שינויים

{{הכלכלה הפוליטית (ספר)}}

{{הכלכלה הפוליטית (ספר)}}

הפרק בוחן מודלים כלכלים תאורטיים שונים וטוען כי המודלים הנבחנים מהווים שיפור הדרגתי בתאוריה הכלכלית. המודלים הנבחנים פותחו על ידי [[מילטון פרידמן]], [[ פול סמואלסון]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[אנדרה גורז]].

הפרק בוחן מודלים כלכליים תאורטיים שונים וטוען כי המודלים הנבחנים מהווים שיפור הדרגתי בתאוריה הכלכלית. המודלים הנבחנים פותחו על ידי [[מילטון פרידמן]], [[ פול סמואלסון]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[אנדרה גורז]].

==רעיון השוק==

==רעיון השוק==

רעיון השוק המווסת את עצמו שולט במחשבה הכלכלית המערבית. ואולם, התחושה הקווחת בקרב רבים היא שהשור אינו מוסגל לסוות את עצמו כמצופה. השאלה היא מהו מקורו של רעיון זה?

רעיון השוק המווסת את עצמו שולט במחשבה הכלכלית המערבית. ואולם, התחושה הרווחת בקרב רבים היא שהשוק אינו מסוגל לווסת את עצמו כמצופה. השאלה היא מהו מקורו של רעיון זה?

מקורו של רעיון השוק במציאות הכלכלית הרווחת בתקופה של סוף המאה ה-19. אז התקיימו שווקים מקומיים רבים בהם התחרו מוכרים רבים מאוד וקטנים זה בזה. המוכרים והקונים מכירים זה את זה, גם אם רק באופן שטחי - כך שתופעות של הונאה ורמאות לא יכולות להתפשט. שוק כזה מועיל לכל הצדדים: הוא מאפשר למוכרים לקבל מחיר גבוה במעט מעלות הייצור ולקונים לקנות את מה שהם רוצים במחיר הנמוך ביותר האפשרי. בנוסף, ללא כל ררות מתאמת - המחירים המושפעים מביקוש והיצע מכוונים את הייצור לכמויות הרצויות.

מקורו של רעיון השוק במציאות הכלכלית הרווחת בתקופה של סוף המאה ה-19. אז התקיימו שווקים מקומיים רבים בהם התחרו מוכרים רבים מאוד וקטנים זה בזה. המוכרים והקונים מכירים זה את זה, גם אם רק באופן שטחי - כך שתופעות של הונאה ורמאות לא יכולות להתפשט. שוק כזה מועיל לכל הצדדים: הוא מאפשר למוכרים לקבל מחיר גבוה במעט מעלות הייצור ולקונים לקנות את מה שהם רוצים במחיר הנמוך ביותר האפשרי. בנוסף, ללא כל יד מתאמת - המחירים המושפעים מביקוש והיצע מכוונים את הייצור לכמויות הרצויות.

בעיני הליברטאנים מצב השוק הוא המצב הטוב ביותר, מכיוון שהוא מטיל את המגבלות המעטות ביותר על החופש האישי של הפרטים. השאלה היא מה קורה כאשר מעתיקים את המודל מסדר גודל של קהילה לסדר גודל של מדינה.

בעיני הליברטאנים מצב השוק הוא המצב הטוב ביותר, מכיוון שהוא מטיל את המגבלות המעטות ביותר על החופש האישי של הפרטים. השאלה היא מה קורה כאשר מעתיקים את המודל מסדר גודל של קהילה לסדר גודל של מדינה.

==תיאוריית השוק==

==תאוריית השוק==

המאמץ הברור ביותר לקדם את יישום מודל השוק הקהילתי לקנה המידה של מדינה נעשה על ידי [[מילטון פרידמן]], בתגובה למדיניות הממשלתית שניסתה להתמודד עם נזקי [[השפל הגדול]], עיקר תורתו של פרידמן מופיעה בספרו '''[[קפיטליזם וחירות]]'''. לפי פרידמן, מתקיימים בארצות הברית התנאים המבטיחים את [[:קטגוריה:יעילות|יעילות]] השוק ברמה הלאומית: מספר גדול מספיק של יצרנים, שאינם מסוגלים להשפיע על המחיר; [[חסמי כניסה]] נמוכים; ניגוד אינטרסים בין צרכנים ויצרנים; מידע זמין לצרכים ויכולת להשוות בין יצרנים שונים ומחוייבות כללית למנגנון השוק. מציאות שכזו מאפשר לכל השחנים הכלכליים להיכנס לפי בחירה לעסקאות כלכליות ללא כפיה, ובמשתמע כל עסקה ששחקן בוחר בה היא בהכרח טובה לו. בנוסף, בגרר הביזו המערכת מספקת גם תשתית לחופש פוליטי.

המאמץ הברור ביותר לקדם את יישום מודל השוק הקהילתי לקנה המידה של מדינה נעשה על ידי [[מילטון פרידמן]], בתגובה למדיניות הממשלתית שניסתה להתמודד עם נזקי [[השפל הגדול]], עיקר תורתו של פרידמן מופיעה בספרו '''[[קפיטליזם וחירות]]'''. לפי פרידמן, מתקיימים בארצות הברית התנאים המבטיחים את [[:קטגוריה:יעילות|יעילות]] השוק ברמה הלאומית: מספר גדול מספיק של יצרנים, שאינם מסוגלים להשפיע על המחיר; [[חסמי כניסה]] נמוכים; ניגוד אינטרסים בין צרכנים ויצרנים; מידע זמין לצרכים ויכולת להשוות בין יצרנים שונים ומחוייבות כללית למנגנון השוק. מציאות שכזו מאפשר לכל השחקנים הכלכליים להיכנס לפי בחירה לעסקאות כלכליות ללא כפיה, ובמשתמע כל עסקה ששחקן בוחר בה היא בהכרח טובה לו. בנוסף, בגלל הביזור המערכת מספקת גם תשתית לחופש פוליטי.

המודל אליו התנגד פרידמן והמתואר בחיבוריו הוא מודל של כלכלה ריכוזית מתוכננת, כמו בברית המועצות. אין זה מקרה שזהו המודל הנגדי שפרידמן בחר, מכיוון שהאמין שכל כפיה מרכזית על הכלכלה תוביל למציאות שכזו. כל התערבות ממשלתית היא "ניסיון לגרום לאנשים לוותר על האינטרסים שלהם לטובת אינטרס כללי מעורפל ולא ברור; הוא ניסיון להתנגד לכוח היצירתי שבאדם".

המודל אליו התנגד פרידמן והמתואר בחיבוריו הוא מודל של כלכלה ריכוזית מתוכננת, כמו בברית המועצות. אין זה מקרה שזהו המודל הנגדי שפרידמן בחר, מכיוון שהאמין שכל כפיה מרכזית על הכלכלה תוביל למציאות שכזו. כל התערבות ממשלתית היא "ניסיון לגרום לאנשים לוותר על האינטרסים שלהם לטובת אינטרס כללי מעורפל ולא ברור; הוא ניסיון להתנגד לכוח היצירתי שבאדם".

'''הדטרמיניזם של הייצור'''

'''הדטרמיניזם של הייצור'''

התיאוריות שנסקרו מניחות שהצרכנים בוחרים בחירות חופשיות, האוטונומיה של הצרכן. מכיוון שכך, אם המערכת הכלכלית מייצרת דברים בעלי השפעות שליליות, הסיבה לכך היא הרצון החופשי של הצרכים והאחריות היא עליהם. גלבריית מבקר את רעיון האוטונומיה של הצרכן. מערכת התכנון זקוקה לבטחון ויציבות אותם היא משיגה על ידי הבטחת זרם גדל והולך של צריכת מוצרים בסיסיים ועל ידי הרחבת צריכת המותרות של בעלי היכולת. החברות המייצרות משיגות את אני אלה על ידי שיווק ופרסום, אריזה ו[[התיישנות מכוונת|חילופי אופנות מהירים]].

התיאוריות שנסקרו מניחות שהצרכנים בוחרים בחירות חופשיות, האוטונומיה של הצרכן. מכיוון שכך, אם המערכת הכלכלית מייצרת דברים בעלי השפעות שליליות, הסיבה לכך היא הרצון החופשי של הצרכים והאחריות היא עליהם. גלבריית מבקר את רעיון האוטונומיה של הצרכן. מערכת התכנון זקוקה לביטחון ויציבות אותם היא משיגה על ידי הבטחת זרם גדל והולך של צריכת מוצרים בסיסיים ועל ידי הרחבת צריכת המותרות של בעלי היכולת. החברות המייצרות משיגות את אני אלה על ידי שיווק ופרסום, אריזה ו[[התיישנות מכוונת|חילופי אופנות מהירים]].

רעיון זה מסביר את תקציבי הפרסום הענקיים, שלא מוסברים על ידי התיאוריות הכלכליות הקודמות. רעיון זה של גלבריית מעביר חלק מהאחריות לתוצאות השליליות של הייצור מהצרכנים לחברות עצמן.

רעיון זה מסביר את תקציבי הפרסום הענקיים, שלא מוסברים על ידי התיאוריות הכלכליות הקודמות. רעיון זה של גלבריית מעביר חלק מהאחריות לתוצאות השליליות של הייצור מהצרכנים לחברות עצמן.

'''היחסים בין כלכלה למדינה'''

'''היחסים בין כלכלה למדינה'''

גלבריית טוען שההוצאה הציבורית אינה מהווה קטגוריה כלכלית אחת. חלק מההוצאה הציבורית הוא לטובת הכלל (התחדשות עירונית, ביטוח בריאות) וחלק משרת את מערכת התכנון (תמיכה במו"פ תאגידי, מערכות תחבורה למסחר וכו'). גלבריית טעון שרוב ההוצאה הציבורית משרתת את מערכת התכנון. הכוחות הכלכליים ממערכת השוק צריכים לפנות אל הפוליטיקאים כדי היפעלו לטובתם. ואולם, מכיוון שהתאגידים גדולים מספיק כדי שהחלשותם תטיל סכנה על כלל המשק הלאומי, הפוליטיקאים מאמצים מדיניות שמגינה עליהם ולא על העסקים הקטנים, אם יש אבטלה במערכת התכנון, הממשלה מעודד אנשים לקנות מכוניות (על ידי הורדת המס על הדלק) בניגוד למדיניות אנרגטית המשרתת את טובת הכלל. מערכת התכנון שולטת במערכת השוק, פעם אחת באמצעות יכולתה לקבוע מחירים ותעסוקה, ופעם שנייה באמצעות יכולתה להטות את המדיניות הממשלתית לטובתה.

גלבריית טוען שההוצאה הציבורית אינה מהווה קטגוריה כלכלית אחת. חלק מההוצאה הציבורית הוא לטובת הכלל (התחדשות עירונית, ביטוח בריאות) וחלק משרת את מערכת התכנון (תמיכה במו"פ תאגידי, מערכות תחבורה למסחר וכו'). גלבריית טעון שרוב ההוצאה הציבורית משרתת את מערכת התכנון. הכוחות הכלכליים ממערכת השוק צריכים לפנות אל הפוליטיקאים כדי שיפעלו לטובתם. ואולם, מכיוון שהתאגידים גדולים מספיק כדי שהחלשותם תטיל סכנה על כלל המשק הלאומי, הפוליטיקאים מאמצים מדיניות שמגינה עליהם ולא על העסקים הקטנים, אם יש אבטלה במערכת התכנון, הממשלה מעודד אנשים לקנות מכוניות (על ידי הורדת המס על הדלק) בניגוד למדיניות אנרגטית המשרתת את טובת הכלל. מערכת התכנון שולטת במערכת השוק, פעם אחת באמצעות יכולתה לקבוע מחירים ותעסוקה, ופעם שנייה באמצעות יכולתה להטות את המדיניות הממשלתית לטובתה.

'''סיכום וביקורת'''

'''סיכום וביקורת'''

התאוריה של גלבריית מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתאוריה זו קיימות בעיות.

התאוריה של גלבריית מחדירה לראשונה לתוך הכלכלה את מושג הכוח, שמקורו בפוליטיקה, ומערערת הנחות יסוד רבות של התיאוריות של פרידמן וסמואלסון. בכך, היא מהווה התקדמות משמעותית. ואולם, גם בתאוריה זו קיימות בעיות.

* בהדגישו את כוחה של המערכת הבירוקטית/טכנוקרטית, מפחית גלבריית מכוחם של בעלי ההון, המתנגדים באופן טבעי לסוציאליזם עליו הוא ממליץ.

* בהדגישו את כוחה של המערכת הבירוקרטית/טכנוקרטית, מפחית גלבריית מכוחם של בעלי ההון, המתנגדים באופן טבעי לסוציאליזם עליו הוא ממליץ.

* גלבריית רואה את הטכנוקרטיה כהתפתחות טבעית ומתחייבת של התפתחות הטכנולוגיה. ואולם, אין הרכח שכל התקדמות טכנולוגית תגיע לשלב זה. אם מקבלים רעיון זה, עולה הצורך לבדוק באופן היסטורי מדוע התפתחה בארצות הברית הצורה הזו של שליטה טכנולוגית, הכוללת תאגידים פרטיים גדולים, עבודה לפי שעה תלולת גדולה של העובדים וכו'.

* גלבריית רואה את הטכנוקרטיה כהתפתחות טבעית ומתחייבת של התפתחות הטכנולוגיה. ואולם, אין הרכח שכל התקדמות טכנולוגית תגיע לשלב זה. אם מקבלים רעיון זה, עולה הצורך לבדוק באופן היסטורי מדוע התפתחה בארצות הברית הצורה הזו של שליטה טכנולוגית, הכוללת תאגידים פרטיים גדולים, עבודה לפי שעה תלולת גדולה של העובדים וכו'.

גורז לוקח את הניתוח של גלבריית על יחסי מדינה-תאגידים צעד אחד קדימה. אמנם, ברוב המקרים התאגידים מתחרים האחד בשני אך שותפים לעמדה לעומתית כלפי המדינה, כדוגמת רצון להסטת תקציבים מחינוך ורווחה להורדת מיסים; אך באופן בסיסי וארוך טווח, התאגידים והמדינה הם שותפים לדרך. ההבדל בין הקפיטליזם המוקדם למאוחר הוא בשימוש של התאגידים במדינה לקידום הכוח (המונופולי) שלהם:

גורז לוקח את הניתוח של גלבריית על יחסי מדינה-תאגידים צעד אחד קדימה. אמנם, ברוב המקרים התאגידים מתחרים האחד בשני אך שותפים לעמדה לעומתית כלפי המדינה, כדוגמת רצון להסטת תקציבים מחינוך ורווחה להורדת מיסים; אך באופן בסיסי וארוך טווח, התאגידים והמדינה הם שותפים לדרך. ההבדל בין הקפיטליזם המוקדם למאוחר הוא בשימוש של התאגידים במדינה לקידום הכוח (המונופולי) שלהם:

* מערכת החינוך מייצרת אספקה שוטפת של אנשי מקצוע המתאימים לצרכי המערכת התעשייתית-תאגידית.

* מערכת החינוך מייצרת אספקה שוטפת של אנשי מקצוע המתאימים לצורכי המערכת התעשייתית-תאגידית.

* מדינת הרווחה עוזרת למתן את [[מחזור עסקים|מחזורי הצמיחה-מיתון]] בכלכלה ובשל כך ממתנת רעיונות מילטיננטים בקרב מעמד העובדים.

* מדינת הרווחה עוזרת למתן את [[מחזור עסקים|מחזורי הצמיחה-מיתון]] בכלכלה ובשל כך ממתנת רעיונות מיליטנטים בקרב מעמד העובדים.

* הוצאות צבאיות מגדילות את רווחי התאגידים הגדולים.

* הוצאות צבאיות מגדילות את רווחי התאגידים הגדולים.

* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של [[נפט]].

* גורז מניח שללא התנגדות העובדים המערכת הקפיטליסטית תשרוד ותתחזק. ואולם, הקפיטליזם הוא שביר בפני עצמו, הוא תלוי באנרגיה זולה ולפיכך נסמך על אספקה סדירה של [[נפט]].

* הרעיונות של גורז בדבר השגת כוח על ידי הפועלים נסמכים על דמותו של מעמד הפועלים הצרפתי, המאוחד יחסית ובעל מסורת סוציאליסטית. מעמד הפועלים האמריקני מפוצל ומפורד על ידי הבדלי גזע עמוקים. רוב המאבק של פועלים באמריקה מתבצע האחד על חשבון השני.

* הרעיונות של גורז בדבר השגת כוח על ידי הפועלים נסמכים על דמותו של מעמד הפועלים הצרפתי, המאוחד יחסית ובעל מסורת סוציאליסטית. מעמד הפועלים האמריקני מפוצל ומפורד על ידי הבדלי גזע עמוקים. רוב המאבק של פועלים באמריקה מתבצע האחד על חשבון השני.

* גורז רואה את המדינה כמסייעת עוצמתית לקפיטליזם. ואלם גורז מתעלם מהאפשרות שהסיוע שמהדינה מעניקה לקפיטליזם יחליש אותה עד-כדי התמוטטות. במידה והמדינה לא תוכל לספק תעסוקה מלאה ולשלוט באינפלציה, היא עלולה להתפרק מנכסי הכוח שלה. בנוסף, קיימים בחלט מצבים בהם המדינה לא משרתת את הקפיטליזם אלא את האזרחים.

* גורז רואה את המדינה כמסייעת עוצמתית לקפיטליזם. ואלם גורז מתעלם מהאפשרות שהסיוע שהמדינה מעניקה לקפיטליזם יחליש אותה עד-כדי התמוטטות. במידה והמדינה לא תוכל לספק תעסוקה מלאה ולשלוט באינפלציה, היא עלולה להתפרק מנכסי הכוח שלה. בנוסף, קיימים בחלט מצבים בהם המדינה לא משרתת את הקפיטליזם אלא את האזרחים.

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]