שינויים

* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. בין היתר יכולים להופיע כאן ערכים שבאנציקלופדיה כללית יחשבו "לא חשובים מספיק". לדוגמה, [[הוילה האנכית]] שמקומה כאן ללא ספק, אבל היתה צריכה הסבר לגבי "חשיבות" בוויקיפדיה העברית. דוגמאות אחרות הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.  

* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. בין היתר יכולים להופיע כאן ערכים שבאנציקלופדיה כללית יחשבו "לא חשובים מספיק". לדוגמה, [[הוילה האנכית]] שמקומה כאן ללא ספק, אבל היתה צריכה הסבר לגבי "חשיבות" בוויקיפדיה העברית. דוגמאות אחרות הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.  

* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה שההבנת השלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.  

* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה הבנה שהשלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.  

* '''בסיס מדעי עבור מדעי החברה''' - ויקיפדיה מבוססת על הזרם המרכזי באקדמיה (ראו בהמשך) אלא שבזרם זה מדעי החברה הם במידה רבה מנותקים ממדעי הטבע, בעיה המכונה בעיית [[שתי התרבויות]]. היבט זה חמור במיוחד בתחומי הכלכלה, שבו [[כלכלה נאו קלאסית|הזרם הנאו קלאסי]] עומד בניגוד חריף לידוע לנו מתחומי הפיזיקה, הכימיה וה[[אקולוגיה]]. דוגמה לדבר זה הוא האמונה ב[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] שיכולים להמשך בקצב גידול קבוע למשך דורות, בעוד שהשלכה של דבר זה היא [[גידול מעריכי]] שאינו אפשרי בעולם ובייקום סופיים בשל [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]. בשנים האחרונות, יש מגמות של בחינה מחדש של הנחות היסוד של מדעי החברה, ועל חיבורים בין התחומים - [[קונסיילנס]], לדוגמה בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] או בתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] - אנו רוצים לחזק מגמות אלה.  

* '''בסיס מדעי עבור מדעי החברה''' - ויקיפדיה מבוססת על הזרם המרכזי באקדמיה (ראו בהמשך) אלא שבזרם זה מדעי החברה הם במידה רבה מנותקים ממדעי הטבע, בעיה המכונה בעיית [[שתי התרבויות]]. היבט זה חמור במיוחד בתחומי הכלכלה, שבו [[כלכלה נאו קלאסית|הזרם הנאו קלאסי]] עומד בניגוד חריף לידוע לנו מתחומי הפיזיקה, הכימיה וה[[אקולוגיה]]. דוגמה לדבר זה הוא האמונה ב[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] שיכולים להמשך בקצב גידול קבוע למשך דורות, בעוד שהשלכה של דבר זה היא [[גידול מעריכי]] שאינו אפשרי בעולם ובייקום סופיים בשל [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]. בשנים האחרונות, יש מגמות של בחינה מחדש של הנחות היסוד של מדעי החברה, ועל חיבורים בין התחומים - [[קונסיילנס]], לדוגמה בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] או בתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] - אנו רוצים לחזק מגמות אלה.  

;הוויקי כמקום מחקר:

;הוויקי כמקום מחקר:

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון , ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון, ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===

===דוגמאות לזרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===

*'''[[קיימות]]''' ו'''זרמים אקולוגיים עמוקים''' (לדוגמא [[פארמאקלצ'ר]])''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נעוצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).

*'''[[קיימות]]''' ו'''זרמים אקולוגיים עמוקים''' (לדוגמא [[פרמהקלצ'ר]])''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נעוצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).

* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמא [[כלכלה דמוקרטית]], [[קואופרטיבים]], [[כלכלת קהילות]], [[אנרכיזם]], אוטונארכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':'''  כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון [[מוסד חברתי|המוסדי]] שמחזק ומבסס אותם, יותר מאשר לטובת [[בני אדם|המין האנושי]], ציבור הבוחרים, כלל המינים ב[[ביוספרה]] וכו'. [[ג'ארד דיימונד]] וכותבים נוספים מראים כי קיים קשר בין ניתוק בין אליטות לעם והתמקדות של האליטות בקרבות השרדות עצמית, לבין התמוטטות סביבתית חברתית לדוגמה ראו [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] או [[איי הפסחא]]). אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. לא במקרה החשיבה הסביבתית נחשבת לערך מרכזי יותר במדינות כמו [[דנמרק]], [[שבדיה]] או [[איסלנד]].   

* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמא [[כלכלה דמוקרטית]], [[קואופרטיבים]], [[כלכלת קהילות]], [[אנרכיזם]], אוטונאנרכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':'''  כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון [[מוסד חברתי|המוסדי]] שמחזק ומבסס אותם, יותר מאשר לטובת [[בני אדם|המין האנושי]], ציבור הבוחרים, כלל המינים ב[[ביוספרה]] וכו'. [[ג'ארד דיימונד]] וכותבים נוספים מראים כי קיים קשר בין ניתוק בין אליטות לעם והתמקדות של האליטות בקרבות השרדות עצמית, לבין התמוטטות סביבתית חברתית לדוגמה ראו [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] או [[איי הפסחא]]). אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה. לא במקרה החשיבה הסביבתית נחשבת לערך מרכזי יותר במדינות כמו [[דנמרק]], [[שבדיה]] או [[איסלנד]].   

* '''זרמים הוליסטיים ומערכתיים''' (לדוגמא [[מערכות מורכבות]], בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות)''':'''  מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.  

* '''זרמים הוליסטיים ומערכתיים''' (לדוגמא [[מערכות מורכבות]], בודהיזם, הינודואיזם, תפיסות רוחניות-חילוניות)''':'''  מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.  

* '''[[מארקסיזם]]''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו. משום שהיא מקבלת בדרך כלל את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה כלכלית. בגלל הסתמכותה על [[תורת הערך של העבודה]] ומשום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.  

* '''[[מארקסיזם]]''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו. משום שהיא מקבלת בדרך כלל את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה כלכלית. בגלל הסתמכותה על [[תורת הערך של העבודה]] ומשום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקרטיה, לחופש או לחיפוש רוחני.  

* '''[[קייסניזים]]''', או '''סוציאל-דמוקרטיה''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא עולמיות; כיוון שגם הם חושבים שכל הבעיה היא הקטנת [[אי שוויון כלכלי|אי השיוויון]]; בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה; בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה"; בגלל התעלמות מבעיות כמו [[תאגידים]] (להבדיל מ[[מונופול|מונופולים]]), או מ[[תרבות הצריכה]]; בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה ובגלל חוסר הרצינות בהתייחסות למשבר הסביבתי.

* '''[[קיינסיאניזם]]''', או '''סוציאל-דמוקרטיה''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא עולמיות; כיוון שגם הם חושבים שכל הבעיה היא הקטנת [[אי שוויון כלכלי|אי השיוויון]]; בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה; בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה"; בגלל התעלמות מבעיות כמו [[תאגידים]] (להבדיל מ[[מונופול|מונופולים]]), או מ[[תרבות הצריכה]]; בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה ובגלל חוסר הרצינות בהתייחסות למשבר הסביבתי.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסים, המארקסיסטים, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסיאניים, המארקסיסטים, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.

'''להרחבה, ראו [[שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי מצומצם]].'''

'''להרחבה, ראו [[שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי מצומצם]].'''