שינויים

לתאוריה של מלתוס היתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.  

לתאוריה של מלתוס היתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.  

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה [[אסון מלתוסיאני]]. זאת בעיקר עקב השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] (ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). דברים שאיפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]] (אם כי תאוריה זו עדיין נמצאת בויכוח).  

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה [[אסון מלתוסיאני]]. בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה " תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה " - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני אלו כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

 

השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחידת קרקע, אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את [[פריון חקלאית|הפריון]] של כל יחידת קרקע, אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].

 

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמנגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסייה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד.  

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמנגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסייה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסייה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסייה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכלוסייה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.  

[[ג'ארד דיימונד]] מתאר בספר בספר [[התמוטטות]] מספר מקרים של מנגון של "סירות ההצלה המלאות" - מגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסיה. עם גידול האוכלוסיה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר). דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסיה. הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא. כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר היה להוריד את האכולוסיה לרמה הקודמת במהירות. הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות. דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ואו להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'. הדברים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור מהזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסיה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים.  

מקרים דומים לאסון מלתוסיאני התרחשו ברואנדה 1994 ובסוריה 2011. בספר [[התמוטטות]] מתאר ג'ארד דיימונד את גידול האוכלוסין והגעה לקצה גבול היכולת של גידולים בחבל ארץ פורה ברואנדה, ומנגנונים של רעב, התמוטטות המסגרות החברתיות, ורציחות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מצביע על כך ששילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בנסיון להתמודד עם גידול האוכלוסייה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.

דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעית סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות  לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדים בגרינלד]] ומקומות נוספים. הוא גם מתאר מקרים מודרניים יותר כמו התפתחות משבר חקלאי וחברתי, מלחמת האזרחים ורצח העם ברואנדה בשנת 1994. מקרה נוסף (שלא מופיע בספר) הוא [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - שילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בנסיון להתמודד עם גידול האוכלוסייה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.

=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===

=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===