שינויים

==מיתוסים ונקודות מחלוקת==

==מיתוסים ונקודות מחלוקת==

הדעות המקובלות על לודיטים בקרב הציבור כיום, משקפות את האמירה "ההיסטוריה נכתבת על ידי החזקים". הלודיטים עצמם לא כתבו זכרונות או עדויות והם פעלו בחשאי ובאנונימיות. בנוסף במשך תקופה ארוכה הפעילה הממשלה הבריטית צנזורה הדוקה על העיתונות וכלל הביטוי בכתב בנושא זה ובנושאים חברתיים. מסיבות אלה, רוב המידע על הלודיטים נכתב בידי מתנגדיהם. מקובל לחשוב שהלודיטים היו מין אספסוף פושעים שפעל באופן לא ראציונלי בהתקפי זעם מקריים ושעיקר הזעם שלהם היה מכוון נגד המכונות והטכנולוגיה. המילה "לודיסט" הפכה באנגלית לכינוי לאדם שמתנגד לטכנולוגיה.  

הדעות המקובלות על לודיטים בקרב הציבור כיום, משקפות את האמירה "ההיסטוריה נכתבת על ידי החזקים". הלודיטים עצמם לא כתבו זכרונות או עדויות והם פעלו בחשאי ובאנונימיות. בנוסף במשך תקופה ארוכה הפעילה הממשלה הבריטית צנזורה הדוקה על העיתונות וכלל הביטוי בכתב בנושא זה ובנושאים חברתיים. מסיבות אלה, רוב המידע על הלודיטים נכתב בידי מתנגדיהם. מקובל לחשוב שהלודיטים היו מין אספסוף פושעים שפעל באופן לא רציונלי בהתקפי זעם מקריים ושעיקר הזעם שלהם היה מכוון נגד המכונות והטכנולוגיה. המילה "לודיסט" הפכה באנגלית לכינוי לאדם שמתנגד לטכנולוגיה.  

===המון מוסת, מחאה חברתית או ארגון טרור===

===המון מוסת, מחאה חברתית או ארגון טרור===

אפשרויות ציבוריות שקיימות היום עבור עובדים, לנסות לשפר את מצבם היו חסומות בפני הלודיטים. אפשרויות כמו מכתבים לעיתון, התארגנות עובדים, שביתה, מחאה פוליטית חוקית היו קשות או בלתי אפשרויות. באותה תקופה התארגנות עובדים ושביתות היו אסורות לפי חוק, וניתן היה גם להכות עובדים סרבנים, לעיתים עד מוות. הבחירות לפרלמנט היו פתוחות רק לאצולה ולבעלי אדמות ורכוש רב. העיתונות היתה תחת חוקי צנזורה ופיקוח ממשלתי מחמירים. מחאות חוקיות מאוחרות ומאופקות יותר כמו דרישה עממית להשתתפות בבחירות בפרלמנט, הסתיימו ב[[טבח פיטרלו]] שהתרחש ב-1819. בטבח זה הצבא הסתער על אסיפת עם גדולה של אזרחים בלתי חמושים שהתאספו בשדה, הרג עשרות אנשים ופצע מאות, והפרלמנט גיבה את הצבא והעביר חקיקה שמגבילה עוד יותר את הזכויות הפוליטיות של הציבור.[http://www.haokets.org/2011/10/17/%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95/]  

אפשרויות ציבוריות שקיימות היום עבור עובדים, לנסות לשפר את מצבם היו חסומות בפני הלודיטים. אפשרויות כמו מכתבים לעיתון, התארגנות עובדים, שביתה, מחאה פוליטית חוקית היו קשות או בלתי אפשרויות. באותה תקופה התארגנות עובדים ושביתות היו אסורות לפי חוק, וניתן היה גם להכות עובדים סרבנים, לעיתים עד מוות. הבחירות לפרלמנט היו פתוחות רק לאצולה ולבעלי אדמות ורכוש רב. העיתונות היתה תחת חוקי צנזורה ופיקוח ממשלתי מחמירים. מחאות חוקיות מאוחרות ומאופקות יותר כמו דרישה עממית להשתתפות בבחירות בפרלמנט, הסתיימו ב[[טבח פיטרלו]] שהתרחש ב-1819. בטבח זה הצבא הסתער על אסיפת עם גדולה של אזרחים בלתי חמושים שהתאספו בשדה, הרג עשרות אנשים ופצע מאות, והפרלמנט גיבה את הצבא והעביר חקיקה שמגבילה עוד יותר את הזכויות הפוליטיות של הציבור.[http://www.haokets.org/2011/10/17/%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95/]  

הלודיטים פעלו בצורה מאורגנת ומתוכננת ושמרו על חשאיות וסודיות. הם גם הפגינו סולידריות עם חבריהם ועם פועלים אחרים. גם מול פרסים כספיים גבוהים של הממשלה הבריטית על מידע על הלודיטים ומול כוח צבאי עצום בגודלו הם החזיקו מעמד במשך תקופה ארוכה וקיבלו תמיכה מהקהילות המקומיות שבקרבן פעלו. כל אלה מצביעים לא על המון מוסת, נבער ולא ראציונלי, אלא על ציבור בעל מודעות פוליטית וכלכלית, שעמד בפני מחסור באפשרויות פעולה ומחאה אחרות, ופנה לפעולות אלימות ולטרור בנסיון לשנות את המציאות הקשה שבה הוא חי.

הלודיטים פעלו בצורה מאורגנת ומתוכננת ושמרו על חשאיות וסודיות. הם גם הפגינו סולידריות עם חבריהם ועם פועלים אחרים. גם מול פרסים כספיים גבוהים של הממשלה הבריטית על מידע על הלודיטים ומול כוח צבאי עצום בגודלו הם החזיקו מעמד במשך תקופה ארוכה וקיבלו תמיכה מהקהילות המקומיות שבקרבן פעלו. כל אלה מצביעים לא על המון מוסת, נבער ולא רציונלי, אלא על ציבור בעל מודעות פוליטית וכלכלית, שעמד בפני מחסור באפשרויות פעולה ומחאה אחרות, ופנה לפעולות אלימות ולטרור בנסיון לשנות את המציאות הקשה שבה הוא חי.

אפשר להסתכל על הלודיטים כעל סוג של ארגון טרור, שכן יש להם מאפיינים רבים הדומים לארגונים אלה. עם זאת, הלודיטים פעלו במציאות שבה חיי אדם היו זולים בהרבה מאשר כיום. הן הממשלה והן המעסיקים הרגו אנשים כעניין שבשגרה. אם על ידי זיהום כבד, אם על ידי שליחת הצבא נגד מפגינים, אם על ידי שכירי חרב ומשטרה פרטית. נקיטה באמצעים אלימים לא היתה יחודית ללודיטים ופעילותם עומדת על רצף של התנגשויות אלימות בין ממשלה, אצולה ובעלי הון לבין איכרים, פועלים ועניים שהתקיים הרבה לפני ואחרי הלודיטים. באירופה התקיימו עשרות או מאות מרידות איכרים נגד האצולה והתנגשויות דומות נמשכו בצורה חזקה גם אל תוך העתיד, בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באירופה ובארצות הברית. <ref name="shenhav">לתאור חלק מהתנגשויות אלה ראו לדוגמה [[מכונת הארגון]] מאת יהודה שנהב</ref>

אפשר להסתכל על הלודיטים כעל סוג של ארגון טרור, שכן יש להם מאפיינים רבים הדומים לארגונים אלה. עם זאת, הלודיטים פעלו במציאות שבה חיי אדם היו זולים בהרבה מאשר כיום. הן הממשלה והן המעסיקים הרגו אנשים כעניין שבשגרה. אם על ידי זיהום כבד, אם על ידי שליחת הצבא נגד מפגינים, אם על ידי שכירי חרב ומשטרה פרטית. נקיטה באמצעים אלימים לא היתה יחודית ללודיטים ופעילותם עומדת על רצף של התנגשויות אלימות בין ממשלה, אצולה ובעלי הון לבין איכרים, פועלים ועניים שהתקיים הרבה לפני ואחרי הלודיטים. באירופה התקיימו עשרות או מאות מרידות איכרים נגד האצולה והתנגשויות דומות נמשכו בצורה חזקה גם אל תוך העתיד, בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באירופה ובארצות הברית. <ref name="shenhav">לתאור חלק מהתנגשויות אלה ראו לדוגמה [[מכונת הארגון]] מאת יהודה שנהב</ref>

מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העבודה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות").

מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העבודה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות").

המונח "לודיטים" משמש כיום לשם גנאי לאנשים שמתנגדים לטכנולוגיה, בעיקר מסיבות לא ראציונליות. אלא שהתנגדות להכנסת טכנולוגיה מסויימת  מסיבות של הגנה על פרנסה או על מעמד חברתי לא היו יחודיות ללודיטים. המונח [[נסיגה טכנולוגית]] מציין נסיגה של חברה מסויימת מטכנולוגיה קיימת או איסור אפקטיבי של שימוש בה. דוגמאות לנסיגה טכנולוגית כוללות הפסקת שימוש ברובים ביפן הסמוראית, נסיגה משיט ימי בסין הקיסרית, הפסקת שימוש בטכנולוגיות חקלאות ודיג באיים שונים ועוד. בשונה מהלודיטים דרך כלל נסיגה טכנולוגית בוצעה על ידי אליטה שלטונית או שהדבר נבע מהיבטים סביבתיים שמקשים על המשך שימוש בטכנולוגיה יחד עם בידוד גאוגרפי. (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]] לפירוט). היבט דומה ונפוץ בהרבה הוא [[נעילה טכנולוגית]] או [[חסימה טכנולוגית]] שבהם מעכבים כניסה של טכנולוגיה חדשה או טובה יותר כדי לשמור על פרנסה או מעמד חברתי. גם כאן הדבר מבוצע בדרך כלל על ידי התעשייה או על ידי גורם חברתי חזק מספיק כדי לבצע חסימה טכנולוגית בצורה אפקטיבית. לדוגמה עיכוב של כניסת מעבדים מקבילים חזקים על ידי תעשיית המעבדים, או עיכוב הכנסת הגלולה למניעת הריון ביפן במאה ה-20 או התנגדות לכלל אמצעי המניעה במהלך המאה ה-19 וה-20 באירופה ובארצות הברית.

המונח "לודיטים" משמש כיום לשם גנאי לאנשים שמתנגדים לטכנולוגיה, בעיקר מסיבות לא רציונליות. אלא שהתנגדות להכנסת טכנולוגיה מסויימת  מסיבות של הגנה על פרנסה או על מעמד חברתי לא היו יחודיות ללודיטים. המונח [[נסיגה טכנולוגית]] מציין נסיגה של חברה מסויימת מטכנולוגיה קיימת או איסור אפקטיבי של שימוש בה. דוגמאות לנסיגה טכנולוגית כוללות הפסקת שימוש ברובים ביפן הסמוראית, נסיגה משיט ימי בסין הקיסרית, הפסקת שימוש בטכנולוגיות חקלאות ודיג באיים שונים ועוד. בשונה מהלודיטים דרך כלל נסיגה טכנולוגית בוצעה על ידי אליטה שלטונית או שהדבר נבע מהיבטים סביבתיים שמקשים על המשך שימוש בטכנולוגיה יחד עם בידוד גאוגרפי. (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]] לפירוט). היבט דומה ונפוץ בהרבה הוא [[נעילה טכנולוגית]] או [[חסימה טכנולוגית]] שבהם מעכבים כניסה של טכנולוגיה חדשה או טובה יותר כדי לשמור על פרנסה או מעמד חברתי. גם כאן הדבר מבוצע בדרך כלל על ידי התעשייה או על ידי גורם חברתי חזק מספיק כדי לבצע חסימה טכנולוגית בצורה אפקטיבית. לדוגמה עיכוב של כניסת מעבדים מקבילים חזקים על ידי תעשיית המעבדים, או עיכוב הכנסת הגלולה למניעת הריון ביפן במאה ה-20 או התנגדות לכלל אמצעי המניעה במהלך המאה ה-19 וה-20 באירופה ובארצות הברית.

==איכות וכמות המוצרים==

==איכות וכמות המוצרים==