שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל־2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים סביבתיים קשים באזור מפרץ חיפה, ולנזקים בריאותיים קשים לעובדיו עקב חשיפה ל[[כספית]] ו[[דיוקסין]] ותרכובות רעילות ומסרטנות נוספות.  
 
'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל־2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים סביבתיים קשים באזור מפרץ חיפה, ולנזקים בריאותיים קשים לעובדיו עקב חשיפה ל[[כספית]] ו[[דיוקסין]] ותרכובות רעילות ומסרטנות נוספות.  
   −
[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקרטוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק]]
+
[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק]]
המפעל גרם ל[[זיהום אוויר]] חמור במשך עשרות שנים את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]  כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]] וכן גרם להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. בתחילה היו טענות נגד המפעל מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה]]. [[המשרד להגנת הסביבה]] התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים ויידע אותם, על קיומו של זיהום אוויר חריג שהכיל תרכובות מסרטנות, רק בשנת 2004, לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהמשך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים נמוכים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. הוגש כתב אישום פלילי של המשרד להגנת הסביבה נגד המפעל בגין עבירות על זיהום אוויר עקב תקלות, אך המשרד להגנת הסביבה לא הגיש ראיות מספיק טובות בנושא זה ובית משפט השלום זיכה את המפעל. בתגובה טענו גורמים משפטיים כי המשרד עשה עבודה רשלית. ארגון אזרחים למען הסביבה בגליל טען כי לא רק שהיתה רשלנות בהצגת עדויות נגד המפעל, כתבי האישום היו בגין עבירות קטנות יחסית של זיהום אוויר בגין תקלות ולא בגין עבירות חמורות בהרבה כמו גרימת מוות ברשלנות עקב ההתנהלות השוטפת של המפעל. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה.  
+
המפעל גרם ל[[זיהום אוויר]] חמור במשך עשרות שנים את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]  כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]] וכן גרם להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. בתחילה היו טענות נגד המפעל מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה]]. [[המשרד להגנת הסביבה]] התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים ויידע אותם, על קיומו של זיהום אוויר חריג שהכיל תרכובות מסרטנות, רק בשנת 2004, לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהמשך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים נמוכים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. הוגש כתב אישום פלילי של המשרד להגנת הסביבה נגד המפעל בגין עבירות על זיהום אוויר עקב תקלות, אך המשרד להגנת הסביבה לא הגיש ראיות מספיק טובות בנושא זה ובית משפט השלום זיכה את המפעל. בתגובה טענו גורמים משפטיים כי המשרד עשה עבודה רשלנית. ארגון אזרחים למען הסביבה בגליל טען כי לא רק שהיתה רשלנות בהצגת עדויות נגד המפעל, כתבי האישום היו בגין עבירות קטנות יחסית של זיהום אוויר בגין תקלות ולא בגין עבירות חמורות בהרבה כמו גרימת מוות ברשלנות עקב ההתנהלות השוטפת של המפעל. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה.  
    
לאחר סגירת המפעל קנתה את האדמה שלו קבוצת דלק של יצחק תשובה, מתוך כוונה להקים במקום מתקן לקליטת הגז הטבעי מתמר, אך דבר זה נעצר עקב התנגדות משרד הבטחון בגין סמיכות המפעל למפעל בטחוני.  
 
לאחר סגירת המפעל קנתה את האדמה שלו קבוצת דלק של יצחק תשובה, מתוך כוונה להקים במקום מתקן לקליטת הגז הטבעי מתמר, אך דבר זה נעצר עקב התנגדות משרד הבטחון בגין סמיכות המפעל למפעל בטחוני.  
שורה 29: שורה 29:  
באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים [[המשרד לאיכות הסביבה]] ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  
 
באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים [[המשרד לאיכות הסביבה]] ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  
   −
למרות הזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביה"מש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  
+
למרות הזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביהמ"ש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  
    
==חשיפה של מימדי הזיהום במפעל==
 
==חשיפה של מימדי הזיהום במפעל==
שורה 39: שורה 39:  
ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  
 
ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  
   −
ב 16 בנובמבר 2004 שלחו מספר ארגונים וישובים באזור דרישה להקפאת הליכים לגבי מכירת המפעל והפעלתו מחדש. ב-22 בנובמבר 2004 נערך בנושא זה דיון דחוף בכנסת. [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2004-06-22-01.html]
+
ב-16 בנובמבר 2004 שלחו מספר ארגונים וישובים באזור דרישה להקפאת הליכים לגבי מכירת המפעל והפעלתו מחדש. ב-22 בנובמבר 2004 נערך בנושא זה דיון דחוף בכנסת. [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2004-06-22-01.html]
   −
ב-ראשון לפברואר 2005 נערכה בכנסת ישיבה של וועדת הפנים ואיכות הסביבה סביב בקשה לחקירת בנושא המפעל [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2005-02-01-01.html]
+
ב-1 בפברואר 2005 נערכה בכנסת ישיבה של וועדת הפנים ואיכות הסביבה סביב בקשה לחקירת בנושא המפעל [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2005-02-01-01.html]
    
ב-27 למרץ 2005 פשטו כוחות משטרה על המפעל ופינו ממנו חומרים מסוכנים שנשארו בו. השוטרים התעמתו עם פועלים לשעבר במפעל שניסו להשאיר את החומרים כ"קלף מיקוח" מול הרשויות במטרה שאלה ידאגו לפיצוי שלהם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3063767,00.html] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=557682]
 
ב-27 למרץ 2005 פשטו כוחות משטרה על המפעל ופינו ממנו חומרים מסוכנים שנשארו בו. השוטרים התעמתו עם פועלים לשעבר במפעל שניסו להשאיר את החומרים כ"קלף מיקוח" מול הרשויות במטרה שאלה ידאגו לפיצוי שלהם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3063767,00.html] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=557682]
שורה 48: שורה 48:     
==תביעת הנושים על ניהול החברה במרמה==
 
==תביעת הנושים על ניהול החברה במרמה==
כאמור בשנת 2004 נכשל מהלך הקפאת החברה, [[בנק לאומי]], [[בנק הפועלים]] ו[[בנק דיסקונט]] הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת תיק הפירוק, הוגשו נגד החברה תביעות חוב בגובה 665 מיליון שקל, ששוויין נכון לשנת 2010 מעל 937 מיליון שקל. במסגרת תיק הפירוק ולאור החשדות סביב התנהלות המנהלים שגרמה להתמוטטות, נקבע כי משרד רואה החשבון רוזנבלום־הולצמן ינהל חקירה בעניין.
+
כאמור בשנת 2004 נכשל מהלך הקפאת החברה, [[בנק לאומי]], [[בנק הפועלים]] ו[[בנק דיסקונט]] הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת תיק הפירוק, הוגשו נגד החברה תביעות חוב בגובה 665 מיליון שקל, ששוויין נכון לשנת 2010 מעל 937 מיליון שקל. במסגרת תיק הפירוק ולאור החשדות סביב התנהלות המנהלים שגרמה להתמוטטות, נקבע כי משרד רואה החשבון רוזנבלום-הולצמן ינהל חקירה בעניין.
   −
ביולי 2010 הגיש מפרק החברה תביעת ענק בגובה של יותר מ-900 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר. ההמפרק הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרישה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה. התביעה הוגשה נגד ICC, יו"ר הדירקטוריון ג'ון פרבר, מנכ"ל החברה אמיר אנדולט, סמנכ"ל הכספים עודד איסבורנו והדירקטורים שכיהנו בה כולל היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה. המפרק טען כי בעלי השליטה והדירקטורים אחראים למעשי מרמה שגרמו לנזקים כבדים לחברה, וכי נהגו ברשלנות והפרו את חובותיהם כלפי החברה - לטענת המפרקים, המנכ"ל אנדלוט פעל בחברה בהתאם להוראות קבוצת ICC ופרבר, שהכתיבו לו כיצד לנהל את החברה לטובת קבוצת ICC, בדרכי תרמית ומעל תוך יצירת חובות כבדים כלפי הנושים. <ref name="raz_2010">[http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010</ref> עם זאת גובה התביעה ירד מאוחר יותר באופן דרמטי ל-150 מיליון ש"ח, עקב יציאה של התביעה מתיק פירוק להליכים רגילים. בשנת 2012 טענה ICC כי דווקא המנהלים המיוחדים שמונו לחברה על ידי כונסי הנכסים, הם אלו שאחראים לקריסתה עקב ביטול פוליסת ביטוח אובדן רווחים של החברה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html]
+
ביולי 2010 הגיש מפרק החברה תביעת ענק בגובה של יותר מ-900 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר. המפרק הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרישה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה. התביעה הוגשה נגד ICC, יו"ר הדירקטוריון ג'ון פרבר, מנכ"ל החברה אמיר אנדולט, סמנכ"ל הכספים עודד איסבורנו והדירקטורים שכיהנו בה כולל היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה. המפרק טען כי בעלי השליטה והדירקטורים אחראים למעשי מרמה שגרמו לנזקים כבדים לחברה, וכי נהגו ברשלנות והפרו את חובותיהם כלפי החברה - לטענת המפרקים, המנכ"ל אנדלוט פעל בחברה בהתאם להוראות קבוצת ICC ופרבר, שהכתיבו לו כיצד לנהל את החברה לטובת קבוצת ICC, בדרכי תרמית ומעל תוך יצירת חובות כבדים כלפי הנושים. <ref name="raz_2010">[http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010</ref> עם זאת גובה התביעה ירד מאוחר יותר באופן דרמטי ל-150 מיליון ש"ח, עקב יציאה של התביעה מתיק פירוק להליכים רגילים. בשנת 2012 טענה ICC כי דווקא המנהלים המיוחדים שמונו לחברה על ידי כונסי הנכסים, הם אלו שאחראים לקריסתה עקב ביטול פוליסת ביטוח אובדן רווחים של החברה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html]
    
==נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי==
 
==נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי==
שורה 56: שורה 56:     
==פגיעה בעובדים==
 
==פגיעה בעובדים==
בקרב עובדים רבים שעבדו במפעל אובחנו תסמינים של כבד וטחול מוגדלים, ציסטות בריאות ובכליות, בעיות לב ונשימה חריפות, התפוררות של השיניים, כוויות וקילופי עור קשים, עלייה חדה בלחץ הדם, כיב קיבה ואבנים בכיס המרה. לפי הספרות הרפואית ומדברי רופאים תעסוקתיים, מחלות אלה ועוד מגון אחר של מחלות קשורות באופן ישיר  לכספית, ל-VCM , ל-EDC ולחומרים מסוכנים אחרים שהעובדים היו איתם במגע יומיומי במשך עשרות שנים. מרבית העובדים היו בתחילת שנות הארבעים שלהם כשהחלו לחלות.  
+
בקרב עובדים רבים שעבדו במפעל אובחנו תסמינים של כבד וטחול מוגדלים, ציסטות בריאות ובכליות, בעיות לב ונשימה חריפות, התפוררות של השיניים, כוויות וקילופי עור קשים, עלייה חדה בלחץ הדם, כיב קיבה ואבנים בכיס המרה. לפי הספרות הרפואית ומדברי רופאים תעסוקתיים, מחלות אלה ועוד מגון אחר של מחלות קשורות באופן ישיר  לכספית, ל-VCM, ל-EDC ולחומרים מסוכנים אחרים שהעובדים היו איתם במגע יומיומי במשך עשרות שנים. מרבית העובדים היו בתחילת שנות הארבעים שלהם כשהחלו לחלות.  
    
אחד העובדים קיבל סרטן באף, ונפטר 6 שנים לאחר מכן מסרטן בגיל 58 לאחר 30 שנות עבודה במפעל. אצל עובד אחר נתגלה גידול ביותרת המוח בגיל 43, ולאחר 2 ניתוחים נותר עיוור בעל שמיעה לקויה. עובד אחר הוצא לפנסיה מוקדמת בגיל 63 עם בעיות נשימה ולאחר מכן נתגלה עצמו סרטן הלוע ומיתרי הקול, ולאחר ניתוח הוא נושם באמצעות צינור וחור בגרון.  
 
אחד העובדים קיבל סרטן באף, ונפטר 6 שנים לאחר מכן מסרטן בגיל 58 לאחר 30 שנות עבודה במפעל. אצל עובד אחר נתגלה גידול ביותרת המוח בגיל 43, ולאחר 2 ניתוחים נותר עיוור בעל שמיעה לקויה. עובד אחר הוצא לפנסיה מוקדמת בגיל 63 עם בעיות נשימה ולאחר מכן נתגלה עצמו סרטן הלוע ומיתרי הקול, ולאחר ניתוח הוא נושם באמצעות צינור וחור בגרון.  
שורה 83: שורה 83:     
בנוגע לעובדים שעברו הרעלות כספית חוזרות ונשנות:  
 
בנוגע לעובדים שעברו הרעלות כספית חוזרות ונשנות:  
{{ציטוט|תוכן=שמעתי מהם שבמקום להרחיק אותם ממקור הסכנה, מהכספית, הם הועברו לתקופת אוורור, לא פחות ולא יותר, במתקן עם ה-VCM, שהוא גז מסרטן, ולאחר מכן הוחזרו שוב ושוב לעבוד עם הכספית, כאילו העובד כבר נקי. זה מנוגד לחוק. מי שעבר הרעלת כספית אסור לו לחזור לעבוד שוב עם כספית, אבל בפועל וכפי שלמדתי מהעובדים, במפעל הזה לא היה דין ולא דיין. זה מה שגרם להם להרעלות כספית חוזרות ונשנות. זה נזק מצטבר בלתי הפיך. איפה היו רופאי התעסוקה של המפעל? מה קרה למעקב שעשו אחרי העובדים? לפי התיקים הרפואיים, כל המעקב הרפואי וההיגייני של המפעל לא היה תקף}}.
+
{{ציטוט|תוכן=שמעתי מהם שבמקום להרחיק אותם ממקור הסכנה, מהכספית, הם הועברו לתקופת אוורור, לא פחות ולא יותר, במתקן עם ה-VCM, שהוא גז מסרטן, ולאחר מכן הוחזרו שוב ושוב לעבוד עם הכספית, כאילו העובד כבר נקי. זה מנוגד לחוק. מי שעבר הרעלת כספית אסור לו לחזור לעבוד שוב עם כספית, אבל בפועל וכפי שלמדתי מהעובדים, במפעל הזה לא היה דין ולא דיין. זה מה שגרם להם להרעלות כספית חוזרות ונשנות. זה נזק מצטבר בלתי הפיך. איפה היו רופאי התעסוקה של המפעל? מה קרה למעקב שעשו אחרי העובדים? לפי התיקים הרפואיים, כל המעקב הרפואי וההיגייני של המפעל לא היה תקף}}.
    
===פיצוי העובדים===
 
===פיצוי העובדים===
שורה 122: שורה 122:  
המדינה דרך המשרד להגנת הסביבה תבעה את הנהלת המפעל בבית משפט השלום בעכו. הזיהום מהמפעל היה כה חמור עד כי אנשי המשרד להגנת הסביבה היו בטוחים כי המשפט יהיה נצחון סוחף שירתיע מפעלים אחרים. אולם עקב רשלנות, יהירות או סיבה אחרת המשרד לא סיפק הוכחות לנזק שנגרם מזיהום האוויר שנפלט מהמפעל והתביעה התייחסה רק לאירועי תקלות במפעל ולא לתפעול השוטף שלו.התמונות שצולמו על ידי המשרד, שבהן נראה עשן שחור מיתמר מארובות המפעל, אבדו ולא הוצגו במשפט. גם העדים שהובאו, שאמורים היו לספק את הראייה אודות התופעות הגופניות שנגרמו להם מהזיהום, מעולם לא הופיעו על הדוכן. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3836649,00.html] כתוצאה מכך השופט משה אלתר זיכה את המפעל בצורה מוחלטת או חלקית מכל העבירות שיוחסו לו על זיהום אוויר ועבירות על חוק היתר רעלים.[http://cfenvironment.org.il/images/death_factory.pdf][] גורמים משפטיים האשימו את המשרד להגנת הסביבה ביהירות ובעבודה משפטית חובבנית. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3836649,00.html] במשרד הגנת הסביבה הודיעו כי ישקלו לערער על החלטת השופט[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1185199]
 
המדינה דרך המשרד להגנת הסביבה תבעה את הנהלת המפעל בבית משפט השלום בעכו. הזיהום מהמפעל היה כה חמור עד כי אנשי המשרד להגנת הסביבה היו בטוחים כי המשפט יהיה נצחון סוחף שירתיע מפעלים אחרים. אולם עקב רשלנות, יהירות או סיבה אחרת המשרד לא סיפק הוכחות לנזק שנגרם מזיהום האוויר שנפלט מהמפעל והתביעה התייחסה רק לאירועי תקלות במפעל ולא לתפעול השוטף שלו.התמונות שצולמו על ידי המשרד, שבהן נראה עשן שחור מיתמר מארובות המפעל, אבדו ולא הוצגו במשפט. גם העדים שהובאו, שאמורים היו לספק את הראייה אודות התופעות הגופניות שנגרמו להם מהזיהום, מעולם לא הופיעו על הדוכן. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3836649,00.html] כתוצאה מכך השופט משה אלתר זיכה את המפעל בצורה מוחלטת או חלקית מכל העבירות שיוחסו לו על זיהום אוויר ועבירות על חוק היתר רעלים.[http://cfenvironment.org.il/images/death_factory.pdf][] גורמים משפטיים האשימו את המשרד להגנת הסביבה ביהירות ובעבודה משפטית חובבנית. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3836649,00.html] במשרד הגנת הסביבה הודיעו כי ישקלו לערער על החלטת השופט[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1185199]
   −
ארגון [[אזרחים למען הסביבה]] שניהל מאבק ממושך במפעל טען כי המחדל העיקרי של התביעה הוא בכלל בבסעיפי האישום, שהתייחסו מלכתחילה בעיקר לאירועים פרטניים של זיהום אוויר ולא לזיהום המתמשך ממנו. גם אם כתב האישום היה מתקבל במלואו, מדובר בעבירות בדרגת חומרה פחותה מאלו שבהן היה לדעת הארגון שראוי היה להאשים את צוות המפעל. העבירות המיוחסות חורגות מתחום העבירות ה"סביבתיות" וגובלות בעבירות דוגמת גרימת מוות ברשלנות. המשרד להגנת הסביבה הביא לבית המשפט עדויות שחלקן לא מבוססות די הצורך. בהליך פלילי רמת ההוכחה הנדרשת היא גבוהה במיוחד - והשופט החמיר עם התביעה לעניין זה. עוד מחדל משמעותי בניהול התיק המשפטי הזה, הוא בכך שלא הביאו כעדים את התושבים באזור אשר נדרשו להישאר בבתיהם בעת האירועים, גם השופט מתייחס לכך. [http://dugrinet.co.il/he/7524/story/2010/january/21]
+
ארגון [[אזרחים למען הסביבה]] שניהל מאבק ממושך במפעל טען כי המחדל העיקרי של התביעה הוא בכלל בסעיפי האישום, שהתייחסו מלכתחילה בעיקר לאירועים פרטניים של זיהום אוויר ולא לזיהום המתמשך ממנו. גם אם כתב האישום היה מתקבל במלואו, מדובר בעבירות בדרגת חומרה פחותה מאלו שבהן היה לדעת הארגון שראוי היה להאשים את צוות המפעל. העבירות המיוחסות חורגות מתחום העבירות ה"סביבתיות" וגובלות בעבירות דוגמת גרימת מוות ברשלנות. המשרד להגנת הסביבה הביא לבית המשפט עדויות שחלקן לא מבוססות די הצורך. בהליך פלילי רמת ההוכחה הנדרשת היא גבוהה במיוחד - והשופט החמיר עם התביעה לעניין זה. עוד מחדל משמעותי בניהול התיק המשפטי הזה, הוא בכך שלא הביאו כעדים את התושבים באזור אשר נדרשו להישאר בבתיהם בעת האירועים, גם השופט מתייחס לכך. [http://dugrinet.co.il/he/7524/story/2010/january/21]
      שורה 128: שורה 128:  
==זיהום קרקע ומים==
 
==זיהום קרקע ומים==
 
[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם]]
 
[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] במערכת ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם]]
לפי עדויות עובדים, מסמכים של המשרד להגנת הסביבה ובדיקות קרקע היתה במפעל דליפה חמורה של כספית לקרקע, למי התהום ולים. [[כספית]] היא יסוד רעיל מאד שפוגע במערכת העצבים ואולי גם במערכות נוספות. כספית יכולה לגרום לא רק להרעלה אקטוטית (הרעלה בקרב עובדים ומי שנחשף לכמויות גדולות של כספית) אלא גם להגיע למקורות מים [[הגברה ביולוגית|והלצטבר במעלה מארג המזון]] כך שהריכוז שלה הולך ועולה. כספית היא גם חשודה [[חומר מסרטן|כחומר מסרטן באדם]]. בהיותה יסודי כימי, כספית אינה מתפרקת לחומרים אחרים בטוחים יותר. המפעל השתמש בכספית לצורך תהליכי אלקטרוליזה והוא נפלט בכמות קטנה כזיהום אוויר, ובכמויות גדולות בהרבה כזיהום קרקע שדלף למים ולים באיזור.  
+
לפי עדויות עובדים, מסמכים של המשרד להגנת הסביבה ובדיקות קרקע היתה במפעל דליפה חמורה של כספית לקרקע, למי התהום ולים. [[כספית]] היא יסוד רעיל מאד שפוגע במערכת העצבים ואולי גם במערכות נוספות. כספית יכולה לגרום לא רק להרעלה אקוטית (הרעלה בקרב עובדים ומי שנחשף לכמויות גדולות של כספית) אלא גם להגיע למקורות מים [[הגברה ביולוגית|ולהצטבר במעלה מארג המזון]] כך שהריכוז שלה הולך ועולה. כספית היא גם חשודה [[חומר מסרטן|כחומר מסרטן באדם]]. בהיותה יסודי כימי, כספית אינה מתפרקת לחומרים אחרים בטוחים יותר. המפעל השתמש בכספית לצורך תהליכי אלקטרוליזה והוא נפלט בכמות קטנה כזיהום אוויר, ובכמויות גדולות בהרבה כזיהום קרקע שדלף למים ולים באיזור.  
    
===זיהום קרקע ומי תהום===
 
===זיהום קרקע ומי תהום===
שורה 134: שורה 134:  
לטענת העובדים המפעל דאג במשך שנים לבצע קבורה של חומרים מסוכנים כמו כספית ו-EDC, בשטח המפעל וגרם ל[[זיהום קרקע]] לזיהום אוויר ולזיהום המים. עו"ד שניאורסון שייצג את העובדים התובעים את המפעל והחוקר הפרטי גיורא יבין יצאו לקחת דגימות קרקע מהאתרים שבהם, לדברי העובדים, נקברו החומרים המסוכנים במפעל. בחוות הדעת של מעבדת אמינולב, שבדקה את הדגימות מטעם העובדים התובעים, נמצאו ריכוזי [[כספית]] גבוהים פי 152, פי 1,843 ואף פי 24,125 מהרמה המותרת בחוק, וכן ריכוזים חריגים של EDC.
 
לטענת העובדים המפעל דאג במשך שנים לבצע קבורה של חומרים מסוכנים כמו כספית ו-EDC, בשטח המפעל וגרם ל[[זיהום קרקע]] לזיהום אוויר ולזיהום המים. עו"ד שניאורסון שייצג את העובדים התובעים את המפעל והחוקר הפרטי גיורא יבין יצאו לקחת דגימות קרקע מהאתרים שבהם, לדברי העובדים, נקברו החומרים המסוכנים במפעל. בחוות הדעת של מעבדת אמינולב, שבדקה את הדגימות מטעם העובדים התובעים, נמצאו ריכוזי [[כספית]] גבוהים פי 152, פי 1,843 ואף פי 24,125 מהרמה המותרת בחוק, וכן ריכוזים חריגים של EDC.
   −
לפי מסמך של המשרד להגנת הסביבה משנת 2009, בדיקות בשנים 2001-03 הראו זיהום חמור של [[כספית]] בקרקע ובמי התהום וכן זיהום בריכוזים נמוכים יותר של VCM וEDC. מאז לא בוצעו בדיקות של הזיהום <ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> זיהום זה נחשב על ידי המשרד כאחד מ-20 מהמקרים החמורים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]]. זיהום קרקע זה אינו היחיד הזיהום היחיד באיזור הצפון, ודו"ח של המכון הגאולוגי משנת 2009 של איזור הגליל המערבי מיפה מספר מוקדי זיהום קרקע ב[[מתכות כבדות]] מסוכות כמו [[ארסן]], [[קדמיום]], [[אורניום]], [[כרום]] ועוד. הדו"ח גם ציין כי מקור חשוב לחלק מזיהומי הקרקע הוא בפליטות ארוכות שנים של מזהמים אלה כ[[זיהום אוויר]] ממפעלי תעשייה. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> למרות היותו דו"ח מפורט ומקיף, הדו"ח אינו מכיל מדידות של כספית. היות ולפי מסמכי המשרד להגנת הסביבה חלק מפליטות המפעל של זיהום אוויר היו של כספית (בכמות קטנה לעומת שאר המזהמים) ייתכן כי קיים זיהום נוסף של כספית שלא מופה.
+
לפי מסמך של המשרד להגנת הסביבה משנת 2009, בדיקות בשנים 2001-03 הראו זיהום חמור של [[כספית]] בקרקע ובמי התהום וכן זיהום בריכוזים נמוכים יותר של VCM ו-EDC. מאז לא בוצעו בדיקות של הזיהום <ref name="sviva_2009">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0501-P0600/P0513.aspx זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים] אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות, 01/03/2009</ref> זיהום זה נחשב על ידי המשרד כאחד מ-20 מהמקרים החמורים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]]. זיהום קרקע זה אינו היחיד הזיהום היחיד באיזור הצפון, ודו"ח של המכון הגאולוגי משנת 2009 של איזור הגליל המערבי מיפה מספר מוקדי זיהום קרקע ב[[מתכות כבדות]] מסוכות כמו [[ארסן]], [[קדמיום]], [[אורניום]], [[כרום]] ועוד. הדו"ח גם ציין כי מקור חשוב לחלק מזיהומי הקרקע הוא בפליטות ארוכות שנים של מזהמים אלה כ[[זיהום אוויר]] ממפעלי תעשייה. <ref name="shirav_2009">[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> למרות היותו דו"ח מפורט ומקיף, הדו"ח אינו מכיל מדידות של כספית. היות ולפי מסמכי המשרד להגנת הסביבה חלק מפליטות המפעל של זיהום אוויר היו של כספית (בכמות קטנה לעומת שאר המזהמים) ייתכן כי קיים זיהום נוסף של כספית שלא מופה.
    
===זיהום ימי וזיהום בדגים===
 
===זיהום ימי וזיהום בדגים===
 
{{הפניה לערך מורחב|זיהום מזון בישראל}}
 
{{הפניה לערך מורחב|זיהום מזון בישראל}}
על פי דוח"ות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור לכספית בבמים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית לים עד שנת 2004, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.  
+
על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור לכספית בבמים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שהזרים כספית לים עד שנת 2004, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.  
    
הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא [[הגברה ביולוגית|מצטברת במעלה שרשרת המזון]] ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>
 
הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא [[הגברה ביולוגית|מצטברת במעלה שרשרת המזון]] ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>
   −
בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימין ואגמים, 2012</ref>. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגנון של [[הגברה ביולוגית]]  
+
בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימין ואגמים, 2012</ref>. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגנון של [[הגברה ביולוגית]]  
    
כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>
 
כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>
שורה 159: שורה 159:  
* [[הכחשת זיהום]]
 
* [[הכחשת זיהום]]
   −
==הערות שוליים==
  −
{{הערות שוליים}}
   
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=750 תעשיות אלקטרוכימיות] באתר מאיה של הבורסה לניירות ערך
 
* [http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=750 תעשיות אלקטרוכימיות] באתר מאיה של הבורסה לניירות ערך
שורה 183: שורה 181:  
;תביעה בגין מעשי מרמה:
 
;תביעה בגין מעשי מרמה:
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951412,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: תביעת ענק ב-900 מיליון], מארק שון, כלכליסט, ספטמר Ynet, 2010
+
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951412,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: תביעת ענק ב-900 מיליון], מארק שון, כלכליסט, ספטמבר Ynet, 2010
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: "רשלנות המנהלים המיוחדים היא שהביאה לקריסה"], מארק שון, כלכליסט, 02.07.12,
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: "רשלנות המנהלים המיוחדים היא שהביאה לקריסה"], מארק שון, כלכליסט, 02.07.12,
    
;נסיונות להקים במקום מתקני קליטת גז טבעי:
 
;נסיונות להקים במקום מתקני קליטת גז טבעי:
 
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012  
 
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012  
 
+
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{זיהום}}
 
{{זיהום}}
  

תפריט ניווט