שינויים

[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכבייה ה-15, נחל הירקון]]

[[קובץ:Makabia 15 memorial.JPG|ממוזער|300px|אנדרטה לזכר הרוגי אסון המכבייה ה-15, נחל הירקון]]

===אסון המכביה והזיהום בירקון===

===אסון המכביה והזיהום בירקון===

בתאריך ה-14 ביולי 1997, בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, התמוטט גשר ארעי שהוקם על נחל הירקון כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נהר הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית. קריסת הגשר גרם לעלייתם של משקעים וחומרים רעילים שהצטברו במשך שנים רבות קרקעית הנחל. כתוצאה מכך מתו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית. 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. הנפגעת המפורסמת ביותר מהאסון ששרדה בחיים, היא הספורטאית סשה אלתרמן שנזקקה לכ-30 ניתוחים, רבים מהם במוחה. אלתרמן קיבלה פיצוי מהמדינה בסך 4 מיליון דולר לאחר שנים שבו הנהלת המכבייה וגופים נוספים התנערו מאחריות לאסון. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-724628,00.html]

בתאריך ה-14 ביולי 1997, בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, התמוטט גשר ארעי שהוקם על נחל הירקון כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר נפלו למי נהר הירקון המזוהמים רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית. קריסת הגשר גרם לעלייתם של משקעים וחומרים רעילים שהצטברו במשך שנים רבות קרקעית הנחל. כתוצאה מכך מתו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית. 69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. הנפגעת המפורסמת ביותר מהאסון ששרדה בחיים, היא הספורטאית סשה אלתרמן שנזקקה לכ-30 ניתוחים, רבים מהם במוחה. אלתרמן קיבלה פיצוי מהמדינה בסך 4 מיליון דולר לאחר שנים שבו הנהלת המכבייה וגופים נוספים התנערו מאחריות לאסון. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-724628,00.html]

הספורטאים מהמכביה נפטרו ונפצעו כתוצאה מזיהום חיידקי. הפטריה נוצרת מזיהום חיידקי, לא כימי, אבל לטענת עיתונאית הארץ, ורד לוי ברזילי, המומחים טוענים שפטריה זו שמשגשגת רק בתנאי זיהום קיצוניים, כמו אלה ששוררים בירקון. <ref name="haaretz2001">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.722437 משרד הבריאות מזהיר]ורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001</ref> וועדה של הכנסת בשם "וועדת גולדמן" שמעה עדויות בנושא הזיהום והאסון אך המסמכים שלה אינם זמינים.  

הספורטאים מהמכביה נפטרו ונפצעו כתוצאה מזיהום חיידקי. הפטריה נוצרת מזיהום חיידקי, לא כימי, אבל לטענת עיתונאית הארץ, ורד לוי ברזילי, המומחים טוענים שפטריה זו שמשגשגת רק בתנאי זיהום קיצוניים, כמו אלה ששוררים בירקון. <ref name="haaretz2001">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.722437 משרד הבריאות מזהיר]ורד לוי ברזילי, הארץ, 01.08.2001</ref> וועדה של הכנסת בשם "וועדת גולדמן" שמעה עדויות בנושא הזיהום והאסון אך המסמכים שלה אינם זמינים.  

===זיהום הירקון ממפעל סנו===

===זיהום הירקון ממפעל סנו===

ב-10 בנובמבר 2008 התרחשה שריפה שפרצה במפעל לריהוט משרדי באזור תעשייה נווה נאמן בהוד השרון. השריפה התפשטה אל מפעל [[חברת סנו]], וכתתוצאה מכך הוזרמה כמות גדולה של [[סבון]] אל הנחל. הזרמה זו גרמה לזיהום קשה, קצף וריחות כלור חריפים בנחל, שגרמו למותם של דגים במשקל 100 טון ולהכחדה של החי בקטע נחל של כ-20 ק"מ מתוך נחל שאורכו 27.5 ק"מ. [http://yarqon.org.il/he/content/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9F]. דבר זה הציק למתכנת בני דאון, והוביל אותו להתחיל את הפיתוח של מיזם [[כנסת פתוחה]]. [http://yeda.us/daonb]

ב-10 בנובמבר 2008 התרחשה שריפה שפרצה במפעל לריהוט משרדי באזור תעשייה נווה נאמן בהוד השרון. השריפה התפשטה אל מפעל [[חברת סנו]], וכתתוצאה מכך הוזרמה כמות גדולה של [[סבון]] אל הנחל. הזרמה זו גרמה לזיהום קשה, קצף וריחות כלור חריפים בנחל, שגרמו למותם של דגים במשקל 100 טון ולהכחדה של החי בקטע נחל של כ-20 ק"מ מתוך נחל שאורכו 27.5 ק"מ. [http://yarqon.org.il/he/content/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9F]. דבר זה הציק למתכנת בני דאון, והוביל אותו להתחיל את הפיתוח של מיזם [[כנסת פתוחה]]. [http://yeda.us/daonb]

===תביעת חיילי השייטת נגד מזהמי הקישון===

===תביעת חיילי השייטת נגד מזהמי הקישון===

בנוסף להם נמצאים לאורך הנחל מפעלים נוספים, אשר שפכיהם מתנקזים לנחל ומהווים מזהמים משניים, ובהם חברת החשמל, מפעל שמן, פז, סונול, דור אנרגיה, סולתם, תלמה, אגד. במעלה הנחל ישנם מפעלים נוספים ששפכיהם זורמים לנחל ציפורי ומשם לנחל הקישון ובהם המפעלים כרומגן בשער העמקים וויטקו באלוני אבא. נמצא כי הסדימנט (קרקעית) בנחל הקישון הוא המזוהם מבין נחלי החוף במתכות, כולל במתכת הרעילה [[כספית]].  

בנוסף להם נמצאים לאורך הנחל מפעלים נוספים, אשר שפכיהם מתנקזים לנחל ומהווים מזהמים משניים, ובהם חברת החשמל, מפעל שמן, פז, סונול, דור אנרגיה, סולתם, תלמה, אגד. במעלה הנחל ישנם מפעלים נוספים ששפכיהם זורמים לנחל ציפורי ומשם לנחל הקישון ובהם המפעלים כרומגן בשער העמקים וויטקו באלוני אבא. נמצא כי הסדימנט (קרקעית) בנחל הקישון הוא המזוהם מבין נחלי החוף במתכות, כולל במתכת הרעילה [[כספית]].  

בחודש יולי 2011 התפרסם כי בקרקעית נחל קישון, על גדותיו ובצמחיה שלאורכו התגלו חומרים רדיואקטיביים, שמקורם להערכת המשרד להגנת הסביבה בגלישות מאתר פסולת תעשייתית במפעל דשנים שמכיל שאריות [[פוספטים]]. מפעל הדשנים הוא חלק מ[[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] ו[[החברה לישראל]] שבשליטת משפחת עופר. המשרד להגנת הסביבה טען שההדבר אינו גורם לסכנה לציבור. <ref>עמיר בן-דוד, ידיעות אחרונות, "נחל רדיואקטיבי", 18.7.11, עמ' 22.</ref>

בחודש יולי 2011 התפרסם כי בקרקעית נחל קישון, על גדותיו ובצמחיה שלאורכו התגלו חומרים רדיואקטיביים, שמקורם להערכת המשרד להגנת הסביבה בגלישות מאתר פסולת תעשייתית במפעל דשנים שמכיל שאריות [[פוספטים]]. מפעל הדשנים הוא חלק מ[[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] ו[[החברה לישראל]] שבשליטת משפחת עופר. המשרד להגנת הסביבה טען שהדבר אינו גורם לסכנה לציבור. <ref>עמיר בן-דוד, ידיעות אחרונות, "נחל רדיואקטיבי", 18.7.11, עמ' 22.</ref>

===זיהום נחל חדרה===

===זיהום נחל חדרה===

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנקז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקעה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנקז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקעה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד המשרד להגנת הסביבה וכנגד משרד השיכון, שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף. מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמטש"ים סובלים עדיין ממליחות.

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד המשרד להגנת הסביבה וכנגד משרד השיכון, שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף. מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמטש"ים סובלים עדיין ממליחות.

נכון לסוף 2012 המזהם העיקרי של נחל חדרה הוא [[מפעל נייר חדרה]], המזרים לנחל קולחים מטופלים, בכמות של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, ככמות השפכים של עיר בינונית. בראשית 2011 ארעה תקלה במכון הטיהור של המפעל, שגרמה להזרמת שפכים גולמיים לנחל ולפגיעה קשה בו.[http://www.zalul.org.il/?page_id=374]

נכון לסוף 2012 המזהם העיקרי של נחל חדרה הוא [[מפעל נייר חדרה]], המזרים לנחל קולחים מטופלים, בכמות של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, ככמות השפכים של עיר בינונית. בראשית 2011 ארעה תקלה במכון הטיהור של המפעל, שגרמה להזרמת שפכים גולמיים לנחל ולפגיעה קשה בו.[http://www.zalul.org.il/?page_id=374]

===זיהום בנחל הירקון===

===זיהום בנחל הירקון===

בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל המיושב ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.

בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל המיושב ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.

עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 '''רשות נחל הירקון''', המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.

עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 '''רשות נחל הירקון''', המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל ראשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/>

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/>

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל. לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל ראשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשטיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של ראשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html]

בשנת 2011 ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הירקון כדי להוכיח שהם נקיים מספיק וחודשה פעילות השיט בקטע המלוח של הנחל. לפי דוד פרגמנט, מנכ"ל רשות נחל הירקון, קיים עדיין זיהום של הנחל ממקורות מפוזרים כמו תשטיפי כבישים ומקורות ביוב בקטע שממזרח לשבע תחנות, במדידה של רשות נחל הירקון מינואר 2012 נרשמה חריגה של פי 2 מהתקן המירבי המותר לשיט בחיידקי קולי צואתי.[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/351/432.html]

כיום, החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים. חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים. חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.

כיום, החלק העליון של הירקון משוקם ובו אתרים היסטוריים. חלקו המרכזי (מנחל קנה ועד אזור שבע טחנות) הוא המזוהם ביותר, ובו התרחש אסון המכביה. עם זאת, מאז האסון החלו לנקות את הירקון מזיהומים. חלקו האחרון (מאזור שבע טחנות ועד מוצא הירקון לים) מהול במי ים חמים שמוזרמים מתחנת הכוח רדינג, וסובל מזיהומים תקופתיים שמקורם בחלקו המרכזי, בעיקר בעונת החורף.

הנחל מרכז אליו מזהמים ממקורות שונים, בין היתר ממצבורי הזבל שנותרו בפארק אריאל שרון. בשנת 2006 הטיל בית משפט השלום בראשון-לציון קנס את רשות שדות התעופה ב-250,000 שקל, וקנס של 180,000 על חברת ת.מ.מ - תעשיות מזון מטוסים בנתב"ג, על זיהום נחל איילון בחודש ינואר 2000.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3208662,00.html]

הנחל מרכז אליו מזהמים ממקורות שונים, בין היתר ממצבורי הזבל שנותרו בפארק אריאל שרון. בשנת 2006 הטיל בית משפט השלום בראשון-לציון קנס את רשות שדות התעופה ב-250,000 שקל, וקנס של 180,000 על חברת ת.מ.מ - תעשיות מזון מטוסים בנתב"ג, על זיהום נחל איילון בחודש ינואר 2000.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3208662,00.html]

משרד התחבורה וחברת "נתיבי ישראל", רוצים לחפור מנהרה באורך של 6.7 קמ', בעלות של כ-שני מיליארד שקל, מתחת לעיר תל אביב. מטרת המנהרה היא להזרים את מי ניקוז נחל האיילון לים-התיכון, זאת כחלק מהתכנית להקמת מסילת רכבת רביעית על האיילון (תת"ל 33).בינואר 2013 העבירה הוועדה לתשתיות לאומית (ות"ל) את תכנון התוכנית לחברת "נתיבי ישראל", המקדמת את חלופת המנהרה. לחלופה זו מתנגדים רבים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים במשק המים. ההתנגדות נובעת מהחשש, שהתוכנית תגרום לבזבוז מים שניתן להשתמש בהם להשקיה חקלאית וכן מכך שהדבר יגרור זיהום הים, בשל הזרמת מים מזוהמים. [[עמותת צלול]] דורשת תכנון תוכנית חלופית שתהיה חלופה לתוכנית משרד התחבורה. [http://www.zalul.org.il/?p=6334]

משרד התחבורה וחברת "נתיבי ישראל", רוצים לחפור מנהרה באורך של 6.7 קמ', בעלות של כשני מיליארד שקל, מתחת לעיר תל אביב. מטרת המנהרה היא להזרים את מי ניקוז נחל האיילון לים-התיכון, זאת כחלק מהתכנית להקמת מסילת רכבת רביעית על האיילון (תת"ל 33). בינואר 2013 העבירה הוועדה לתשתיות לאומית (ות"ל) את תכנון התוכנית לחברת "נתיבי ישראל", המקדמת את חלופת המנהרה. לחלופה זו מתנגדים רבים, ובראשם המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים במשק המים. ההתנגדות נובעת מהחשש, שהתוכנית תגרום לבזבוז מים שניתן להשתמש בהם להשקיה חקלאית וכן מכך שהדבר יגרור זיהום הים, בשל הזרמת מים מזוהמים. [[עמותת צלול]] דורשת תכנון תוכנית חלופית שתהיה חלופה לתוכנית משרד התחבורה. [http://www.zalul.org.il/?p=6334]

===זיהום בנחל שורק===

===זיהום בנחל שורק===

==זיהום במתכות כבדות==

==זיהום במתכות כבדות==

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה- 80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה, במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף.

לפי הדוח השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים, משנת 2012 מאז אמצע שנות ה- 80 פחתו ריכוזי ה[[כספית]] במשקעים בקרקעית מפרץ חיפה, במיוחד בתחנות ניטור בחלקו הצפוני של המפרץ ובאזור שפך נחל הקישון. מגמה זו התמתנה ואולי אף נעצרה בשנים האחרונות. ההפחתה הדרסטית בהזרמת ה[[קדמיום]] אל נחל הקישון החל בשנת 2000 באה לידי ביטוי גם בריכוזי הקדמיום בחומר מרחף וגם אצל רכיכות מאזור שפך נחל הקישון ומדרום מפרץ חיפה. באופן כללי לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוזי המתכות הכבדות בתחנות הרדודות לאורך החוף.

יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000 ) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

יש שינויים רב- שנתיים בריכוזי [[נחושת]] וקדמיום במשקעים בתחנות מול שפך נחל תנינים, שפך הירקון (החל בשנת 2000 ) ושפך נחל שורק (החל בשנת 2003 ) שמראים מגמת ירידה משמעותית. ירידה זו קשורה, ככל הנראה, להפחתה בהזרמת הנחושת מתחנת הכוח רידינג ובהזרמה מנחל שורק. החל בשנת 1996 קיימת מגמה רב-שנתית של ירידה בריכוזי ה[[עופרת]] בכל התחנות לאורך החוף ובמפרץ חיפה.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

[[החברה להגנת הטבע]] פעלה למניעת זיהום נחלים ובעד הבטחת הזרמת מים בנחלים ומניעת הייבוש שלהם כדי שלחיות הבר ולצמחיית הבר יהיו מקורות מים. כך נאבקה החברה להגנת הטבע כדי לספק מים מהכנרת לנהר הירדן.  

[[החברה להגנת הטבע]] פעלה למניעת זיהום נחלים ובעד הבטחת הזרמת מים בנחלים ומניעת הייבוש שלהם כדי שלחיות הבר ולצמחיית הבר יהיו מקורות מים. כך נאבקה החברה להגנת הטבע כדי לספק מים מהכנרת לנהר הירדן.  

בשנת 1989 קמה רשות נחל הירקון כדי לשקם את הירקון. בשנת 1993 הקימו [[המשרד לאיכות הסביבה]] ו[[קרן קיימת לישראל]] "המִנהלת לשיקום נחלי ישראל". שעובדת גם עם רשויות מקומיות ומשרדים ממשלה אחרים. מטרת המנהלת היא לשקם את הנחלים השונים, להחזיר את [[המערכות האקולוגיות]] לאיזון, להשיב אליהם את בעלי החיים ואת הצומח ולאפשר לציבור ליהנות מפעילות נופש ופנאי באזור.  

בשנת 1989 קמה רשות נחל הירקון כדי לשקם את הירקון. בשנת 1993 הקימו [[המשרד לאיכות הסביבה]] ו[[קרן קיימת לישראל]] "המִנהלת לשיקום נחלי ישראל". שעובדת גם עם רשויות מקומיות ומשרדים ממשלה אחרים. מטרת המנהלת היא לשקם את הנחלים השונים, להחזיר את [[המערכות האקולוגיות]] לאיזון, להשיב אליהם את בעלי החיים ואת הצומח ולאפשר לציבור ליהנות מפעילות נופש ופנאי באזור.  

בתוכנית שיקום הנחלים הושקעו עד עשרות מיליוני שקלים והיא כוללת, בין השאר: [[טיהור שפכים]] והזרמתם אל הנחלים, אכיפה כנגד גורמים מזהמים, הקמת מכוני טיהור, טיפול ב[[שפכים חקלאיים]], קביעת תקני איכות מים בנחלים ופעילויות רבות נוספות. בעקבות פעילויות אלה חל שיפור משמעותי במצבם של מרבית הנחלים בארץ, אך מלאכת השיקום רחוקה עדיין מלהסתיים.  

בתוכנית שיקום הנחלים הושקעו עד עשרות מיליוני שקלים והיא כוללת, בין השאר: [[טיהור שפכים]] והזרמתם אל הנחלים, אכיפה כנגד גורמים מזהמים, הקמת מכוני טיהור, טיפול ב[[שפכים חקלאיים]], קביעת תקני איכות מים בנחלים ופעילויות רבות נוספות. בעקבות פעילויות אלה חל שיפור משמעותי במצבם של מרבית הנחלים בארץ, אך מלאכת השיקום רחוקה עדיין מלהסתיים.  

* [http://www.water.org.il/09/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ זיהום נחלים בישראל] מים – פורטל המים של ישראל

* [http://www.water.org.il/09/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ זיהום נחלים בישראל] מים – פורטל המים של ישראל

* [http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.asp?code_name=A_maim0270 זיהום מי נחלים] מבקר המדינה, 1999, באתר עמל-נט.  

* [http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.asp?code_name=A_maim0270 זיהום מי נחלים] מבקר המדינה, 1999, באתר עמל-נט.  

* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010

* ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/default.aspx מחקרים של המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה], ביניהם 35 מחקרים בנושא נחלים.  

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/default.aspx מחקרים של המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה], ביניהם 35 מחקרים בנושא נחלים.