שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''זיהום מזון בישראל''' נוגע ל'''[[זיהום במזון]]''' שמתרחש ב[[מדינת ישראל]]. בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים למזהמים כימיים שעוברים [[הגברה ביולוגית]] כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיוקסינים]], שמקורם ב[[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]]. בנוסף לכך זיהום במזון גם חשיפה לגורמים ביולוגים גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  
+
'''זיהום מזון בישראל''' נוגע ל'''[[זיהום במזון]]''' שמתרחש ב[[מדינת ישראל]]. בדומה למדינות אחרות נחשפים האזרחים למזהמים כימיים שעוברים [[הגברה ביולוגית]] כגון [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיאוקסינים]], שמקורם ב[[זיהום אוויר בישראל]] וב[[זיהום מים בישראל]], בעיקר עקב [[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום חקלאי]]. מקורות הזיהום יכולים להיות מקומיים כמו זיהום ממפעלים מחיפה ומאשדוד, ויכולים להיות עקב זיהום במזון הניתן לבעלי חיים, אשר מיוצר בחו"ל. כמו כן ייתכנו בעיות במזון מיובא מחו"ל. חומרים אלה הם רעילים, [[חומר מסרטן|מסרטנים]] ו[[טרטוגן|טרטוגנים]]. בנוסף לכך זיהום במזון גם חשיפה לגורמים ביולוגים גורמי מחלות כגון וירוסים, חיידקים, טפילים ורעלני פטריות.  
    
==זיהום ביולוגי במזון בישראל ==
 
==זיהום ביולוגי במזון בישראל ==
שורה 56: שורה 56:  
* בשנת 2013 ערך משרד החקלאות 300 בדיקות מדגמיות של בשר עוף, ב-1.3% מתוכן נמצא קדמיום, בכבדי עוף.<ref name="haaretz2013">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל ] דן אבן, הארץ, 23.06.2013</ref > לטענת "ישראל היום", ב 3.3% מהדגימות נמצא קדמיום. [http://www.israelhayom.co.il/article/96309]
 
* בשנת 2013 ערך משרד החקלאות 300 בדיקות מדגמיות של בשר עוף, ב-1.3% מתוכן נמצא קדמיום, בכבדי עוף.<ref name="haaretz2013">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל ] דן אבן, הארץ, 23.06.2013</ref > לטענת "ישראל היום", ב 3.3% מהדגימות נמצא קדמיום. [http://www.israelhayom.co.il/article/96309]
   −
===דיוקסינים במזון מהחי===
+
===דיאוקסינים במזון מהחי===
בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]
+
בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיאוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיאוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]
    
===שאריות חומרי הדברה במזון===
 
===שאריות חומרי הדברה במזון===
שורה 65: שורה 65:  
[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טרטוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.   
 
[[פתלטים]] (Phthalates) היא קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמות כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. מדובר בחומר החשוד כ[[טרטוגני]] - כלומר עלול לגרום לבעיות בלידה ולמומים בעוברים.   
   −
מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ- 250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב 92%-100 מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל 34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
+
מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
    
מקורות החשיפה לפתלאטים, הם מגוונים וכוללים [[זיהום אוויר ביתי]], אבק, וחשיפה תעסוקתית, אבל לגבי חלק ניכר מהפתלאטים, החשיפה אליהם עבור ילדים ומבוגרים היא דרך מהמזון עקב המצאות שלהם במיכלים ובאריזות מזון. <ref name="ehf2009">תמר ברמן [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf Exposure to Phthalates in the Israeli Population], 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות</ref>
 
מקורות החשיפה לפתלאטים, הם מגוונים וכוללים [[זיהום אוויר ביתי]], אבק, וחשיפה תעסוקתית, אבל לגבי חלק ניכר מהפתלאטים, החשיפה אליהם עבור ילדים ומבוגרים היא דרך מהמזון עקב המצאות שלהם במיכלים ובאריזות מזון. <ref name="ehf2009">תמר ברמן [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ms.Tamar%20Berman.pdf Exposure to Phthalates in the Israeli Population], 23.11.09, המחלקה לבריאות סביבתית, משרד הבריאות</ref>
שורה 90: שורה 90:  
* [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/default.aspx חיידקים והרעלות מזון] משרד הבריאות
 
* [http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/default.aspx חיידקים והרעלות מזון] משרד הבריאות
 
* [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי], השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות  
 
* [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי], השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות  
* [http://veg.anonymous.org.il/art553.html רעלים במזון מהחי] באתר "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים.  
+
* [http://veg.anonymous.org.il/art553.html רעלים במזון מהחי] באתר [[אנונימוס]] לזכויות בעלי חיים.  
    
;שאריות חומרי הדברה במזון בישראל:
 
;שאריות חומרי הדברה במזון בישראל:
שורה 120: שורה 120:  
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2148497 הסכנות שמסתתרות בדגים שאתם אוכלים] כרם אביטל, הארץ, 27.10.2013
 
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2148497 הסכנות שמסתתרות בדגים שאתם אוכלים] כרם אביטל, הארץ, 27.10.2013
   −
;דיוקסינים במזון בישראל:
+
;דיאוקסינים במזון בישראל:
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.  
+
* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.  
 
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.
 
* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.
  

תפריט ניווט