שינויים

ועדת שמגר מצאה כי נחל הקישון מזוהם על ידי מספר מפעלים פטרוכימיים באזור חיפה, וייתכן כי הוא הנחל המזוהם והחומצי ביותר בישראל. הזיהום בנחל הקישון נגרם בעיקר מ[[זיהום תעשייתי|ביוב תעשייתי]]. לפי ממצאי הוועדה, המזהמים העיקריים הם:  

ועדת שמגר מצאה כי נחל הקישון מזוהם על ידי מספר מפעלים פטרוכימיים באזור חיפה, וייתכן כי הוא הנחל המזוהם והחומצי ביותר בישראל. הזיהום בנחל הקישון נגרם בעיקר מ[[זיהום תעשייתי|ביוב תעשייתי]]. לפי ממצאי הוועדה, המזהמים העיקריים הם:  

* מתקן טיהור שפכים (מט"ש) חיפה  

* מתקן טיהור שפכים (מט"ש) חיפה  

* חמישה מפעלים תעשייתים - [[חיפה כימיקלים]], גדות (פטרוכימיה וביוכימיה), [[בתי הזיקוק לנפט]], [[כרמל אולפינים]] ו[[דשנים]].  

* חמישה מפעלים תעשייתיים - [[חיפה כימיקלים]], גדות (פטרוכימיה וביוכימיה), [[בתי הזיקוק לנפט]], [[כרמל אולפינים]] ו[[דשנים]].  

בנוסף להם נמצאים לאורך הנחל מפעלים נוספים, אשר שפכיהם מתנקזים לנחל ומהווים מזהמים משניים, ובהם חברת החשמל, מפעל שמן, פז, סונול, דור אנרגיה, סולתם, תלמה, אגד. במעלה הנחל ישנם מפעלים נוספים ששפכיהם זורמים לנחל ציפורי ומשם לנחל הקישון ובהם המפעלים כרומגן בשער העמקים וויטקו באלוני אבא. נמצא כי הסדימנט (קרקעית) בנחל הקישון הוא המזוהם מבין נחלי החוף במתכות, כולל במתכת הרעילה [[כספית]].  

בנוסף להם נמצאים לאורך הנחל מפעלים נוספים, אשר שפכיהם מתנקזים לנחל ומהווים מזהמים משניים, ובהם חברת החשמל, מפעל שמן, פז, סונול, דור אנרגיה, סולתם, תלמה, אגד. במעלה הנחל ישנם מפעלים נוספים ששפכיהם זורמים לנחל ציפורי ומשם לנחל הקישון ובהם המפעלים כרומגן בשער העמקים וויטקו באלוני אבא. נמצא כי הסדימנט (קרקעית) בנחל הקישון הוא המזוהם מבין נחלי החוף במתכות, כולל במתכת הרעילה [[כספית]].  

===זיהום נחל חדרה===

===זיהום נחל חדרה===

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנכז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנקז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקעה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד המשרד להגנת הסביבה וכנגד משרד השיכון,  שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף.  מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמטש"ים סובלים עדיין ממליחות.

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד המשרד להגנת הסביבה וכנגד משרד השיכון,  שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף.  מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמטש"ים סובלים עדיין ממליחות.

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל.  לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל ראשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשתיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של ראשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html]

בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל.  לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל ראשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשטיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של ראשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html]

כיום, החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים. חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים. חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.

כיום, החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים. חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים. חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.

===נחל איילון===

===נחל איילון===

נחל איילון (אַיָּלוֹן) היה בעבר נחל איתן, שהוא כייום נחל אכזב (עקב השאיבה ממקורותיו) שמוצאו בהרי יהודה דרומית לרמאללה ונשפך לנחל הירקון בתל אביב. אורכו הכולל של הנחל הוא כחמישים קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו הינו כ-815 קילומטר רבוע. הנחל מנקז, בין היתר, את נחל גזר, נחל ברקת, נחל בית עריף, נחל נטוף, נחל כפר, נחל יהוד, נחל מודיעין ונחל שפירים.

נחל איילון (אַיָּלוֹן) היה בעבר נחל איתן, שהוא כיום נחל אכזב (עקב השאיבה ממקורותיו) שמוצאו בהרי יהודה דרומית לרמאללה ונשפך לנחל הירקון בתל אביב. אורכו הכולל של הנחל הוא כחמישים קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו הינו כ-815 קילומטר רבוע. הנחל מנקז, בין היתר, את נחל גזר, נחל ברקת, נחל בית עריף, נחל נטוף, נחל כפר, נחל יהוד, נחל מודיעין ונחל שפירים.

הנחל מרכז אליו מזהמים ממקורות שונים, בין היתר ממצבורי הזבל שנותרו בפארק אריאל שרון. בשנת 2006 הטיל בית משפט השלום בראשון-לציון קנס את רשות שדות התעופה ב-250,000 שקל, וקנס של 180,000 על חברת ת.מ.מ - תעשיות מזון מטוסים בנתב"ג, על זיהום נחל איילון בחודש ינואר 2000.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3208662,00.html]

הנחל מרכז אליו מזהמים ממקורות שונים, בין היתר ממצבורי הזבל שנותרו בפארק אריאל שרון. בשנת 2006 הטיל בית משפט השלום בראשון-לציון קנס את רשות שדות התעופה ב-250,000 שקל, וקנס של 180,000 על חברת ת.מ.מ - תעשיות מזון מטוסים בנתב"ג, על זיהום נחל איילון בחודש ינואר 2000.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3208662,00.html]

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתחרצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

==שיקום נחלים==

==שיקום נחלים==