שינויים

כמו כן תוקף רוטרינג את הרעיון של [[הון טבעי]] וטוען כי דיילי, שרעיון זה היה בעיניו מוזר בתחילת דרכו והיה רק אמצעי המחשה, השתמש מאוחר יותר במושג ככלי ניתוח.  

כמו כן תוקף רוטרינג את הרעיון של [[הון טבעי]] וטוען כי דיילי, שרעיון זה היה בעיניו מוזר בתחילת דרכו והיה רק אמצעי המחשה, השתמש מאוחר יותר במושג ככלי ניתוח.  

רוטרינג מציג ביקורת גם כלפי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] וטוען כי בעוד שיש לה יכולות התמודדות מול מפגעים מקומיים, היא אינה מסוגלת לשנות מגמות הנובעות מההגיון הקפיטליסטי של צמיחה מתמדת. הביעה העיקרית לפי רוטרינג היא גידול מתמיד שעלול להסתיים ב"[[תגובת יתר|אובר-שוט]]".  

רוטרינג מציג ביקורת גם כלפי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] וטוען כי בעוד שיש לה יכולות התמודדות מול מפגעים מקומיים, היא אינה מסוגלת לשנות מגמות הנובעות מההיגיון הקפיטליסטי של צמיחה מתמדת. הביעה העיקרית לפי רוטרינג היא גידול מתמיד שעלול להסתיים ב"[[תגובת יתר|אובר-שוט]]".  

רוטרינג טוען כי הקפיטליזם מורכב משני חלקים. האחד הוא הרעיונות לגבי איך הכלכלה עובדת (הניתוח הקפיטליסטי או [[קפיטליזם כתרבות]]) והשני הוא [[כלכלה מוסדית|המוסדות הכלכליים]]. הוא קורא לשינוי של החלק הראשון, על ידי מעבר לחשיבה חדשה על הכלכלה. אבל לטענתו הטיפול במוסדות הכלכליים צריך להיות שונה, חלק מהמוסדות כמו [[שוק]] יכולים להיות מועילים למדי.

רוטרינג טוען כי הקפיטליזם מורכב משני חלקים. האחד הוא הרעיונות לגבי איך הכלכלה עובדת (הניתוח הקפיטליסטי או [[קפיטליזם כתרבות]]) והשני הוא [[כלכלה מוסדית|המוסדות הכלכליים]]. הוא קורא לשינוי של החלק הראשון, על ידי מעבר לחשיבה חדשה על הכלכלה. אבל לטענתו הטיפול במוסדות הכלכליים צריך להיות שונה, חלק מהמוסדות כמו [[שוק]] יכולים להיות מועילים למדי.

===תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה===

===תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה===

רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (functional

רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (functional

theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תאור [[פוזיטיבי]] לבין תאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסים, נופלים בקטגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כגון הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  

theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תיאור [[פוזיטיבי]] לבין תיאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסיים, נופלים בקטגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כגון הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רציונל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רציונל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

אם מניחים שצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבצע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהנתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

אם מניחים שצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבצע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהינתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להיקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אורתודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר, אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אורתודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתיאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר, אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

===מטרת הספר===

===מטרת הספר===

המטרה הפורמלית של הספר היא לשמש מתודה של ניתוח וכך לעזור ליצור סט מוגדר של מטרות עבור הכלכלה. היישום מיועד לכלכלנים, אבל המסגרת רלבנטית גם לאנשים בתחומים קרובים כמו פוליטיקאים, אנשי עסקים, עיתונאים וכו'. כאשר משתמשים במונחים השגורים היום, משתמשים לדוגמה במילה "מחיר" כאשר הכוונה בדרך כלל היא למחיר הכספי בשוק. זה שונה מהמושג של [[כלכלת מחיר מלא]] וגם מהמושג שמוצג בספר לגבי מחיר שכולל פגיעה במשאבי טבע וחברה.  

המטרה הפורמלית של הספר היא לשמש מתודה של ניתוח וכך לעזור ליצור סט מוגדר של מטרות עבור הכלכלה. היישום מיועד לכלכלנים, אבל המסגרת רלוונטית גם לאנשים בתחומים קרובים כמו פוליטיקאים, אנשי עסקים, עיתונאים וכו'. כאשר משתמשים במונחים השגורים היום, משתמשים לדוגמה במילה "מחיר" כאשר הכוונה בדרך כלל היא למחיר הכספי בשוק. זה שונה מהמושג של [[כלכלת מחיר מלא]] וגם מהמושג שמוצג בספר לגבי מחיר שכולל פגיעה במשאבי טבע וחברה.  

מלבד זאת הספר משמש כאמצעי לביטוי, הוא מציע ביטויים יחודיים ואוסף של רעיונות לפניה לשאלות כלכליות, שיכולות לשנות את הגישה לדיונים הכלכליים.  

מלבד זאת הספר משמש כאמצעי לביטוי, הוא מציע ביטויים יחודיים ואוסף של רעיונות לפניה לשאלות כלכליות, שיכולות לשנות את הגישה לדיונים הכלכליים.  

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישייות במקום צרכים אובייקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיביים מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישיות במקום צרכים אובייקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיביים מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה,  דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה,  דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

==פרק ראשון - מסגרת ENL ==

==פרק ראשון - מסגרת ENL ==

===המסגרת האליטית===

===המסגרת האליטית===

רוטרינג יוצא נגד הנטיה של חלק מהכלכלנים למצוא תאוריה שטווח ההסבר שלה גדול מידי, אותה הוא מכנה "פלורליזם" לדוגמה הוא מזכיר את [[נאווה גודווין]]. גבולות הניתוח של רוטרינג מתחילות בכך שהוא מניח כי המטרה האולטימטיבית של הכלכלה היא צריכה, שמוגדרת עלי ידי ההטמעה והשימוש בתשומות כדי לספק את הצרכים של בני האדם. המיקוד האליטי של ENL הוא בשורה של פעילויות ליבה בכלכלה: הקצאה, ייצור, הפצה וצריכה בקרב בני האדם, יחד עם כל הפעילויות והשיקולים הקשורים לכך בצורה ישירה.  

רוטרינג יוצא נגד הנטייה של חלק מהכלכלנים למצוא תאוריה שטווח ההסבר שלה גדול מידי, אותה הוא מכנה "פלורליזם" לדוגמה הוא מזכיר את [[נאווה גודווין]]. גבולות הניתוח של רוטרינג מתחילות בכך שהוא מניח כי המטרה האולטימטיבית של הכלכלה היא צריכה, שמוגדרת על ידי ההטמעה והשימוש בתשומות כדי לספק את הצרכים של בני האדם. המיקוד האליטי של ENL הוא בשורה של פעילויות ליבה בכלכלה: הקצאה, ייצור, הפצה וצריכה בקרב בני האדם, יחד עם כל הפעילויות והשיקולים הקשורים לכך בצורה ישירה.  

סיבה נוספת של רוטרינג לבודד את הכלכלה היא שהוא מאמין שהיבטים אחרים של החיים החברתיים כמו אתיקה וסוציולוגיה הם גם חשובים, וכי החלטות חברתיות בוגרות יעלו טוב יותר מאינטראקציה בין כמה מסגרות ניתוח ממוקדות ומוגדרות היטב מאשר ממסגרת מפוזרת.  

סיבה נוספת של רוטרינג לבודד את הכלכלה היא שהוא מאמין שהיבטים אחרים של החיים החברתיים כמו אתיקה וסוציולוגיה הם גם חשובים, וכי החלטות חברתיות בוגרות יעלו טוב יותר מאינטראקציה בין כמה מסגרות ניתוח ממוקדות ומוגדרות היטב מאשר ממסגרת מפוזרת.  

רוטרינג מבדיל את העולם הכלכלי לשלושה רכיבים עיקריים - הסביבה (מגבלות), הכלכלה (אמצעים) ובני האדם (המטרה). הוא מציין כי החלוקה הזאת עוררה ביקורת, משום שהכלכלה היא מוכלת מבחינה פיזית בכלכלה. אולם הדבר אינו מונע הצגת קונספטואלית של הדברים כדי להבין את הקשרים הלוגיים.  

רוטרינג מבדיל את העולם הכלכלי לשלושה רכיבים עיקריים - הסביבה (מגבלות), הכלכלה (אמצעים) ובני האדם (המטרה). הוא מציין כי החלוקה הזאת עוררה ביקורת, משום שהכלכלה היא מוכלת מבחינה פיזית בכלכלה. אולם הדבר אינו מונע הצגת קונספטואלית של הדברים כדי להבין את הקשרים הלוגיים.  

רוטרינג מזכיר כי הכלכלה היא רק אמצעי, ולא מטרה בפני עצמה. כמו כן הוא טוען שבעוד חשוב להבין כי הסביבה מציבה גבולות בפני הסביבה, זו אבל אינה מטרה בפני עצמה. כדי להדגים זאת מדבר על נסיעה במכונית. המטרה של הנסיעה אינה להימנע מתאונות אלא להגיע למקום היעד, עם זאת חשוב מאוד שנימנע מתאונות אם ברצוננו להגיע ליעד. להגיע לשם היא המטרה, המנעות מתאונות היא מגבלה על הדרך בה אנו נוהגים.  

רוטרינג מזכיר כי הכלכלה היא רק אמצעי, ולא מטרה בפני עצמה. כמו כן הוא טוען שבעוד חשוב להבין כי הסביבה מציבה גבולות בפני הסביבה, זו אבל אינה מטרה בפני עצמה. כדי להדגים זאת מדבר על נסיעה במכונית. המטרה של הנסיעה אינה להימנע מתאונות אלא להגיע למקום היעד, עם זאת חשוב מאוד שנימנע מתאונות אם ברצוננו להגיע ליעד. להגיע לשם היא המטרה, הימנעות מתאונות היא מגבלה על הדרך בה אנו נוהגים.  

הכלכלה של צפון קוריאה היא אולי מקיימת, אבל אם אנשיה חיים באומללות ובבריאות לקויה, אנחנו לא רוצים להגיע אליה. זו נקודה חשובה שכן כמה זרמים בסביבתנות כולל כלכלה אקולוגית מסתכלים על הקיימות הסביבתית כאל מטרה כלכלית במקום כאל מגבלה.  

הכלכלה של צפון קוריאה היא אולי מקיימת, אבל אם אנשיה חיים באומללות ובבריאות לקויה, אנחנו לא רוצים להגיע אליה. זו נקודה חשובה שכן כמה זרמים בסביבתנות כולל כלכלה אקולוגית מסתכלים על הקיימות הסביבתית כאל מטרה כלכלית במקום כאל מגבלה.  

===ניתוח שולי===

===ניתוח שולי===

למרות ביקורת חריפה על הכלכלה המקובלת. הספר מאמץ את המתודה של [[ניתוח שולי]]. ניתוח שולי מתמקד בנגזרת או בשינוי של הכמויות במקום בכמויות עצמן. לדוגמה אם הכמות גדלה מ-7 ל-9 הניתוח השולי יתמקד בהפרש - כלומר במספר 2. המיקוד בנגזרת מאפשר לדעת הכותב התמקדות בנקודת אופטימום של פעילות. ל-ENL חשוב לבצע מיקסום כזה, ולכן היא מאמצת את המתודה הדאת.

למרות ביקורת חריפה על הכלכלה המקובלת. הספר מאמץ את המתודה של [[ניתוח שולי]]. ניתוח שולי מתמקד בנגזרת או בשינוי של הכמויות במקום בכמויות עצמן. לדוגמה אם הכמות גדלה מ-7 ל-9 הניתוח השולי יתמקד בהפרש - כלומר במספר 2. המיקוד בנגזרת מאפשר לדעת הכותב התמקדות בנקודת אופטימום של פעילות. ל-ENL חשוב לבצע מיקסום כזה, ולכן היא מאמצת את המתודה הזאת.

   

   

רוטרינג מביא דוגמה לגישה זו ברובינזון קרוזו שמחפש מקורות אנרגיה על ידי צייד, דייג ולקטות. פעילות זו דורשת אנרגיה בעצמה, לטענת הכותב סיכויי ההשרדות המקסימליים יהיו במקום שבו מתקיים [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה]] (EROEI) המקסימלי. על פי התאוריה של ניתוח שולי זה יתרחש במקום בו תופסת EROEI נוספת תהיה שווה ל-1, או שבה הנגזרת שלו תהיה שווה ל-0.

רוטרינג מביא דוגמה לגישה זו ברובינזון קרוזו שמחפש מקורות אנרגיה על ידי צייד, דייג ולקטות. פעילות זו דורשת אנרגיה בעצמה, לטענת הכותב סיכויי ההישרדות המקסימליים יהיו במקום שבו מתקיים [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה]] (EROEI) המקסימלי. על פי התאוריה של ניתוח שולי זה יתרחש במקום בו תופסת EROEI נוספת תהיה שווה ל-1, או שבה הנגזרת שלו תהיה שווה ל-0.

רוטרינג מזכיר שתי ביקורות על הניתוח השולי - האחת היא שהוא משמש את הזרם הכלכלי הסטנדרטי ולכן היא חשודה. הוא דוחה טענה זו כיוון שמדובר בכשל לוגי של אד הומינם (פסילת רעיון על סמך הדובר שלו). ההתנגדות השניה היא שבמקרים של שיקולים סביבתיים יש בעיה של ערכי סף (שמעבר להם המערכת עלולה לקרוס) שבהם ניתוח שולי אינו עובד. רוטרינג מקבל טענה זו אך טוען כי האנליזה של ניתוח שולי היא דבר הכרחי. הוא מציין כי הניתוח שלו חצוי בשל כך - בהקשרים אנושיים הוא משתמש בניתוח שולי, ובהקשרים סביבתיים הוא נמנע מדבר זה.  

רוטרינג מזכיר שתי ביקורות על הניתוח השולי - האחת היא שהוא משמש את הזרם הכלכלי הסטנדרטי ולכן היא חשודה. הוא דוחה טענה זו כיוון שמדובר בכשל לוגי של אד הומינם (פסילת רעיון על סמך הדובר שלו). ההתנגדות השנייה היא שבמקרים של שיקולים סביבתיים יש בעיה של ערכי סף (שמעבר להם המערכת עלולה לקרוס) שבהם ניתוח שולי אינו עובד. רוטרינג מקבל טענה זו אך טוען כי האנליזה של ניתוח שולי היא דבר הכרחי. הוא מציין כי הניתוח שלו חצוי בשל כך - בהקשרים אנושיים הוא משתמש בניתוח שולי, ובהקשרים סביבתיים הוא נמנע מדבר זה.  

הכותב מתעלם מכך שמיקסום שולי מקומי לא בהכרח מביא למקסימום בהנתן אפשרות של ריבוי נקודות מקסימום (מקסימום מקומי). ניתוח שולי הוא בעייתי גם בהקשר של ניתוח דינמי על פני זמן.

הכותב מתעלם מכך שמיקסום שולי מקומי לא בהכרח מביא למקסימום בהינתן אפשרות של ריבוי נקודות מקסימום (מקסימום מקומי). ניתוח שולי הוא בעייתי גם בהקשר של ניתוח דינמי על פני זמן.

===גרפים וניתוח כמותי===

===גרפים וניתוח כמותי===