שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:  
מתוך הראיות שנאספו מתוך תחומי האתגר שזוהו עד כה (למידה במהלך החיים, בריאות הנפש, רווחה בעבודה, קשיי למידה והון נפשי במהלך החיים) הוטל על המרכז לרווחה ב[[קרן לכלכלה חדשה]] (NEF), לפתח אוסף של פעילויות מבוססות-ראיות, כדי לשפר את הרווחה האישית. הקרן לכלכלה חדשה הוא צוות עצמאי לחשיבה ועשייה שמספק השראה ומדגים שיפורים ברווחה החברתית. מטרתו של המרכז לרווחה היא לקדם את המושג של רווחה (well-being) כמטרה לגיטימית ומועילה של מדיניות, ולספק לאנשים את התובנות והכלים להגדיר מחדש עושר במונחים של רווחה.  
 
מתוך הראיות שנאספו מתוך תחומי האתגר שזוהו עד כה (למידה במהלך החיים, בריאות הנפש, רווחה בעבודה, קשיי למידה והון נפשי במהלך החיים) הוטל על המרכז לרווחה ב[[קרן לכלכלה חדשה]] (NEF), לפתח אוסף של פעילויות מבוססות-ראיות, כדי לשפר את הרווחה האישית. הקרן לכלכלה חדשה הוא צוות עצמאי לחשיבה ועשייה שמספק השראה ומדגים שיפורים ברווחה החברתית. מטרתו של המרכז לרווחה היא לקדם את המושג של רווחה (well-being) כמטרה לגיטימית ומועילה של מדיניות, ולספק לאנשים את התובנות והכלים להגדיר מחדש עושר במונחים של רווחה.  
   −
השלב הראשוני  של הפרויקט התמקד בפיתוח של רשימה ארוכה של פעולות לשיפור הרווחה תוך התבססות על הראיות בדוחות של "אתגרי פורסייט" ( Foresight
+
השלב הראשוני  של הפרויקט התמקד בפיתוח של רשימה ארוכה של פעולות לשיפור הרווחה תוך התבססות על הראיות בדו"חות של "אתגרי פורסייט" ( Foresight
 
Challenge Reports) וכן מהספרות הגדלה והולכת בתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. האתגר היה לצמצם רשימה ארוכה זו לרשימת קצרה שתשקף ממצאי מפתח במחקר. השלב השני של הפרויקט עסק בהעברת מסרים ברורים וקליטים לגבי הפעולות. ראו פירוט של המתודולוגיה בנספח 1.  
 
Challenge Reports) וכן מהספרות הגדלה והולכת בתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. האתגר היה לצמצם רשימה ארוכה זו לרשימת קצרה שתשקף ממצאי מפתח במחקר. השלב השני של הפרויקט עסק בהעברת מסרים ברורים וקליטים לגבי הפעולות. ראו פירוט של המתודולוגיה בנספח 1.  
   שורה 90: שורה 90:     
===ראיות מדו"ח האתגרים של פורסייט ===
 
===ראיות מדו"ח האתגרים של פורסייט ===
הראיות שעולות מדוח האתגרים של פורסייט מצביעות כי [[הון חברתי|יחסים חברתיים]] הם קריטיים לקידום רווחה וכי הם מתנהגים כחוצץ או בולם זעזועים כנגד מחלה נפשית. נראה כי זה המקרה עבור אנשים מכל הגילאים.  
+
הראיות שעולות מדו"ח האתגרים של פורסייט מצביעות כי [[הון חברתי|יחסים חברתיים]] הם קריטיים לקידום רווחה וכי הם מתנהגים כחוצץ או בולם זעזועים כנגד מחלה נפשית. נראה כי זה המקרה עבור אנשים מכל הגילאים.  
    
הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה  מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008,  p91.</ref> זאת ועוד, רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.
 
הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה  מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008,  p91.</ref> זאת ועוד, רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.
שורה 219: שורה 219:  
==מסקנות==
 
==מסקנות==
   −
על סמך הראיות שיש לנו כיום, דו"ח זה מזהה חמש פעולות מפתח סביב הנושאים של התנהגות חברתית, פעילות פיזית, מודעות, לימוד והענקה. באופן כללי, גדל בסיס הראיות סביב הגורמים המשפיעים על הרווחה. קיום של יחסים חברתיים חזקים, קיום של פעילות פיזית, ולימוד הם כולם גורמים משפיעים הן על הרווחה והן על הרגשה גרועה. לעומת זאת, יש ראיות לכך שתהליכים של הענקה ולהיות בעל מודעות גבוהה יותר, משפיעים בצורה ספציפית על הרווחה באופן חיובי. שילוב של כל ההתנהגויות האלה יסייע להגדיל את רווחת הפרט ויכול להיות בעל פוטנציאל להקטין את מספר האנשים שמפתחים הפרעות נפשיות. עם זאת, יש הסכמה בדוח" של אתגרי פורסייט כי יש צורך בעוד עבודה על אסטרטגיות התערבות כדי להבין טוב יותר את הנושאים של סיבתיות, גודל האפקט והתנאים שמקלים על שינוי התנהגותי שיכול להישמר למשך זמן רב.  
+
על סמך הראיות שיש לנו כיום, דו"ח זה מזהה חמש פעולות מפתח סביב הנושאים של התנהגות חברתית, פעילות פיזית, מודעות, לימוד והענקה. באופן כללי, גדל בסיס הראיות סביב הגורמים המשפיעים על הרווחה. קיום של יחסים חברתיים חזקים, קיום של פעילות פיזית, ולימוד הם כולם גורמים משפיעים הן על הרווחה והן על הרגשה גרועה. לעומת זאת, יש ראיות לכך שתהליכים של הענקה ולהיות בעל מודעות גבוהה יותר, משפיעים בצורה ספציפית על הרווחה באופן חיובי. שילוב של כל ההתנהגויות האלה יסייע להגדיל את רווחת הפרט ויכול להיות בעל פוטנציאל להקטין את מספר האנשים שמפתחים הפרעות נפשיות. עם זאת, יש הסכמה בדו"ח של אתגרי פורסייט כי יש צורך בעוד עבודה על אסטרטגיות התערבות כדי להבין טוב יותר את הנושאים של סיבתיות, גודל האפקט והתנאים שמקלים על שינוי התנהגותי שיכול להישמר למשך זמן רב.  
   −
המסרים שמזוהים בדוח זה מיעודים להיות בעלי משיכה גנרית בעודם מציעים רעיונות לפעילות מממשיות לשיפור הרווחה האישית. המטרה שלהן היא לעודד אנשים לחשיבה על הדברים שחשובים לרווחה בחיים ואולי לתת להם עדיפות ברוטינה היומיומית. כמעט וודאי שאנשים יהיו, במידה כלשהי, מעורבים כבר בפעילות ספציפיות תחת המושגים של חיבור, להיות פעיל, לימוד וכו'. מסיבה זו, במקום לעודד אוסף חדש לגמרי של פעולות, התוצאות של קמפיין מסוג זה ממוקדות יותר בהגדלת כמות הזמן שבו אנשים משקיעים בפעילויות שידוע שהן משפרות את הרווחה.  
+
המסרים שמזוהים בדו"ח זה מיעודים להיות בעלי משיכה גנרית בעודם מציעים רעיונות לפעילות מממשיות לשיפור הרווחה האישית. המטרה שלהן היא לעודד אנשים לחשיבה על הדברים שחשובים לרווחה בחיים ואולי לתת להם עדיפות ברוטינה היומיומית. כמעט וודאי שאנשים יהיו, במידה כלשהי, מעורבים כבר בפעילות ספציפיות תחת המושגים של חיבור, להיות פעיל, לימוד וכו'. מסיבה זו, במקום לעודד אוסף חדש לגמרי של פעולות, התוצאות של קמפיין מסוג זה ממוקדות יותר בהגדלת כמות הזמן שבו אנשים משקיעים בפעילויות שידוע שהן משפרות את הרווחה.  
    
   
 
   

תפריט ניווט