שינויים

'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] ( Mancur Olson) שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.  

'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] ( Mancur Olson) שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.  

==תאור הספר==

==תאור הספר==

הספר של אולסון תקף שתי הנחות, שהיו מקובלות בזמן פרסומו:

הספר של אולסון תקף שתי הנחות, שהיו מקובלות בזמן פרסומו:

העיתונאי [[גיא רולניק]] כותב לעיתים קרובות על "מיליציות מיסוי" במסגרת [[קפיטליזם של מקורבים]] במשק הישראלי- קבוצות קטנות של עובדים (לפעמים כמה עשרות או כמה מאות עובדים) הפועלים במסגרת [[מונופול|מונופולים]] או [[אוליגופול|אוליגופולים]], וכן [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]] המשתפים פעולה זה עם זה כדי להשיג רווחים ושכר גבוה על חשבון שאר העובדים בארגון, על חשבון עובדים לא מאוגדים, על חשבון ספקים, עסקים קטנים, הצרכנים ו/או בעלי המניות (בין היתר החוסכים לפנסיה). לקבוצה הקטנה קל להתארגן, לתאם אינטרסים ולהגן על כוחה, ואילו הקבוצה הגדולה בהרבה סובלת הן מהקושי לזהות את המנגנון שבאמצעותו גובים ממנה כסף בצורה מוגזמת או לא הוגנת, והן מהקושי להתארגן יחד כדי לשנות את המצב על ידי חקיקה, רגולציה, חרם צרכנים וכו'.  

העיתונאי [[גיא רולניק]] כותב לעיתים קרובות על "מיליציות מיסוי" במסגרת [[קפיטליזם של מקורבים]] במשק הישראלי- קבוצות קטנות של עובדים (לפעמים כמה עשרות או כמה מאות עובדים) הפועלים במסגרת [[מונופול|מונופולים]] או [[אוליגופול|אוליגופולים]], וכן [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]] המשתפים פעולה זה עם זה כדי להשיג רווחים ושכר גבוה על חשבון שאר העובדים בארגון, על חשבון עובדים לא מאוגדים, על חשבון ספקים, עסקים קטנים, הצרכנים ו/או בעלי המניות (בין היתר החוסכים לפנסיה). לקבוצה הקטנה קל להתארגן, לתאם אינטרסים ולהגן על כוחה, ואילו הקבוצה הגדולה בהרבה סובלת הן מהקושי לזהות את המנגנון שבאמצעותו גובים ממנה כסף בצורה מוגזמת או לא הוגנת, והן מהקושי להתארגן יחד כדי לשנות את המצב על ידי חקיקה, רגולציה, חרם צרכנים וכו'.  

רולניק מזכיר ספר נוסף של אולסון "The Rise and Decline of Nations‏" שבו הוא מספק הסבר להצלחתן של גרמניה ויפן בתום מלחמת העולם השנייה - האליטה הפוליטית במקומות אלה ספגה מכה בזמן המלחמה ודבר זה איפשר לקבוצה הגדולה יותר להנות מייצוג ייתר במוסדות הפוליטיים ולרתום את כוחם להשם השגת שגשוג כלכלי. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555]

רולניק מזכיר ספר נוסף של אולסון "The Rise and Decline of Nations‏" שבו הוא מספק הסבר להצלחתן של גרמניה ויפן בתום מלחמת העולם השנייה - האליטה הפוליטית במקומות אלה ספגה מכה בזמן המלחמה ודבר זה איפשר לקבוצה הגדולה יותר להנות מייצוג ייתר במוסדות הפוליטיים ולרתום את כוחם לשם השגת שגשוג כלכלי. [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555]

===מידע כמוצר ציבורי===

===מידע כמוצר ציבורי===

כאשר הקבוצה קטנה, התרומה של כל אחד מהפרטים אינה קטנה אלא משמעותית, ולכן בעיית הטרמפיסט קטנה יותר, עם זאת, הבעיה הזו מתגברת ככל שהקבוצה הנדונה גדולה יותר, וככל שמנסים להגדיל את מספר האנשים הפעילים למען המטרה המשותפת.

כאשר הקבוצה קטנה, התרומה של כל אחד מהפרטים אינה קטנה אלא משמעותית, ולכן בעיית הטרמפיסט קטנה יותר, עם זאת, הבעיה הזו מתגברת ככל שהקבוצה הנדונה גדולה יותר, וככל שמנסים להגדיל את מספר האנשים הפעילים למען המטרה המשותפת.

==נסיונות התגברות על בעיית שיתופי הפעולה בקבוצה גדולה==

==ניסיונות התגברות על בעיית שיתופי הפעולה בקבוצה גדולה==

דובי קננגיסר, מתאר בבלוג שלו נסיונות התמודדות עם הבעיה שמעלה אולסון. דרך אחת לגיוס תרומות לעניים היא להגיד לאנשים "יש לנו יעד של השגת מיליון שקל" אבל החסרון של דבר זה הוא שאנשים מרגישים שהתרומה שלהם היא בלתי מורגשת. דרך אחרת היא לפרק את התרומה הגדולה לסכומים קטנים בהרבה, ולחבר אותם להישגים ספציפיים שהארגון מנסה להשיג. לדוגמה תרמו לנו 20 ש"ח ובזה נקנה ארוחה לאדם רעב, או אנחנו רוצים לקנות כיסא גלגלים למחלקה האורתופדית לילדים, הכיסא שעולה 1000 ש"ח, השגנו כבר 700 ש"ח ואנחנו רוצים ממך עוד 100 ש"ח כדי להתקרב למטרה. דרך פעולה זו, של פירוק המטרה הגדולה למטרות קטנות בהרבה, ממחישה לאדם את התרומה שלו ומספקת לו יעד מוחשי שהשגתו תלויה בו.  

דובי קננגיסר, מתאר בבלוג שלו ניסיונות התמודדות עם הבעיה שמעלה אולסון. דרך אחת לגיוס תרומות לעניים היא להגיד לאנשים "יש לנו יעד של השגת מיליון שקל" אבל החיסרון של דבר זה הוא שאנשים מרגישים שהתרומה שלהם היא בלתי מורגשת. דרך אחרת היא לפרק את התרומה הגדולה לסכומים קטנים בהרבה, ולחבר אותם להישגים ספציפיים שהארגון מנסה להשיג. לדוגמה תרמו לנו 20 ש"ח ובזה נקנה ארוחה לאדם רעב, או אנחנו רוצים לקנות כיסא גלגלים למחלקה האורתופדית לילדים, הכיסא שעולה 1000 ש"ח, השגנו כבר 700 ש"ח ואנחנו רוצים ממך עוד 100 ש"ח כדי להתקרב למטרה. דרך פעולה זו, של פירוק המטרה הגדולה למטרות קטנות בהרבה, ממחישה לאדם את התרומה שלו ומספקת לו יעד מוחשי שהשגתו תלויה בו.  

ב[[מימון המון]], נוקטים באסטרטגיות דומות של בידול וייחוד. במימון המון מבטיחים בדרך כלל  מתנות (חומריות או לא) גדולות יותר לתורמים הראשונים, ומתנות קטנות יותר לתורמים המאוחרים יותר. כך שלאנשים יש אינטרס לתרום לפני אנשים אחרים.  

ב[[מימון המון]], נוקטים באסטרטגיות דומות של בידול וייחוד. במימון המון מבטיחים בדרך כלל  מתנות (חומריות או לא) גדולות יותר לתורמים הראשונים, ומתנות קטנות יותר לתורמים המאוחרים יותר. כך שלאנשים יש אינטרס לתרום לפני אנשים אחרים.