שינויים

'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל־2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים סביבתיים קשים באזור מפרץ חיפה, ולנזקים בריאותיים קשים לעובדיו עקב חשיפה ל[[כספית]] ו[[דיוקסין]] ותרכובות רעילות ומסרטנות נוספות.  

'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל־2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים בריאותיים קשים לעובדיו, ול[[השפעה סביבתית|נזקים סביבתיים]] חמורים, [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|באזור מפרץ חיפה]], עקב פליטה של [[כספית]] וו[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ורעילים. חלק מהשפעות אלה נמשך עד היום ועלול להשפיע על בריאות התושבים באיזור מפרץ חיפה ובכלל דרך [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים בישראל|ומים]] ודרך [[זיהום מזון בישראל|זיהום במזון]].

[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק]]

[[קובץ:תעשיות אלקטרוכימיות.PNG|ממוזער|350px|מיקום מפעל תעשיות אלקטרוכימיות באיזור התעשייה הדרומי של עכו, ליד הים ומול קיבוץ עין המפרץ וכפר מסריק]]

המפעל גרם ל[[זיהום אוויר]] חמור במשך עשרות שנים את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]  כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]] וכן גרם להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. בתחילה היו טענות נגד המפעל מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה]]. [[המשרד להגנת הסביבה]] התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים ויידע אותם, על קיומו של זיהום אוויר חריג שהכיל תרכובות מסרטנות, רק בשנת 2004, לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהמשך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים נמוכים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. הוגש כתב אישום פלילי של המשרד להגנת הסביבה נגד המפעל בגין עבירות על זיהום אוויר עקב תקלות, אך המשרד להגנת הסביבה לא הגיש ראיות מספיק טובות בנושא זה ובית משפט השלום זיכה את המפעל. בתגובה טענו גורמים משפטיים כי המשרד עשה עבודה רשלנית. ארגון אזרחים למען הסביבה בגליל טען כי לא רק שהיתה רשלנות בהצגת עדויות נגד המפעל, כתבי האישום היו בגין עבירות קטנות יחסית של זיהום אוויר בגין תקלות ולא בגין עבירות חמורות בהרבה כמו גרימת מוות ברשלנות עקב ההתנהלות השוטפת של המפעל. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה.  

במשך עשרות שנים  גרם המפעל ל[[זיהום אוויר]] חמור את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]]  כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. בנוסף נפלטו טונות רבות של [[כספית]] לאדמה ולמים באיזור. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] ו[[זיהום אוויר בישראל|האוויר]]. כמו כן התנהלות המפעל גרמה להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. במשך שנים טענו [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה]] כי קיימת בעיית זיהום במפעל, אבל טענות אלה זכו להתעלמות מצד משרדי הממשלה השונים ומצד והרשויות המקומיות. בשנת 2003 נסגר המפעל עקב שריפות שפרצו בו. בידי [[המשרד להגנת הסביבה]] היו נתונים על זיהום אוויר חמור מהמפעל אך הוא התעכב לפחות שנתיים בהצגת נתוני הזיהום לתושבים. המשרד יידע את הציבור והרשויות המקומיות על קיומו של זיהום אוויר חריג שהכיל תרכובות מסרטנות, רק בשנת 2004, לאחר סגירת המפעל בעקבות שריפה וכחלק מהדיונים על אפשרות פתיחה מחדש שלו. בהמשך הוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים ובתביעת הסדר הגיעו לפיצויים נמוכים של 12 מיליון ש"ח שהתחלקו על פני 80 עובדים. המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום פלילי נגד המפעל בגין עבירות על זיהום אוויר עקב תקלות. ארגון אזרחים למען הסביבה טען כי כתבי האישום היו צריכים להיות מוגשים בגין עבירות חמורות בהרבה כמו גרימת מוות ברשלנות עקב ההתנהלות השוטפת של המפעל. המשרד להגנת הסביבה שהיה משוכנע בכך שנצחונו מובטח לא הגיש ראיות מספיק טובות בנושא זה, ובית משפט השלום זיכה את המפעל. בתגובה טענו גורמים משפטיים כי המשרד עשה עבודה רשלנית. [[בנקאות בישראל|הבנקים הגדולים בישראל]] הפסידו במפעל מאות מיליוני שקלים ותבעו את הנהלת המפעל בטענה שזו התנהלה בצורה לא ישרה.  

לאחר סגירת המפעל קנתה את האדמה שלו קבוצת דלק של יצחק תשובה, מתוך כוונה להקים במקום מתקן לקליטת הגז הטבעי מתמר, אך דבר זה נעצר עקב התנגדות משרד הבטחון בגין סמיכות המפעל למפעל בטחוני.  

בשנת 2011  קנתה את אדמות המפעל [[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]] מתוך כוונה להקים במקום מתקן לקליטת הגז הטבעי מתמר, אך דבר זה נעצר עקב התנגדות משרד הבטחון בגין סמיכות המפעל למפעל בטחוני.  

עד היום קיים [[זיהום קרקע]] באיזור ומדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]]. למרות שהמפעל נסגר בשנת 2004 זיהום כספית ממנו ממשליך לדלוף למי התהום, לים ולסביבה הימית באיזור וגורם [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]] התערה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים. בשנת 2015 הוציא המשרד להגנת הסביבה הזהרה מפני דיג באיזור המפעל.  

עד היום קיים [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] באיזור, מדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]]. למרות שהמפעל סגור מאז שנת 2004 ולמרות שבוצע פינוי חלקי של הרעלים בו, עדיין ממשיכה דליפה של [[כספית]] למי התהום, ולסביבה הימית באיזור. הכספית עוברת [[הגברה ביולוגית]] וגורם [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]]. התרעה על כך ניתנה בשנת 2009 על ידי המכון לחקר ימים ואגמים, רק בשנת 2015, לאחר 6 שנים, הוציא המשרד להגנת הסביבה הזהרה מפני דיג באיזור המפעל. לא ברור מה הן תוכניות השיקום של המפעל. הבעלים של המפעל, ג'ון פרבר, ממשיך לפעול בישראל ולהפעיל את מפעל [[פרוטרום]] בחיפה לתמציות ריח וטעם.  

==בעלות וניהול==

==בעלות וניהול==