שורה 4: |
שורה 4: |
| פרוש הנוסחה I = P × A × T | | פרוש הנוסחה I = P × A × T |
| | | |
− | הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של P (מהמילה Population), גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצגת עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T שמייצג [[טכנולוגיה]] Technology ביחידות של השפעה של כל דולר (או צריכת המשאב לכל דולר צריכה). נוסחה זו מייצגת גם את הטענה לפיה [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]], ובצריכה לנפש יחד עם השינויים בטכנולוגיה - גורמים לגידול ב[[השפעות סביבתיות|נזק לסביבה]]. | + | הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של גודל P (מהמילה Population) שמייצג גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצג עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology) ביחידות של השפעה של כל דולר (או צריכת המשאב לכל דולר צריכה). נוסחה זו מייצגת גם את הטענה לפיה [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]], ובצריכה לנפש יחד עם השינויים בטכנולוגיה - גורמים לגידול ב[[השפעות סביבתיות|נזק לסביבה]]. |
| | | |
| הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין [[בארי קומונר]], [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיות]] [[ייצור תעשייתי|הייצור]] שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]]. | | הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין [[בארי קומונר]], [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיות]] [[ייצור תעשייתי|הייצור]] שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]]. |
שורה 21: |
שורה 21: |
| ג'קסון מעיר כי רוב הדיון בהקשר של דה-קפלינג מתבסס על ראיות מ[[שיפורים טכנולוגים]] לגבי טכנולוגיות שונות, לדוגמה שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] במנועי מכוניות, או מעבר מכבלי [[נחושת]] לסיבים-אופטיים לשם תקשורת. זהו דה-קפלינג יחסי. הדה-קפלינג המוחלט מתייחס לסך ההשפעה הסביבתית של [[בני אדם|המין האנושי]] (ולא פר פעילות טכנולוגית). | | ג'קסון מעיר כי רוב הדיון בהקשר של דה-קפלינג מתבסס על ראיות מ[[שיפורים טכנולוגים]] לגבי טכנולוגיות שונות, לדוגמה שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] במנועי מכוניות, או מעבר מכבלי [[נחושת]] לסיבים-אופטיים לשם תקשורת. זהו דה-קפלינג יחסי. הדה-קפלינג המוחלט מתייחס לסך ההשפעה הסביבתית של [[בני אדם|המין האנושי]] (ולא פר פעילות טכנולוגית). |
| | | |
− | המושג דה קפלינג יחסי, מתייחס להגדלת היעילות הסביבתית לכל דולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי רמת השינוי ב- T צריכה להיות גדולה מספיק כך שתאזן את מכפלת הגידול בשני רכיבים האלה, רק כדי לשמור על השפעה סביבתית קבועה שאינה הולכת ומחריפה. על השינוי ב-T לגרום להקטנה חזקה עוד יותר ביעילות הסביבתית היחסית כדי להגיע לדה-קפלינג הולך וגדל. | + | המושג דה קפלינג יחסי, מתייחס להגדלת היעילות הסביבתית לכל דולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי רמת השינוי ב-T צריכה להיות גדולה מספיק כך שתאזן את מכפלת הגידול בשני רכיבים האלה, רק כדי לשמור על השפעה סביבתית קבועה שאינה הולכת ומחריפה. על השינוי ב-T לגרום להקטנה חזקה עוד יותר ביעילות הסביבתית היחסית כדי להגיע לדה-קפלינג הולך וגדל. |
| | | |
| ==דוגמה מספרית בהקשר של פליטות פחמן דו חמצני== | | ==דוגמה מספרית בהקשר של פליטות פחמן דו חמצני== |
| ג'קסון מביא דוגמה מספרית של פליטות פחמן להמחשת הטיעון שלו. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת לנפש עמדה על 4,700 דולר. "[[עצימות הפחמן]]" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סך פליטות הפחמן לשנה היו: 5.3 * 4.7 * 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. | | ג'קסון מביא דוגמה מספרית של פליטות פחמן להמחשת הטיעון שלו. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת לנפש עמדה על 4,700 דולר. "[[עצימות הפחמן]]" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סך פליטות הפחמן לשנה היו: 5.3 * 4.7 * 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. |
| | | |
− | בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5,900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6 * 5.9 * 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050. | + | בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5,900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב-6.6 * 5.9 * 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050. |
| | | |
− | במשך תקופה זו היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ 0.87 ל 0.77 גרם פד"ח לדולר. אבל ירידה זו היתה קטנה יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסייה - כך שסה"כ המגמה בפליטות הפד"ח היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כ 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה. | + | במשך תקופה זו הייתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אבל ירידה זו היתה קטנה יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסייה - כך שסה"כ המגמה בפליטות הפד"ח היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כ-2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה. |
| | | |
− | אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונומי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]]. | + | אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש-2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונומי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]]. |
| | | |
| ==צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים== | | ==צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים== |
| [[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה I=PAT על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית]] | | [[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה I=PAT על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו ל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית]] |
| | | |
− | ניתן לפרק את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר. | + | ניתן לפרק את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל-3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר. |
| | | |
| ב-30 השנים בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה. | | ב-30 השנים בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה. |
שורה 46: |
שורה 46: |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/I_PAT I=PAT] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/I_PAT I=PAT] בוויקיפדיה האנגלית |
− | * [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDdSR0FmcTV4cGdKYzJlM21Zd19EaVE&hl=en#gid=0 חישוב של C=PAT לגבי משק האנרגיה העולמי, 1980-2009], חישוב בגליון אלקטרוני, 2012. | + | * [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDdSR0FmcTV4cGdKYzJlM21Zd19EaVE&hl=en#gid=0 חישוב של C=PAT לגבי משק האנרגיה העולמי, 1980-2009], חישוב בגיליון אלקטרוני, 2012. |
| | | |
| {{קיימות}} | | {{קיימות}} |