שינויים

===קמפילובקטר בישראל===  

===קמפילובקטר בישראל===  

קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר.ה חיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.   

קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידק רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.   

קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל- 1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים.

קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל-1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים.

קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]

קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]

הכימיקל שימש כחומר מונע קיצוף, ואיפשר לאטום ביתר קלות את אריזות החלב לאחר מזיגת החלב לתוכן. בעקבות בעיה בתהליך הייצור במפעל תנובה נאלצו להשמיד כמויות גדולות של חלב ובכך נגרמו הפסדי הכנסות ניכרים. השימוש בסיליקון מנע את התופעה. החומר נחשד כ[[חומר מסרטן]], ולכן נאסר לשימוש במזון ברוב ארצות העולם ובהן ישראל, מתוקף סעיף בתקנות לרישוי עסקים, אלא באישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות.

הכימיקל שימש כחומר מונע קיצוף, ואיפשר לאטום ביתר קלות את אריזות החלב לאחר מזיגת החלב לתוכן. בעקבות בעיה בתהליך הייצור במפעל תנובה נאלצו להשמיד כמויות גדולות של חלב ובכך נגרמו הפסדי הכנסות ניכרים. השימוש בסיליקון מנע את התופעה. החומר נחשד כ[[חומר מסרטן]], ולכן נאסר לשימוש במזון ברוב ארצות העולם ובהן ישראל, מתוקף סעיף בתקנות לרישוי עסקים, אלא באישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות.

בשנת 1995 הוגש נגד תנובה ומנהליה כתב אישום פלילי בגין הפרשה, בבית משפט השלום ברחובות‏. החברה נמצאה אשמה ובהסדר טיעון נקנסה בסכום של 28 אלף ש"ח. באותה שנה החל גם הליך של תביעה ייצוגית נגד תנובה. לאחר הליכים משפטיים ארוכים, פסק בית המשפט בשנת 2008 סעד כספי לטובת הקבוצה התובעים, על סך שך 55 מיליון ש"ח.

בשנת 1995 הוגש נגד תנובה ומנהליה כתב אישום פלילי בגין הפרשה, בבית משפט השלום ברחובות‏. החברה נמצאה אשמה ובהסדר טיעון נקנסה בסכום של 28 אלף ש"ח. באותה שנה החל גם הליך של תביעה ייצוגית נגד תנובה. לאחר הליכים משפטיים ארוכים, פסק בית המשפט בשנת 2008 סעד כספי לטובת הקבוצה התובעים, על סך של 55 מיליון ש"ח.

===כספית ומתכות כבדות בדגים===

===כספית ומתכות כבדות בדגים===

רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>  

רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>  

   

   

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של [[כספית]], [[עופרת]] ו[[אבץ]], לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, [[קדמיום]] ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה , קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16</ref>  

בשנת 2002 התפרסם דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים, על איכות מי החופים של ישראל. הדו"ח מאת מאת פרופ' ברק חרות, ד"ר עדנה שפר וד"ר יובל כהן, מצא במפרץ חיפה עודף של [[כספית]], [[עופרת]] ו[[אבץ]], לעומת אזורים אחרים. הדו"ח מצא כי בנמלי חיפה והקישון יש זיהום חמור עד בינוני של כספית, [[קדמיום]] ומתכות נוספות, וכן קיימים ריכוזי כספית גדולים בצפון המפרץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם, אבל לא מהתקן הישראלי שמתיר לאכול אותם.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה, קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16</ref>  

על פי דוח"ות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. המקור לכספית במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] ומפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] שפעל עד שנת  2004 והוא המקור העיקרי לזיהום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים, ומשם היא מצטברת ברכיכות ו[[הצטברות ביולוגית|במעלה שרשרת המזון אל הדגים]]. לפי המכון ריכוזי הכספית במשקעים הפסיקו לרדת כך שצפוי שהם יהוו בעיה במשך מספר עשורים.<ref name="ocean2012"/>

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. המקור לכספית במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] ומפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] שפעל עד שנת  2004 והוא המקור העיקרי לזיהום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים, ומשם היא מצטברת ברכיכות ו[[הצטברות ביולוגית|במעלה שרשרת המזון אל הדגים]]. לפי המכון ריכוזי הכספית במשקעים הפסיקו לרדת כך שצפוי שהם יהוו בעיה במשך מספר עשורים.<ref name="ocean2012"/>

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">פרופ' ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין  ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref>. בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/> העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>  

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">פרופ' ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין  ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref>. בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/> העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>  

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר את המזון ואמור לוודא שאין בו זיהום ביולוגי או כימי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.   

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר את המזון ואמור לוודא שאין בו זיהום ביולוגי או כימי. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.   

בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים: "זה חלק ממהלך שלם שמוריד פיקוח ובהמשך הולך להיות גם בעוף והתחיל עם הארכת חיי המדף של העוף לחלק מהמשחטות מארבעה לחמישה ושישה ימים. לא אתפלא אם בקרוב גם חיי המדף של העוף יוארכו לשמונה ימים". החשש הוא מפני התפרצות של חיידקים בגלל תנאי קירור והובלה בעייתיים. לביקורת זו שותף גם ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון. גורמים נוספים בשוק המזון העידו על בעיות בטיב הבשר. החשש הוא שמדובר [[קשרי הון שלטון]] הגורמים להגברת רווחיות המשחטות על חשבון סיכון בריאותם של הצרכנים. <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן , 08.09.2014 , דה מרקר</ref>

בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים: "זה חלק ממהלך שלם שמוריד פיקוח ובהמשך הולך להיות גם בעוף והתחיל עם הארכת חיי המדף של העוף לחלק מהמשחטות מארבעה לחמישה ושישה ימים. לא אתפלא אם בקרוב גם חיי המדף של העוף יוארכו לשמונה ימים". החשש הוא מפני התפרצות של חיידקים בגלל תנאי קירור והובלה בעייתיים. לביקורת זו שותף גם ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון. גורמים נוספים בשוק המזון העידו על בעיות בטיב הבשר. החשש הוא שמדובר [[קשרי הון שלטון]] הגורמים להגברת רווחיות המשחטות על חשבון סיכון בריאותם של הצרכנים. <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן, 08.09.2014, דה מרקר</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[חומרי הדברה]]

* [[חומרי הדברה]]

* [[הצטברות ביולוגית]]

* [[הצטברות ביולוגית]]