שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  00:06, 1 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 74: שורה 74:  
בחינה של אחוז [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] - מספר האנשים שהופכים מעניים למבוססים או ממבוססים לעשירים, מעלה שהמספר הזה נמוך - וגם יורד בשנים האחרונות. הניידות החברתית בארצות הברית נמוכה בהשוואה למדינות כמו אוסטרליה, [[נורבגיה]], גרמניה, [[פינלנד]], ספרד, צרפת ו[[קנדה]] והיא נמצאת במגמת ירידה. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]
 
בחינה של אחוז [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] - מספר האנשים שהופכים מעניים למבוססים או ממבוססים לעשירים, מעלה שהמספר הזה נמוך - וגם יורד בשנים האחרונות. הניידות החברתית בארצות הברית נמוכה בהשוואה למדינות כמו אוסטרליה, [[נורבגיה]], גרמניה, [[פינלנד]], ספרד, צרפת ו[[קנדה]] והיא נמצאת במגמת ירידה. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]
   −
על פי הספר "Winner take all politics" הסיבה היסודית לגידול בפערים הוא לא הבדלים בחינוך , השכלה וכו' - שכן הפערים גדלו גם בין המיליונרים למשכילים. הסיבה היסודית לטענת המחברים היא [[שחיתות]] באופנים שונים והצלחה של ההון הגדול לרתום את הפוליטיקאים כך שישרתו את האינטרסים שלו. גם ארגוני העובדים או המפלגה הדמוקרטית אינם פועלים לצמצום הפערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]
+
על פי הספר "Winner take all politics" הסיבה היסודית לגידול בפערים הוא לא הבדלים בחינוך, השכלה וכו' - שכן הפערים גדלו גם בין המיליונרים למשכילים. הסיבה היסודית לטענת המחברים היא [[שחיתות]] באופנים שונים והצלחה של ההון הגדול לרתום את הפוליטיקאים כך שישרתו את האינטרסים שלו. גם ארגוני העובדים או המפלגה הדמוקרטית אינם פועלים לצמצום הפערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]
    
==גורמים לאי שוויון==
 
==גורמים לאי שוויון==
שורה 101: שורה 101:  
נעשו מחקרים שונים על הקשר בין מבחני IQ לדוגמה, לבין הכנסה או נכסים. הספר  "IQ and the Wealth of Nations" שנכתב על ידי ד"ר Richard Lynn בחן את הקשר אבל בהצלחה מוגבלת, וכך גם מחקרים אחרים. בספר The Mismeasure of Man מבקר הביולוג [[סטיבן ג'י גולד]] את מבחני האינטליגנציה. נראה כי יש צורך במחקר נוסף לגבי איך מודדים אינטליגנציה לפני קביעה שיש קשר בין הדברים.  
 
נעשו מחקרים שונים על הקשר בין מבחני IQ לדוגמה, לבין הכנסה או נכסים. הספר  "IQ and the Wealth of Nations" שנכתב על ידי ד"ר Richard Lynn בחן את הקשר אבל בהצלחה מוגבלת, וכך גם מחקרים אחרים. בספר The Mismeasure of Man מבקר הביולוג [[סטיבן ג'י גולד]] את מבחני האינטליגנציה. נראה כי יש צורך במחקר נוסף לגבי איך מודדים אינטליגנציה לפני קביעה שיש קשר בין הדברים.  
   −
תכונות נוספות שמיוחסות לעושר הן תכונות שבאות לידי ביטוי בהקשרים מסויימם בינהן - "כשרון לעסקים", יכולות חברתיות גבוהות, יצירתיות גבוהה, ועוד. תכונות חיוביות במקצוע אחד (יצירתיות אצל אומן) יכולות להיות בעיתיות במקצוע אחר (יצירתיות אצל אחות בבית חולים). תכונות רבות שחשובת במקצוע אחד הן חסרות משמעות במקצוע אחר.
+
תכונות נוספות שמיוחסות לעושר הן תכונות שבאות לידי ביטוי בהקשרים מסויימים בינהן - "כשרון לעסקים", יכולות חברתיות גבוהות, יצירתיות גבוהה, ועוד. תכונות חיוביות במקצוע אחד (יצירתיות אצל אומן) יכולות להיות בעייתיות במקצוע אחר (יצירתיות אצל אחות בבית חולים). תכונות רבות שחשובת במקצוע אחד הן חסרות משמעות במקצוע אחר.
    
====השכלה====
 
====השכלה====
גורם חשוב אחד ביצירת אי שוויון הוא היכולת המשתנה של פרטים להשיג חינוך או השכלה. השכלה, במיוחד השכלה בתחום שבו יש ביקוש גבוה לעובדים, יוצרת משכורות גבוהות לבעלי ההשכלה. בניגוד אליהם, אלו ששאינם מסוגלים להרשות לעצמם השכלה מקבלים בדרך כלל משכורות נמוכות. כלכלנים רבים מאמינים שהסיבה העיקרית לכך שהעולם חווה רמות גדולות והולכות של אי שוויון מאז שנות 1980 היא הגידול בביקוש לעובדים מיומנים בתעשיות הי-טק. הם מאמינים כי דבר זה גרר עליה במשכורות עבור אלו שיש להם השכלה, אבל לא הגדיל את המשכורות של אלו שאין להם השכלה, דבר שהוביל לאי שוויון גדל.
+
גורם חשוב אחד ביצירת אי שוויון הוא היכולת המשתנה של פרטים להשיג חינוך או השכלה. השכלה, במיוחד השכלה בתחום שבו יש ביקוש גבוה לעובדים, יוצרת משכורות גבוהות לבעלי ההשכלה. בניגוד אליהם, אלו שאינם מסוגלים להרשות לעצמם השכלה מקבלים בדרך כלל משכורות נמוכות. כלכלנים רבים מאמינים שהסיבה העיקרית לכך שהעולם חווה רמות גדולות והולכות של אי שוויון מאז שנות 1980 היא הגידול בביקוש לעובדים מיומנים בתעשיות היי-טק. הם מאמינים כי דבר זה גרר עליה במשכורות עבור אלו שיש להם השכלה, אבל לא הגדיל את המשכורות של אלו שאין להם השכלה, דבר שהוביל לאי שוויון גדל.
    
====גלובליזציה====
 
====גלובליזציה====
 
בשנים האחרונות יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שהמדינות העניות כמו [[סין]], [[הודו]], [[ברזיל]] ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין עניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]
 
בשנים האחרונות יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שהמדינות העניות כמו [[סין]], [[הודו]], [[ברזיל]] ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין עניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]
   −
ליבלריזציה של המסחר (הורדת מכסים, והקלות אחרות על מסחר בינלאומי) עלולה להעביר את אי השוויון הכלכלי מהרמה העולמית (אי שוויון בין אנשים באומות שונות) לרמה המקומית. כאשר מדינות עשירות סוחרות עם מדינות עניות, השכר של פועלים בעבודות לא מיומנות במדינות העשירות עלול לרדת בעקבות תחרות עם פועלים מקבילים מארצות אחרות. הכלכלן [[פול קרוגמן]] שעוסק במתחום המסחר, מעריך כי לליבלריזציה של המסחר יש השפעה מדידה על הגדלת אי השוויון בתוך [[ארצות הברית]].  
+
ליברליזציה של המסחר (הורדת מכסים, והקלות אחרות על מסחר בינלאומי) עלולה להעביר את אי השוויון הכלכלי מהרמה העולמית (אי שוויון בין אנשים באומות שונות) לרמה המקומית. כאשר מדינות עשירות סוחרות עם מדינות עניות, השכר של פועלים בעבודות לא מיומנות במדינות העשירות עלול לרדת בעקבות תחרות עם פועלים מקבילים מארצות אחרות. הכלכלן [[פול קרוגמן]] שעוסק במתחום המסחר, מעריך כי לליברליזציה של המסחר יש השפעה מדידה על הגדלת אי השוויון בתוך [[ארצות הברית]].  
    
הוא משייך מגמה זו לעליה במסחר עם מדינות עניות ובפרגמנטציה של הייצור (הפרדת תהליך הייצור למדינות שונות) דבר שהופך את המשרות הבלתי מיומנות לדבר סחיר יותר. עם זאת, הוא חושב שהשפעת המסחר על אי השוויון בארצות הברית היא מינורית בהשוואה לסיבות אחרות כמו [[שינויים טכנולוגיים]], דעה שגם מומחים אחרים מאמצים.  
 
הוא משייך מגמה זו לעליה במסחר עם מדינות עניות ובפרגמנטציה של הייצור (הפרדת תהליך הייצור למדינות שונות) דבר שהופך את המשרות הבלתי מיומנות לדבר סחיר יותר. עם זאת, הוא חושב שהשפעת המסחר על אי השוויון בארצות הברית היא מינורית בהשוואה לסיבות אחרות כמו [[שינויים טכנולוגיים]], דעה שגם מומחים אחרים מאמצים.  
   −
הכלכלן Lawrence Katz מהרווארד, מעריך כי ההמסחר מהווה תרומה של רק 5-15% מהגדלת אי השוויון. כמה כלכלנים כמו [[רוברט לורנס]], Robert Lawrence, חולקים על כך שיש קשר כלשהו בין הדברים. לורנס לדוגמה טוען כי במדינות העשירות, שכלולים טכנולוגיים ואוטומציה הובילו לכך שעבודות במיומנות נמוכה הוחלפו במכונות; וכי במדינות עשירות אין כיום כמות משמעותית של עובדים לא מיומנים שעובדים בייצור ואשר יכלו להיות מושפעים מתחרות מצד עובדים במדינות עניות.
+
הכלכלן Lawrence Katz מהרווארד, מעריך כי המסחר מהווה תרומה של רק 5-15% מהגדלת אי השוויון. כמה כלכלנים כמו [[רוברט לורנס]], Robert Lawrence, חולקים על כך שיש קשר כלשהו בין הדברים. לורנס לדוגמה טוען כי במדינות העשירות, שכלולים טכנולוגיים ואוטומציה הובילו לכך שעבודות במיומנות נמוכה הוחלפו במכונות; וכי במדינות עשירות אין כיום כמות משמעותית של עובדים לא מיומנים שעובדים בייצור ואשר יכלו להיות מושפעים מתחרות מצד עובדים במדינות עניות.
    
===מגדר, גזע ותרבות===
 
===מגדר, גזע ותרבות===
הקיום של מגדרים שונים (גבר ואישה), "גזעים" שונים (כושים, לבנים, סינים וכו') ותרבויות שונות בתוך החברה נחשבים גם הם לדבר שתורם לאי שוויון כלכלי בתוך חברה מסויימת. כמה פסיכולוגים כמו Richard Lynn טוענים כי יש יכולות מולדות שונות בקרב קבוצות שונות שאחראיות בצורה חלקית ליצירה של הבדלים בהכנסה בין גברים לנשים (לדוגמה שיש קשר בין "גזע" לבין אנטילגנציה, או בין מגדר לבין אינטליגנציה ) אך רבים חולקים על טענות אלה.  
+
הקיום של מגדרים שונים (גבר ואישה), "גזעים" שונים (כושים, לבנים, סינים וכו') ותרבויות שונות בתוך החברה נחשבים גם הם לדבר שתורם לאי שוויון כלכלי בתוך חברה מסויימת. כמה פסיכולוגים כמו Richard Lynn טוענים כי יש יכולות מולדות שונות בקרב קבוצות שונות שאחראיות בצורה חלקית ליצירה של הבדלים בהכנסה בין גברים לנשים (לדוגמה שיש קשר בין "גזע" לבין אינטילגנציה, או בין מגדר לבין אינטליגנציה ) אך רבים חולקים על טענות אלה.  
    
יש הסברים רבים לשאלה מדוע קיימים הבדלי שכר בין גברים לנשים. אלה כוללים הבדלים בכישורים, הבדלים בין המינים בהקשר של טיפול בילדים, הפליה כנגד נשים (מצד נשים וגברים כאחד), הפליה מגדרית (גברים נגד נשים), הבדלים בהשכלה ועוד.  
 
יש הסברים רבים לשאלה מדוע קיימים הבדלי שכר בין גברים לנשים. אלה כוללים הבדלים בכישורים, הבדלים בין המינים בהקשר של טיפול בילדים, הפליה כנגד נשים (מצד נשים וגברים כאחד), הפליה מגדרית (גברים נגד נשים), הבדלים בהשכלה ועוד.  
   −
דת ותרבות נחשבות כגורמים שיש להם תפקיד ביצירת דפוסי אי שוויון על ידי עידוד או מניעה של התנהגות לצבירת עושר (כמו עידוד להשכלה וסוג ההשכלה, עידוד לחיים צנועים, עידוד לעבודה, חוקי מוסר, מרכזיות המשפחה, הבדלים בין המינים ועוד), על ידי הספקה של מוסדות חברתיים תומכים ועל ידי הספקה של בסיס להפלייה. במדינות רבות פרטים המשתייכים למיעוטים אתניים מסויימים הם בממוצע עניים יותר , ההסברים לכך כוללים הפלייה, הבדלי תרבות, והבדלים בהשכלה.
+
דת ותרבות נחשבות כגורמים שיש להם תפקיד ביצירת דפוסי אי שוויון על ידי עידוד או מניעה של התנהגות לצבירת עושר (כמו עידוד להשכלה וסוג ההשכלה, עידוד לחיים צנועים, עידוד לעבודה, חוקי מוסר, מרכזיות המשפחה, הבדלים בין המינים ועוד), על ידי הספקה של מוסדות חברתיים תומכים ועל ידי הספקה של בסיס להפלייה. במדינות רבות פרטים המשתייכים למיעוטים אתניים מסויימים הם בממוצע עניים יותר, ההסברים לכך כוללים הפלייה, הבדלי תרבות, והבדלים בהשכלה.
    
===דפוסי פיתוח===
 
===דפוסי פיתוח===
שורה 130: שורה 130:  
{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מלכודת עוני}}
   −
עיבוי עושר (Wealth condensation) הוא תהליך תאורטי שבו, בתנאים מסויימים, עושר שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או יישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. דבר זה מתשקף באמירה 'העשירים מתעשרים והעניים מתרוששים'. לפי תאוריה זו, אלו שכבר אוחזים בעושר הינם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים חדשים ליצרית עושר או לחלופין למנף את העושר הצבור וכך הם מקבלים עוד עושר. במשך הזמן, התרכזות העושר יכולה לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה. מושג דומה הוא המושג של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] שנוטות להציב מכשולים גדולים יותר לפרנסה עבור אזרחים עניים יותר.  
+
עיבוי עושר (Wealth condensation) הוא תהליך תאורטי שבו, בתנאים מסויימים, עושר שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או יישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. דבר זה משתקף באמירה 'העשירים מתעשרים והעניים מתרוששים'. לפי תאוריה זו, אלו שכבר אוחזים בעושר הינם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים חדשים ליצרית עושר או לחלופין למנף את העושר הצבור וכך הם מקבלים עוד עושר. במשך הזמן, התרכזות העושר יכולה לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה. מושג דומה הוא המושג של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] שנוטות להציב מכשולים גדולים יותר לפרנסה עבור אזרחים עניים יותר.  
    
כדוגמה להצטברות עושר, או מלכודת עוני, נהגי משאיות שהינם הבעלים של המשאית שלהם, מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר אלו שאין בבעלותם משאית, היות ובעל המשאית יכול להימנע מתשלום הרנטה שנדרשים נהגים לשלם לבעלים (גם אם לוקחים בחשבון עלויות תחזוקה ושאר הוצאות). לכן, נהג משאית שיש לו רכוש מלכתחילה, יכול לקנות משאית עבור עצמו כדי להרוויח יותר כסף. נהג שלא יכול להרשות לעצמו לקנות משאית, מרוויח פחות ולכן נתקע במלכוד 22, שבו הוא לא יכול לקנות משאית משל עצמו כדי להגדיל את ההכנסה שלו.  
 
כדוגמה להצטברות עושר, או מלכודת עוני, נהגי משאיות שהינם הבעלים של המשאית שלהם, מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר אלו שאין בבעלותם משאית, היות ובעל המשאית יכול להימנע מתשלום הרנטה שנדרשים נהגים לשלם לבעלים (גם אם לוקחים בחשבון עלויות תחזוקה ושאר הוצאות). לכן, נהג משאית שיש לו רכוש מלכתחילה, יכול לקנות משאית עבור עצמו כדי להרוויח יותר כסף. נהג שלא יכול להרשות לעצמו לקנות משאית, מרוויח פחות ולכן נתקע במלכוד 22, שבו הוא לא יכול לקנות משאית משל עצמו כדי להגדיל את ההכנסה שלו.  
שורה 147: שורה 147:  
* [[מיסוי פרוגרסיבי]] - שבו העשירים משלמים אחוזי מס גבוהים יותר מאשר העניים - כדי להקטין את אי השוויון בהכנסות בין עובדים.  
 
* [[מיסוי פרוגרסיבי]] - שבו העשירים משלמים אחוזי מס גבוהים יותר מאשר העניים - כדי להקטין את אי השוויון בהכנסות בין עובדים.  
 
* [[שכר מינימום]] - כדי להעלות את השכר של קבוצת העובדים הענייה ביותר. מתנגדי צעד זה טוענים כי הדבר גם יוצר אבטלה בקרב העובדים הכי פחות מיומנים, ומונע מהם לעבוד.  
 
* [[שכר מינימום]] - כדי להעלות את השכר של קבוצת העובדים הענייה ביותר. מתנגדי צעד זה טוענים כי הדבר גם יוצר אבטלה בקרב העובדים הכי פחות מיומנים, ומונע מהם לעבוד.  
* הלאמה סבסוד או פיקוח על [[מוצרי יסוד]] כמו סוגי מזונות, ביטוח בריאות, תחבורה ציבורית, חינוך, חשמל, מים, ביוב, ודיור - כדי להקטין את הכמות של אי השוויון בתוך החברה - על ידי הספקה של מוצרים ושירותים שכולם זקוקים להם בצורה זולה או חופשית, ובצורה זו ממשלות יכלות להגדיל את חופש הקניה שיש לעניים (כסף שנשאר להם לאחר הוצאות על מוצרי יסוד).  
+
* הלאמה סבסוד או פיקוח על [[מוצרי יסוד]] כמו סוגי מזונות, ביטוח בריאות, תחבורה ציבורית, חינוך, חשמל, מים, ביוב, ודיור - כדי להקטין את הכמות של אי השוויון בתוך החברה - על ידי הספקה של מוצרים ושירותים שכולם זקוקים להם בצורה זולה או חופשית, ובצורה זו ממשלות יכולות להגדיל את חופש הקניה שיש לעניים (כסף שנשאר להם לאחר הוצאות על מוצרי יסוד).  
   −
התומכים בגישה של "שוק חופשי" טעונים כי אמצעים אלה גורמים בדרך כלל לתוצאות בלתי רצויות, ואף הפוכות. הגידול בממשלה יגרור מעמד של פקידים שמנצלים את המעמד והכוח שלהם כדי לקבל זכויות בלתי שוות למשאבים, דבר שמוריד את אי השוויון הכלכלי. אחרים לעומת זאת, טוענים כי שווקים חושפיים ללא צעדים אלה מאפשרים לעשירים לשלוט בחיים הפוליטיים של המדינה. דוגמה לכך היא ברזיל שבה הדיקטטורה הצבאית (1964-1985) איפשרה מעבר למשק עם אי השוויון הגבוה ביותר בדרום אמריקה.  
+
התומכים בגישה של "שוק חופשי" טעונים כי אמצעים אלה גורמים בדרך כלל לתוצאות בלתי רצויות, ואף הפוכות. הגידול בממשלה יגרור מעמד של פקידים שמנצלים את המעמד והכוח שלהם כדי לקבל זכויות בלתי שוות למשאבים, דבר שמוריד את אי השוויון הכלכלי. אחרים לעומת זאת, טוענים כי שווקים חופשיים ללא צעדים אלה מאפשרים לעשירים לשלוט בחיים הפוליטיים של המדינה. דוגמה לכך היא ברזיל שבה הדיקטטורה הצבאית (1964-1985) איפשרה מעבר למשק עם אי השוויון הגבוה ביותר בדרום אמריקה.  
    
כוחות שוק שפועלים כדי להקטין את אי השוויון:
 
כוחות שוק שפועלים כדי להקטין את אי השוויון:
* בכלכלה מונחית שוק, אי שוויון גבוה מידי יכול ליצור לחץ להקטנה שלו. בדוגמה הקיצונית, אם אדם אחד יהיה הבעלים של כל דבר, אזי בכלכלת שוק, האדם הזה יהיה חייב לשכור אדם שינהל את הרכוש שלו.  (García-Peñalosa 2006) מלבד דוגמה תאורטית וקיצונית זו, אין בטחון שזה המצב. יש מנגנונים שונים בהם אי שוויון גדל מעצים עוד אי שוויון - הן על ידי מלכודות עוני והן על ידי קונסוליצדיה של עושר, והשתלטות של בעלי ההון על אמצעי התקשורת, הפוליטיקה ועוד מרכזי כוח ולמעשה ניווט של החברה והכלכלה כך שיתאימו לגחמותיהם ולאינטרס הכללי שלהם כמעמד.  
+
* בכלכלה מונחית שוק, אי שוויון גבוה מידי יכול ליצור לחץ להקטנה שלו. בדוגמה הקיצונית, אם אדם אחד יהיה הבעלים של כל דבר, אזי בכלכלת שוק, האדם הזה יהיה חייב לשכור אדם שינהל את הרכוש שלו.  (García-Peñalosa 2006) מלבד דוגמה תאורטית וקיצונית זו, אין בטחון שזה המצב. יש מנגנונים שונים בהם אי שוויון גדל מעצים עוד אי שוויון - הן על ידי מלכודות עוני והן על ידי קונסולידציה של עושר, והשתלטות של בעלי ההון על אמצעי התקשורת, הפוליטיקה ועוד מרכזי כוח ולמעשה ניווט של החברה והכלכלה כך שיתאימו לגחמותיהם ולאינטרס הכללי שלהם כמעמד.  
 
* על פי התאוריה הכלכלית, יש ירידה בערך השולי של העושר - אדם עשיר יותר יעריך תוספת של דולר לשכר שלו פחות מאשר אדם עני. דבר זה יכול לגרום לעני להשקיע מאמצים גדולים יותר להשיג יותר דולרים ביחס לעשיר. עם זאת לא בטוח עד כמה דבר זה משחק תפקיד חשוב לעומת גורמים אחרים כמו קשרים עסקיים או קשרים משפחתיים.
 
* על פי התאוריה הכלכלית, יש ירידה בערך השולי של העושר - אדם עשיר יותר יעריך תוספת של דולר לשכר שלו פחות מאשר אדם עני. דבר זה יכול לגרום לעני להשקיע מאמצים גדולים יותר להשיג יותר דולרים ביחס לעשיר. עם זאת לא בטוח עד כמה דבר זה משחק תפקיד חשוב לעומת גורמים אחרים כמו קשרים עסקיים או קשרים משפחתיים.
   שורה 177: שורה 177:  
בפגישה של עיתונאי הגרדיאן דרך חברת מחקר עם שכירים מהאלפיון העליון - שותפים בכירים של בחברות עורכי דין (עם שכר שנתי בין חצי מיליון ל-1.5 מיליון ליש"ט בשנה) ובכירים מבנקים מסחריים (150שכר שנתי אלף ליש"ט עד 10 מיליון ליש"ט בשנה). לפי העיתונאים שהסתבר שקיים נתק בין אנשים אלה לבין מעמדות אחרים.  
 
בפגישה של עיתונאי הגרדיאן דרך חברת מחקר עם שכירים מהאלפיון העליון - שותפים בכירים של בחברות עורכי דין (עם שכר שנתי בין חצי מיליון ל-1.5 מיליון ליש"ט בשנה) ובכירים מבנקים מסחריים (150שכר שנתי אלף ליש"ט עד 10 מיליון ליש"ט בשנה). לפי העיתונאים שהסתבר שקיים נתק בין אנשים אלה לבין מעמדות אחרים.  
   −
העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט.­ המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט,­ סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האולוכסייה.<ref name ="marker_08_08"/>
+
העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט.­ המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט,­ סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האוכלוסייה.<ref name ="marker_08_08"/>
   −
על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים לרמות יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטיה להיות פחות אמפטיים כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך , גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]
+
על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים לרמות יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטיה להיות פחות אמפטיים כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך, גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]
    
===אי שוויון ואושר===
 
===אי שוויון ואושר===
שורה 190: שורה 190:  
[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארצות הברית. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]
 
[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארצות הברית. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]
   −
יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מיתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאלוקוס, לסכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.
+
יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מיתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאולקוס, לסכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.
    
למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  
 
למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  
שורה 254: שורה 254:  
===מריטוקרטיה===
 
===מריטוקרטיה===
 
===ליברליזם===
 
===ליברליזם===
ליברלים קלאסיים, ו[[ליברטאנים]], בדרך כלל לא נוקטים עמדה בעד או נגד אי שוויון ברכוש, אבל מאמינים כי יש לשמור על שוויון בפני החוק, בין אם הדבר מוביל לאי-שוויון כלכלי ובין אם לאו. לודוויג פון מייזיס לדוגמה, טוען כי אי-השוויון בין בני אדם הוא זה שמבטיח כי תהיה בחברה [[שיתוף פעולה]] וציבליצזיה. הליברטן [[רוברט נוזיק]] טען כי ממשלות שמבצעות חלוקה מחודשת של ה[[כסף]] וה[[רכוש]] באופן כוחני (לרוב על ידי [[מס|מיסים]]) וכי החברה האידאלית תהיה חברה שבה כל בני האדם חופשיים מכח, זאת על פי הגישה לפיה [[שוק חופשי]] גורר מינימום כפייה.  
+
ליברלים קלאסיים, ו[[ליברטאנים]], בדרך כלל לא נוקטים עמדה בעד או נגד אי שוויון ברכוש, אבל מאמינים כי יש לשמור על שוויון בפני החוק, בין אם הדבר מוביל לאי-שוויון כלכלי ובין אם לאו. לודוויג פון מייזיס לדוגמה, טוען כי אי-השוויון בין בני אדם הוא זה שמבטיח כי תהיה בחברה [[שיתוף פעולה]] וציביליזציה. הליברטן [[רוברט נוזיק]] טען כי ממשלות שמבצעות חלוקה מחודשת של ה[[כסף]] וה[[רכוש]] באופן כוחני (לרוב על ידי [[מס|מיסים]]) וכי החברה האידאלית תהיה חברה שבה כל בני האדם חופשיים מכח, זאת על פי הגישה לפיה [[שוק חופשי]] גורר מינימום כפייה.  
    
הטיעון הליברלי מתעלם בדרך כלל מכך שזכויות רכוש, בטחון אישי, התגוננות בפני [[השפעה חיצונית]], ושוויון בפני החוק מושפעים באופן חזק מהמעמד הכלכלי של אדם. כך לדוגמה בשכונות עוני המשטרה אינה אוכפת את זכויות הקניין של התושבים שחשופים לפורצים ולשודדים. חוזים כלפי עובדים עניים לא מכובדים בתדירות גבוהה יותר. [[זיהום|מפעלים מזהמים]] פוגעים בעובדים ובשכנים עניים. פירמות אינן מהססות למכור מזון לא בריא לעניים. מפעלים אחרים כמו גם מפעלי [[כרייה]] ו[[כריתת יערות]] פוגעים בפרנסה של ציידים, חוואים ועוד. דברים אלה נעשים פעמים רבות מבלי לשלם פיצויים כספיים, ובלי שיש להם גישה לכלים כמו תביעה משפטית כנגד מי שפוגע בהם כלכלית, לעיתים קרובות העניים (במדינה או במדינה אחרת) כלל אינם יודעים מי פגע בהם וכיצד לדוגמה זיהום של [[PCB]] או [[מזהמים אורגניים יציבים]] שבו יכול להיות פער ניכר בזמנים בין מקור הפגיעה לבין הופעת השלכות הפגיעה. בנוסף, אנשים עשירים מנצלים מומחי מס כדי למצוא פרצות בחוק, [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הטבות מהממשלה ועורכי דין, או כדי להכשיר פעילויות שהיו גורמות למאסר של אנשים עניים יותר.
 
הטיעון הליברלי מתעלם בדרך כלל מכך שזכויות רכוש, בטחון אישי, התגוננות בפני [[השפעה חיצונית]], ושוויון בפני החוק מושפעים באופן חזק מהמעמד הכלכלי של אדם. כך לדוגמה בשכונות עוני המשטרה אינה אוכפת את זכויות הקניין של התושבים שחשופים לפורצים ולשודדים. חוזים כלפי עובדים עניים לא מכובדים בתדירות גבוהה יותר. [[זיהום|מפעלים מזהמים]] פוגעים בעובדים ובשכנים עניים. פירמות אינן מהססות למכור מזון לא בריא לעניים. מפעלים אחרים כמו גם מפעלי [[כרייה]] ו[[כריתת יערות]] פוגעים בפרנסה של ציידים, חוואים ועוד. דברים אלה נעשים פעמים רבות מבלי לשלם פיצויים כספיים, ובלי שיש להם גישה לכלים כמו תביעה משפטית כנגד מי שפוגע בהם כלכלית, לעיתים קרובות העניים (במדינה או במדינה אחרת) כלל אינם יודעים מי פגע בהם וכיצד לדוגמה זיהום של [[PCB]] או [[מזהמים אורגניים יציבים]] שבו יכול להיות פער ניכר בזמנים בין מקור הפגיעה לבין הופעת השלכות הפגיעה. בנוסף, אנשים עשירים מנצלים מומחי מס כדי למצוא פרצות בחוק, [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הטבות מהממשלה ועורכי דין, או כדי להכשיר פעילויות שהיו גורמות למאסר של אנשים עניים יותר.
שורה 327: שורה 327:  
* [http://www.cepr.net/index.php/graphic-economics/graphic-economics/income-share-of-the-top-1-percent-1913-2012-annotated חלקו של האחוזון העליון בהכנסות בארצות הברית בשנים 1913-2012] פרופ' Colin Gordon, מומחה להיסטוריה של ארצות הברית במאה ה-20.  
 
* [http://www.cepr.net/index.php/graphic-economics/graphic-economics/income-share-of-the-top-1-percent-1913-2012-annotated חלקו של האחוזון העליון בהכנסות בארצות הברית בשנים 1913-2012] פרופ' Colin Gordon, מומחה להיסטוריה של ארצות הברית במאה ה-20.  
 
* [http://ourworldindata.org/data/growth-and-distribution-of-prosperity/income-inequality/ היסטוריה של חלקם של העשירים ביותר בהנכנסות במדינות שונות - בריטניה, ארצות הברית, יפן], ourworldindata.org, ממקורות שונים
 
* [http://ourworldindata.org/data/growth-and-distribution-of-prosperity/income-inequality/ היסטוריה של חלקם של העשירים ביותר בהנכנסות במדינות שונות - בריטניה, ארצות הברית, יפן], ourworldindata.org, ממקורות שונים
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1561431 "המאיון העליון הוא הגורם ההרסני ביותר לעושר של האנושות"] ג'רוג' מונביוט , הגרדיאן, דה מארקר, 08.11.2011
+
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1561431 "המאיון העליון הוא הגורם ההרסני ביותר לעושר של האנושות"] ג'רוג' מונביוט, הגרדיאן, דה מארקר, 08.11.2011
 
* [http://www.themarker.com/opinion/1.1648358 שתי מדינות לשני עמים: כך מתנתק השבט העליון מארצות הברית]  דיוויד ברוקס, ניו יורק טיימס, 23.02.2012 על הפערים בארצות הברית בין המעמד הבינוני העליון למעמדות הנמוכים.  
 
* [http://www.themarker.com/opinion/1.1648358 שתי מדינות לשני עמים: כך מתנתק השבט העליון מארצות הברית]  דיוויד ברוקס, ניו יורק טיימס, 23.02.2012 על הפערים בארצות הברית בין המעמד הבינוני העליון למעמדות הנמוכים.  
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html כסף זה אופי] מחקריו של פול פיף על הקשר בין עושר וערכי חמדנות לבין הנטיה לרמות ולהתחשב פחות באחרים. טלי שמיר, כלכליסט, 05.04.12  
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html כסף זה אופי] מחקריו של פול פיף על הקשר בין עושר וערכי חמדנות לבין הנטיה לרמות ולהתחשב פחות באחרים. טלי שמיר, כלכליסט, 05.04.12  
שורה 338: שורה 338:  
;סיבות לשינוי באי שוויון:
 
;סיבות לשינוי באי שוויון:
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012.  
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012.  
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364 כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל] גיא רולניק על הספר Winner take all politics, דה מארקר , 14.10.2010  
+
* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364 כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל] גיא רולניק על הספר Winner take all politics, דה מארקר, 14.10.2010  
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1843277 מעמד הביניים האמריקאי דוהר קדימה - צעד אחד לפני התהום] על הסיבות לגידול באי שוויון בארצות הברית בעשורים האחרונים, האקונומיסט, דה מארקר, 16.10.2012
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1843277 מעמד הביניים האמריקאי דוהר קדימה - צעד אחד לפני התהום] על הסיבות לגידול באי שוויון בארצות הברית בעשורים האחרונים, האקונומיסט, דה מארקר, 16.10.2012
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html "זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"] ראיון עם [[תומס פיקטי]], חוקר אי שוויון, אורי פסובסקי ומיקי פלד, כלכליסט, 14.02.13
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html "זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"] ראיון עם [[תומס פיקטי]], חוקר אי שוויון, אורי פסובסקי ומיקי פלד, כלכליסט, 14.02.13
    
;השלכות של אי שוויון:
 
;השלכות של אי שוויון:
* [http://www.themarker.com/news/1.1903490 עשירי העולם קבעו: אי-שוויון - הסיכון החמור ביותר לכלכלה] דפנה מאור , דה מארקר, 9.1.2013
+
* [http://www.themarker.com/news/1.1903490 עשירי העולם קבעו: אי-שוויון - הסיכון החמור ביותר לכלכלה] דפנה מאור, דה מארקר, 9.1.2013
 
*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101020_1194399 היעדר המוסר עלול להתמוטט על ראשינו בכל רגע] רוברט ה. פראנק על השפעות אי השוויון  
 
*[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101020_1194399 היעדר המוסר עלול להתמוטט על ראשינו בכל רגע] רוברט ה. פראנק על השפעות אי השוויון  
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917 בירת אי השוויון: הפוליטיקאים והמקורבים מתעשרים, האזרחים נשחקים] דברה נלסון והימנשו אוג'הה, דה מרקר, 24.01.2013
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917 בירת אי השוויון: הפוליטיקאים והמקורבים מתעשרים, האזרחים נשחקים] דברה נלסון והימנשו אוג'הה, דה מרקר, 24.01.2013

תפריט ניווט