שינויים

'''כלכלה נאו קלאסית''' (Neoclassical economics) הוא כינוי להתייחסות כללית אל התחום הכלכלי המתמקדת בבחירות של יחיד או קבוצה בהתבסס על יחס של העדפות. דבר זה כרוך בדרך כלל במיקסום של תועלת רציונלית או רווח כספי תוך שימוש במידע קיים. הזרם המרכזי בכלכלה כיום הינו בעיקר נאו קלאסי בהנחות שלו, לפחות ברמת המיקרו כלכלה. יש מבקרים רבים לכלכלה נאו קלאסית, ופעמים רבים ביקורות אלו משולבות אל תוך גרסאות חדישות יותר של התאוריה כאשר הנסיבות השתנו. כלכלה נאו קלאסית מכונה לעיתים קרובות גם האסכולה השולית (marginalist school) בגלל ההתבססות הנרחבת שלה על ניתוח שולי ועל תורת הערך השולית. את המונח "כלכלה נאו-קלאסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקאי תורסטן ובלן.  

'''כלכלה נאו-קלאסית''' (Neoclassical economics) הוא [[חקר הכלכלה|זרם מחקר כלכלי]] המתמקדת בבחירות של יחיד או קבוצה בהתבסס על יחס של העדפות. דבר זה כרוך בדרך כלל במיקסום של [[תועלת]] [[רציונלית]] או רווח כספי תוך שימוש במידע קיים. הזרם המרכזי בכלכלה כיום הינו בעיקר נאו קלאסי בהנחות שלו, לפחות ב[[מיקרו-כלכלה]]. יש מבקרים רבים לכלכלה נאו קלאסית, ופעמים רבים ביקורות אלו משולבות אל תוך גרסאות חדישות יותר של התאוריה כאשר הנסיבות השתנו. כלכלה נאו קלאסית מכונה לעיתים קרובות גם האסכולה השולית (marginalist school) בגלל ההתבססות הנרחבת שלה על ניתוח שולי ועל תורת הערך השולית. את המונח "כלכלה נאו-קלאסית" טבע לראשונה הכלכלן האמריקאי [[תורסטן ובלן]].  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא התורה הנאו קלאסית. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]], בשנות ה-70 של המאה ה-19, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה-90 של מאה זו.  

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא התורה הנאו קלאסית. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]], בשנות ה-1870, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה- 1890.  

הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי התורה הקלאסית הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנתליזם|המרקטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית.  

הנאו קלאסיים ממשיכים את הקו אותו התווה אבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו [[הממשלה]] לא אמורה להתערב בנעשה ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]] או [[שוק חופשי]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות [[מרקנתליזם|המרקטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה. הנאו קלאסיים המשיכו את הקו של סמית תוך הסתמכות על תאוריה מעט שונה מהתאוריה הקלאסית, בין היתר התאוריה הקלאסית היתה חלק מ[[כלכלה פוליטית]] בעוד הנאו-קלאסיים בנו תאוריה שבה לכאורה [[פוליטיקה]] אינה מושפעת מהכלכלה ואינה משפיעה עליה, כולל הנחות לפיהן הכוח הפוליטי של כל השחקנים בשוק זהה, וכן הממשלה מוצגת אך ורק כגורם מקצועי שרוצה למקסם את הרווחה של כלל השחקנים במשק. כמו כן הכלכלה הקלאסית התבססה על [[תורת הערך של העבודה]] ואילו כלכלה נאו-קלאסית מתבססת על [[תורת הערך של הצרכן]].  

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''[[תאוריית שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר.

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20', בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''[[תאוריית שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות עלתה רק בשנות ה 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר.

המעבר מהתאוריה הקלאסית לתאוריה הנאו-קלאסית קרוי "[[המהפכה השולית]]", אם כי מדובר למעשה בתהליך שינוי איטי יותר שהתרחש במשך עשרות שנים. יסודות התאוריה הונחו על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שכתב את Theory of Political Economy ב-1871, קרל מנגר Principles of Economics ו-[[לאון ואלראס]] שכתב את Elements of Pure Economics בשנים 1874-77.  

המעבר מהתאוריה הקלאסית לתאוריה הנאו-קלאסית קרוי "[[המהפכה השולית]]", אם כי מדובר למעשה בתהליך שינוי איטי יותר שהתרחש במשך עשרות שנים. יסודות התאוריה הונחו על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שכתב את Theory of Political Economy ב-1871, קרל מנגר Principles of Economics ו-[[לאון ואלראס]] שכתב את Elements of Pure Economics בשנים 1874-77.  

ג'בונס ראה את הכלכלה שלו כיישום ופיתוח של גישת התועלתנות של ג'רמי בנת'הם והוא לא פיתח בצואה מלאה תאוריה של שיווי משקל כללי. מנגר לא תמך בגישה ההדונית והסביר את התועלת השולית הפוחתת במונחים של העדפות סובייקטיביות של שימושים אפשריים, והוא הדגיש את הנושאים של אי-שיווי משקל והחלטות בדידות. בנוסף מנגר התנגד לשימוש במתמטיקה בכלכלה, בעוד שני האחרים מידלו את התאוריות שלהם בסגנון הפיזיקה המכאנית של המאה ה-19. ג'בונס בנה על הקונספט ההדוני של בנתהם או של מיל, בעוד שוואלראס התעניין יורת בקשרי הגומלין שיש בשוק מאשר בהסבר של התנהגות הפרט.

ג'בונס ראה את הכלכלה שלו כיישום ופיתוח של גישת ה[[תועלתנות]] של [[ג'רמי בנת'הם]] והוא לא פיתח בצורה מלאה תאוריה של [[שיווי משקל כללי]]. מנגר לא תמך בגישה ההדונית והסביר את [[תועלת שולית|התועלת השולית הפוחתת]] במונחים של העדפות סובייקטיביות של שימושים אפשריים, והוא הדגיש את הנושאים של [[אי-שיווי-משקל]] והחלטות בדידות. בנוסף מנגר התנגד לשימוש במתמטיקה בכלכלה, בעוד שני האחרים מידלו את התאוריות שלהם בסגנון הפיזיקה המכאנית של המאה ה-19. ג'בונס בנה על הקונספט ההדוני של בנתהם או של [[ג'ון סטיוארט מיל]], בעוד שוואלראס התעניין יותר בקשרי הגומלין שקיימים בשוק מאשר בהסבר של התנהגות הפרט.

===אלפרד מרשל===

===אלפרד מרשל===

* תקופת השוק (Market period) - המוצרים שנוצרו למכירה בשוק הם דבר נתון - לדוגמה יש דגים בשוק הדגים. המחירים מתעדכנים במהירות כדי לנכות את השווקים (למכור את כל הדגים).  

* תקופת השוק (Market period) - המוצרים שנוצרו למכירה בשוק הם דבר נתון - לדוגמה יש דגים בשוק הדגים. המחירים מתעדכנים במהירות כדי לנכות את השווקים (למכור את כל הדגים).  

* התקופה הקצרה (Short period) היכולת התעשייתית היא דבר נתון. רמת הייצור רמת התעסוקה, התשומות של חומרי גלם. ולפי התאוריה המחירים מתעדכנים כדי להשוות את העלות השולית לתפוקה השולית, שהיא נקודה שבה לכאורה הרווחים מגיעים למקסימום. קיימות רנטות רנטות כלכליות בשיווי משקל של תקופה קצרה עבור גורמים קבועים, ושיעור הרווח לא משתווה לאורך סקטורים כלכליים.  

* התקופה הקצרה (Short period) היכולת התעשייתית היא דבר נתון. רמת הייצור רמת התעסוקה, התשומות של חומרי גלם. ולפי התאוריה המחירים מתעדכנים כדי להשוות את העלות השולית לתפוקה השולית, שהיא נקודה שבה לכאורה הרווחים מגיעים למקסימום. קיימות רנטות רנטות כלכליות בשיווי משקל של תקופה קצרה עבור גורמים קבועים, ושיעור הרווח לא משתווה לאורך סקטורים כלכליים.  

* התקופה הארוכה (Long period) מלאים של מוצרי הון כמו מכונות ומפעלים אינם דבר נתון. שיווי משקל לשם השאת רווחים קובע הן את הקיבולת התעשייתית והן את הרמה שבה היא מתופעלת.  

* התקופה הארוכה (Long period) מלאים של [[הון תעשייתי|מוצרי הון]] כמו מכונות ומפעלים אינם דבר נתון. שיווי משקל לשם השאת רווחים קובע הן את הקיבולת התעשייתית והן את הרמה שבה היא מתופעלת.  

* התקופה הארוכה מאד (Very long period) השפעות של [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו הרגלים ומנהגים, טכנולוגיה, שינויים בגודל ה[[אוכלוסייה]] אינם נתונים מאליהם, וניתן לשנות אותם במסגרת מודלים ארוכי טווח.  

* התקופה הארוכה מאד (Very long period) השפעות של [[תהליכים ארוכי טווח]] כמו הרגלים ומנהגים, טכנולוגיה, שינויים בגודל ה[[אוכלוסייה]] אינם נתונים מאליהם, וניתן לשנות אותם במסגרת מודלים ארוכי טווח.  

# '''הקצאה יעילה''' - הקצאת המשאבים במודל היא [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] או דנה בסטיות מיעילות זו ([[כשל שוק]]), כלומר לא ניתן למצוא חלוקה אחרת שבה התועלת של מישהו גבוהה יותר מבלי לפגוע בלפחות מישהו אחר אחד. התאוריה אינה דנה באופי החלוקות עצמן כל עוד הן מקיימות תנאי זה, או בהשלכות כלכליות אפשריות של חלוקות כאלה.  

# '''הקצאה יעילה''' - הקצאת המשאבים במודל היא [[יעילות פארטו|יעילה פארטו]] או דנה בסטיות מיעילות זו ([[כשל שוק]]), כלומר לא ניתן למצוא חלוקה אחרת שבה התועלת של מישהו גבוהה יותר מבלי לפגוע בלפחות מישהו אחר אחד. התאוריה אינה דנה באופי החלוקות עצמן כל עוד הן מקיימות תנאי זה, או בהשלכות כלכליות אפשריות של חלוקות כאלה.  

# '''רציפות''' (בניגוד לבחירות בדידות). ההנחה היא שהפונקציות המתארות את ההתנהגויות הרלוונטיות הן רציפות (חלקות), ולכן ניתן לדון בנגזרותיהן כדי לדבר על מגמות נקודתיות. בדרך כלל יש הנחה נוספת של לינאריות של הפונקציות (אין שינויים גדולים בקשר בין המשתנים בעקבות שינוי של אחדים מהם)  

# '''רציפות''' (בניגוד לבחירות בדידות). ההנחה היא שהפונקציות המתארות את ההתנהגויות הרלוונטיות הן רציפות (חלקות), ולכן ניתן לדון בנגזרותיהן כדי לדבר על מגמות נקודתיות. בדרך כלל יש הנחה נוספת של לינאריות של הפונקציות (אין שינויים גדולים בקשר בין המשתנים בעקבות שינוי של אחדים מהם)  

# '''תאוריה סטטית''' - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. [[התאוריה הקינסיינית]] לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.  

# '''תאוריה סטטית''' - תאוריה של [[שיווי משקל]] (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. [[התאוריה הקינסיינית]] לעומת זאת, היא תאוריה של אי-שיווי משקל.  

# '''תאוריה א- היסטורית'''. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגנים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק [[מערכת מורכבת|מהמערכות מורכבות]] שיש בהן [[החשל]].  

# '''תאוריה א- היסטורית'''. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים האקסוגנים שהוזכרו. זאת בניגוד לחלק [[מערכת מורכבת|מהמערכות מורכבות]] שיש בהן [[החשל]].  

# '''תאוריה אגרגטיבית''' (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות מאקרו כמו [[התאוריה הקיינסיאנית]] (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו). הרעיון של הצברה עומדת בניגוד לרעיון ה[[הגחה]] במערכות מורכבות- שהתנהגות המערכת כולה מושפעת לא רק מתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת אלא גם מטיב היחסים בין הפרטים.  

# '''תאוריה אגרגטיבית''' (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים. צורת ניתוח זו שונה מתאוריות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו]] כמו [[התאוריה הקיינסיאנית]] (שמנסות למצוא דפוסים בהתנהגות המאקרו, מתוך הנחה שיש דפוסי מאקרו שיהיו שונים מהמיקרו). הרעיון של הצברה עומדת בניגוד לרעיון ה[[הגחה]] במערכות מורכבות- שהתנהגות המערכת כולה מושפעת לא רק מתכונות של הפרטים המרכיבים את המערכת אלא גם מטיב היחסים בין הפרטים.  

# '''אין מוסדות'''. [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין [[עלויות עסקה]](אין גנבים) אין עלויות להשגת [[מידע]]. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין [[עבדות]].  

# '''אין מוסדות'''. [[מוסדות חברתיים]] (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו') אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין [[עלויות עסקה]](אין גנבים) אין עלויות להשגת [[מידע]]. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין [[עבדות]].  

# '''תאוריה אידאלית''''. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כביכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזיקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם הכלכלה אקולוגית בכך שהכלכלה מהווה [[מערכת תרמודינמית סגורה]] - שני מחוזרים סגורים - האחד שלסחורות והשני של [[כסף]] - עובדים שמייצרים מוצרים ומקבלים תמורת זאת שכר, ושל צרכנים שמשלמים כסף כדי לקנות סחורות ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר וללא מגבלות על זרימה זו.  

# '''תאוריה אידאלית''''. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי למרות שהכלכלה היא כביכול מדע שעוסק במטריאליזם, אין בה שום נוכחות למגבלות פיזיקליות כמו [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] או [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ביקורת דומה מובעת מצד כלכלנים אחרים בזרם [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה אקולוגית]] בכך שהכלכלה מהווה [[מערכת תרמודינמית סגורה]] - שני מחוזרים סגורים - האחד שלסחורות והשני של [[כסף]] - עובדים שמייצרים מוצרים ומקבלים תמורת זאת שכר, ושל צרכנים שמשלמים כסף כדי לקנות סחורות ללא נוכחות של [[אנרגיה]] וחומר וללא מגבלות על זרימה זו.  

# '''תאוריה של מערכת מבודדת''' - הנחה שכל הערך שנוצרת במסגרת הכלכלה הוא תוצר של פעילות השחקנים בה, ובעיקר של הפעילות המסחרית שלהם בשוק. זאת בלי שמערכות אחרות מספקות תועלת למשתתפים (לדוגמה [[שירותי המערכת האקולוגית]]), בלי תרומה של מערכות לא שווקיות (עבודות התנדבות, הורות). בהיות המערכת מבודדת אין לה גם כל יחסי גומלין עם הסביבה (כמו קבלת אנרגיה) או השפעה עליה (כמו זיהום ו[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] אחרות).  

# '''תאוריה של מערכת מבודדת''' - הנחה שכל הערך שנוצרת במסגרת הכלכלה הוא תוצר של פעילות השחקנים בה, ובעיקר של הפעילות המסחרית שלהם בשוק. זאת בלי שמערכות אחרות מספקות תועלת למשתתפים (לדוגמה [[שירותי המערכת האקולוגית]]), בלי תרומה של מערכות לא שווקיות (עבודות התנדבות, הורות). בהיות המערכת מבודדת אין לה גם כל יחסי גומלין עם הסביבה (כמו קבלת אנרגיה) או השפעה עליה (כמו זיהום ו[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] אחרות).  

# '''תאוריה של טבע פסיבי''' השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהוגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.

# '''תאוריה של טבע פסיבי''' השחקנים היחידים במערכת הם בני האדם, וכל שאר הדברים הם חפצים דוממים ללא התנהוגות עצמאית. בהיות המערכת סטטית ומבודדת לא יכולים להתקיים בה דברים כמו התמד, או שינויי התנהגות של [[מערכות אקולוגיות]], וירוסים, מערכות חברתיות וכו'.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[כלכלה קלאסית]]

* [[כלכלה קלאסית]]

* [[מיקרו-כלכלה]]

* [[מיקרו-כלכלה]]