שינויים

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. המקור לכספית במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] ומפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] שפעל עד שנת  2004 והוא המקור העיקרי לזיהום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים, ומשם היא מצטברת ברכיכות ו[[הצטברות ביולוגית|במעלה שרשרת המזון אל הדגים]]. לפי המכון ריכוזי הכספית במשקעים הפסיקו לרדת כך שצפוי שהם יהוו בעיה במשך מספר עשורים.<ref name="ocean2012"/>

על פי דו"חות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל;<ref name="ehf"/> מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. המקור לכספית במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] ומפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] שפעל עד שנת  2004 והוא המקור העיקרי לזיהום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים, ומשם היא מצטברת ברכיכות ו[[הצטברות ביולוגית|במעלה שרשרת המזון אל הדגים]]. לפי המכון ריכוזי הכספית במשקעים הפסיקו לרדת כך שצפוי שהם יהוו בעיה במשך מספר עשורים.<ref name="ocean2012"/>

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">פרופ' ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין  ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref>. בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/> העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>  

בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">פרופ' ברק חרות ואחרים,  [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין  ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימים ואגמים, 2012</ref> בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/> העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>  

בששה ביולי 2015, הוציא המשרד להגנת הסביבה הזהרה חמורה מפני דיג של דגים בצפון מפרץ עכו. לפי המשרד יש חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באיזור מפרץ עכו, ונמצאו ריכוזים חריגים של כספית בשתי תחנות ניטור בחוף הים, בקרבת מפעל  "[[תעשיות אלקטרוכימיות]]". בבדיקה שבוצעה במרחק קילומטר מדרום לחוף הרחצה הסמוך למפעל, נמדדו ערכים של עד 55 מיקרוגרם כספית לליטר, פי 22 מעל התקן המרבי המותר לריכוז כספית במים שעומד על 2.0 מיקרוגרם לליטר. <ref>[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4676293,00.html איסור חמור על דיג בצפון מפרץ עכו] יפה ברנס, ynet 06.07.15 </ref> הזהרת המשרד להגנת הסביבה התרחשה 13 שנה לאחר הדו"ח הראשון של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא ו-6 שנים לאחר ההמלצה להפסיק את הדיג באיזור.  כשבוע לאחר הזהרת משרד הסביבה, הצטרף משרד הבריאות הצטרף גם הוא להמלצה לאסור דיג באיזור. משרד החקלאות לא נענה ליישום ההמלצות ובכל מקרה ברשותו רק סירה אחת לפיקוח על הדיג בכנרת ובים התיכון. [http://cfenvironment.org.il/index.php/hg-akko9-7-15]

בששה ביולי 2015, הוציא המשרד להגנת הסביבה הזהרה חמורה מפני דיג של דגים בצפון מפרץ עכו. לפי המשרד יש חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באיזור מפרץ עכו, ונמצאו ריכוזים חריגים של כספית בשתי תחנות ניטור בחוף הים, בקרבת מפעל  "[[תעשיות אלקטרוכימיות]]". בבדיקה שבוצעה במרחק קילומטר מדרום לחוף הרחצה הסמוך למפעל, נמדדו ערכים של עד 55 מיקרוגרם כספית לליטר, פי 22 מעל התקן המרבי המותר לריכוז כספית במים שעומד על 2.0 מיקרוגרם לליטר. <ref>[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4676293,00.html איסור חמור על דיג בצפון מפרץ עכו] יפה ברנס, ynet 06.07.15 </ref> הזהרת המשרד להגנת הסביבה התרחשה 13 שנה לאחר הדו"ח הראשון של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא ו-6 שנים לאחר ההמלצה להפסיק את הדיג באיזור.  כשבוע לאחר הזהרת משרד הסביבה, הצטרף משרד הבריאות הצטרף גם הוא להמלצה לאסור דיג באיזור. משרד החקלאות לא נענה ליישום ההמלצות ובכל מקרה ברשותו רק סירה אחת לפיקוח על הדיג בכנרת ובים התיכון. [http://cfenvironment.org.il/index.php/hg-akko9-7-15]