שינויים

'''דניאל כהנמן''' (Daniel Kahneman) הוא פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, חתן [[פרס נובל לכלכלה]] לשנת 2002 (בפרס זכה באותה שנה גם עם הכלכלן האמריקאי [[ורנון סמית]]). מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי הפסיכולוגיה של שיפוט וקבלת החלטות, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה הדונית.  

'''דניאל כהנמן''' (Daniel Kahneman) הוא פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, חתן [[פרס נובל לכלכלה]] לשנת 2002 (בפרס זכה באותה שנה גם עם הכלכלן האמריקאי [[ורנון סמית]]). מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי הפסיכולוגיה של שיפוט וקבלת החלטות, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה הדונית.  

יחד עם הכלכלן עמוס טברסקי ואחרים, כהנמן הניח את היסודות לבסיס קוגניטיבי עבור טעויות אנושיות נפוצות שעולות מהיוריסטיקות והטיות (Kahneman & Tversky, 1973; Kahneman, Slovic & Tversky, 1982; Tversky & Kahneman, 1974) ופיתח את [[תורת הערך]] (Prospect theory)  כחלופה ל[[תורת תוחלת התעולת]] המשמשת ב[[תורת המשחקים]] וב[[מיקרו כלכלה]] במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית]]. (Kahneman & Tversky, 1979) על פיתוחים אלה זכה בפרס הנובל לכלכלה לשנת 2002 (טברקסי נפטר בשנת 1996 ופרס הנובל מוענק רק לאנשים חיים).  

יחד עם הכלכלן עמוס טברסקי ואחרים, כהנמן הניח את היסודות לבסיס קוגניטיבי עבור טעויות אנושיות נפוצות שעולות מהיוריסטיקות והטיות (Kahneman & Tversky, 1973; Kahneman, Slovic & Tversky, 1982; Tversky & Kahneman, 1974) ופיתח את [[תורת הערך]] (Prospect theory)  כחלופה ל[[תורת תוחלת התועלת]] המשמשת ב[[תורת המשחקים]] וב[[מיקרו כלכלה]] במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית]]. (Kahneman & Tversky, 1979) על פיתוחים אלה זכה בפרס הנובל לכלכלה לשנת 2002 (טברקסי נפטר בשנת 1996 ופרס הנובל מוענק רק לאנשים חיים).  

בשנת 2011 הוא נכלל ברשימת הירחון Foreign Policy כאחד ההוגים המובילים בעולם. באוה שנה הוא פרסם את ספרו [[לחשוב מהר ולאט]] שמסכם חלק גדול ממחקריו שלו, וכן של מדענים נוספים אודות הדרכים בהם פועל המוח שלנו וכיצד הזכרון שלנו מהתל בנו. ספר זה הפך לרב-מכר.  

בשנת 2011 הוא נכלל ברשימת הירחון Foreign Policy כאחד ההוגים המובילים בעולם. באוה שנה הוא פרסם את ספרו [[לחשוב מהר ולאט]] שמסכם חלק גדול ממחקריו שלו, וכן של מדענים נוספים אודות הדרכים בהם פועל המוח שלנו וכיצד הזכרון שלנו מהתל בנו. ספר זה הפך לרב-מכר.  

===שיקול דעת וקבלת החלטות===

===שיקול דעת וקבלת החלטות===

בתקופה זו החל שיתוף הפעולה המפורסם בין כהנמן לבין עמוס טברסקי. יחד, פרסמו כהנמן וטברסקי סדרת מאמרים שיהוו את היסודות של השדה הכללי של שיפוט וקבלת החלטות, שהגיעו לשיא עם פרסום המאמר על אודות "תאוריית הערך" בשנת 1979 בירחון הכלכלי החשוב "אקונומטרטיקה". עליו זכה כהנמן מאוחר יותר בפרס הנובל.  

בתקופה זו החל שיתוף הפעולה המפורסם בין כהנמן לבין עמוס טברסקי. יחד, פרסמו כהנמן וטברסקי סדרת מאמרים שיהוו את היסודות של השדה הכללי של שיפוט וקבלת החלטות, שהגיעו לשיא עם פרסום המאמר על אודות "תאוריית הערך" בשנת 1979 בירחון הכלכלי החשוב "אקונומטריקה". עליו זכה כהנמן מאוחר יותר בפרס הנובל.  

שיתוף הפעולה בין השניים החל בעקבות אירוע שבו כהנמן הזמין את טברסקי לשאת הרצאת-אורח בסמינר שלו באוניברסיטה העברית ב-1969. השאלה שממנה החלו את שיתוף הפעולה היא "האם לבני אדם יש תחושה אינטואיטיבית דומה לגבי העקרונות הבסיסיים של הסטטיסטיקה?" עמוס טען שהתשובה היא "כן מסויג". בעקבות דיון תוסס בסמינר, בסופו של דבר הם הסיקו שתשובה טובה יותר היא "לא מסויג".  

שיתוף הפעולה בין השניים החל בעקבות אירוע שבו כהנמן הזמין את טברסקי לשאת הרצאת-אורח בסמינר שלו באוניברסיטה העברית ב-1969. השאלה שממנה החלו את שיתוף הפעולה היא "האם לבני אדם יש תחושה אינטואיטיבית דומה לגבי העקרונות הבסיסיים של הסטטיסטיקה?" עמוס טען שהתשובה היא "כן מסויג". בעקבות דיון תוסס בסמינר, בסופו של דבר הם הסיקו שתשובה טובה יותר היא "לא מסויג".