שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  02:46, 18 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "אוכלוסיה" ב־"אוכלוסייה"
שורה 26: שורה 26:  
הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחידת קרקע, אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  
 
הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחידת קרקע, אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  
   −
בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמנגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסיה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסיה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסיה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכלוסיה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.  
+
בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמנגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסייה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסייה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסייה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכלוסייה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.  
   −
מקרים דומים לאסון מלתוסיאני התרחשו ברואנדה 1994 ובסוריה 2011. בספר [[התמוטטות]] מתאר ג'ארד דיימונד את גידול האוכלוסין והגעה לקצה גבול היכולת של גידולים בחבל ארץ פורה ברואנדה, ומנגנונים של רעב, התמוטטות המסגרות החברתיות, ורציחות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מצביע על כך ששילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בנסיון להתמודד עם גידול האוכלוסיה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.
+
מקרים דומים לאסון מלתוסיאני התרחשו ברואנדה 1994 ובסוריה 2011. בספר [[התמוטטות]] מתאר ג'ארד דיימונד את גידול האוכלוסין והגעה לקצה גבול היכולת של גידולים בחבל ארץ פורה ברואנדה, ומנגנונים של רעב, התמוטטות המסגרות החברתיות, ורציחות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מצביע על כך ששילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בנסיון להתמודד עם גידול האוכלוסייה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.
    
=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===
 
=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===
 
עבודתו של מלתוס הצביעה על נושא חשוב - הקשר בין אוכלוסין ומזון. ומלתוס הוא אחד ההוגים הראשונים שמתייחס לנושא ה[[עוני]]. בדיעבד היתה לעבודתו השפעה חשובה על הקשרים בין מזון, אוכלוסין וטכנולוגיה.  
 
עבודתו של מלתוס הצביעה על נושא חשוב - הקשר בין אוכלוסין ומזון. ומלתוס הוא אחד ההוגים הראשונים שמתייחס לנושא ה[[עוני]]. בדיעבד היתה לעבודתו השפעה חשובה על הקשרים בין מזון, אוכלוסין וטכנולוגיה.  
   −
בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגנון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסיה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו/או של הכלכלה.  
+
בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגנון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסייה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו/או של הכלכלה.  
    
מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינאמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסתכלות הסטטית והלינארית.  
 
מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינאמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסתכלות הסטטית והלינארית.  

תפריט ניווט