שינויים

==רקע==

==רקע==

לקראת סוף המאה ה-18 עברו באנגליה [[חוקי הגידור]]. חוקים אלה חילקו את אנגליה הכפרית לבעלי האחוזות הגדולות, וגרמו לגירוש של עשרות אלפי אנשים שגרו בכפרים וחיו מציד, חקלאות ומתן שירותים וסחורות לאוכלוסיה הכפרית. אנשים אלו נאלצו לעבור לערים ולהתחיל לעבוד בעבודות תעשייה, בפשיעה, כמשרתים ושאר עבודות בעלות שכר נמוך ותנאים איומים שאיפיינו את אנגליה בזמן המהפכה התעשייתית. בגלל שילוב של [[עיור]] מואץ ושכר נמוך, לא היו מספיק דירות והתוצאה היתה מצוקת דיור חריפה שבה אנשים ישנו בכל מקום אפשרי כמו מתחת לגשרים או בבתי שימוש. גם דירות "אמיתיות" היו עלובות ובהן נדחסו אנשים בתנאי היגיינה וזיהום גרועים מאד.  

לקראת סוף המאה ה-18 עברו באנגליה [[חוקי הגידור]]. חוקים אלה חילקו את אנגליה הכפרית לבעלי האחוזות הגדולות, וגרמו לגירוש של עשרות אלפי אנשים שגרו בכפרים וחיו מציד, חקלאות ומתן שירותים וסחורות לאוכלוסייה הכפרית. אנשים אלו נאלצו לעבור לערים ולהתחיל לעבוד בעבודות תעשייה, בפשיעה, כמשרתים ושאר עבודות בעלות שכר נמוך ותנאים איומים שאיפיינו את אנגליה בזמן המהפכה התעשייתית. בגלל שילוב של [[עיור]] מואץ ושכר נמוך, לא היו מספיק דירות והתוצאה היתה מצוקת דיור חריפה שבה אנשים ישנו בכל מקום אפשרי כמו מתחת לגשרים או בבתי שימוש. גם דירות "אמיתיות" היו עלובות ובהן נדחסו אנשים בתנאי היגיינה וזיהום גרועים מאד.  

[[זיהום תעשייתי]] מהמפעלים שהונעו במנועי קיטור בלתי יעילים והוסקו ב[[פחם]] גרם ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] קשה. זיהומים אלה, יחד עם חום בלתי נסבל, צפיפות, קשירת עובדים למכונות ושאר סוגי התעללות היו עניין נפוץ. לפי קיפטריק סייל תאונות קטלניות היו עניין יומיומי, ולעיתים ספגו העובדים (שהיו לעיתים קרובות ילדים או נשים) מכות שהביאו למותם. בשנת 1842, 30 שנה לאחר מהומות הלודיטים, תוחלת החיים בבריטניה היתה 40 שנה, אבל בערי התעשייה, כמו מנצ'סטר ולידס, תוחלת החיים של עובדים היתה 18 שנה. 57% מהילדים במנצ'סטר ו-53% מילדי לידס מתו לפני גיל 5.<ref name="yuval_dror">יובל דרור, הפוליטיקה של הטכנולוגיה, פרק 2, "הלודיטים", הוצאת מפה, 2006</ref>  

[[זיהום תעשייתי]] מהמפעלים שהונעו במנועי קיטור בלתי יעילים והוסקו ב[[פחם]] גרם ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] קשה. זיהומים אלה, יחד עם חום בלתי נסבל, צפיפות, קשירת עובדים למכונות ושאר סוגי התעללות היו עניין נפוץ. לפי קיפטריק סייל תאונות קטלניות היו עניין יומיומי, ולעיתים ספגו העובדים (שהיו לעיתים קרובות ילדים או נשים) מכות שהביאו למותם. בשנת 1842, 30 שנה לאחר מהומות הלודיטים, תוחלת החיים בבריטניה היתה 40 שנה, אבל בערי התעשייה, כמו מנצ'סטר ולידס, תוחלת החיים של עובדים היתה 18 שנה. 57% מהילדים במנצ'סטר ו-53% מילדי לידס מתו לפני גיל 5.<ref name="yuval_dror">יובל דרור, הפוליטיקה של הטכנולוגיה, פרק 2, "הלודיטים", הוצאת מפה, 2006</ref>