47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 172:
שורה 172: − + − + + + + + +
←נתק בין העשירים לחברה
{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)
{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)
===נתק בין העשירים לחברה===
===נתק תרבותי וחברתי בין העשירים לחברה===
בפגישה של עיתונאי הגרדיאן דרך חברת מחקר עם שכירים מהאלפיון העליון - שותפים בכירים של בחברות עורכי דין (עם שכר שנתי בין חצי מיליון ל-1.5 מיליון ליש"ט בשנה) ובכירים מבנקים מסחריים (150שכר שנתי אלף ליש"ט עד 10 מיליון ליש"ט בשנה). לפי העיתונאים שהסתבר שקיים נתק בין אנשים אלה לבין מעמדות אחרים.
בפגישה של עיתונאי הגרדיאן דרך חברת מחקר עם שכירים מהאלפיון העליון - שותפים בכירים של בחברות עורכי דין (עם שכר שנתי בין חצי מיליון ל-1.5 מיליון ליש"ט בשנה) ובכירים מבנקים מסחריים (150שכר שנתי אלף ליש"ט עד 10 מיליון ליש"ט בשנה). לפי העיתונאים שהסתבר שקיים נתק בין אנשים אלה לבין מעמדות אחרים.
העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט. המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט, סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האוכלוסייה.<ref name ="marker_08_08"/>
העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט. המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט, סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האוכלוסייה.<ref name ="marker_08_08"/>
על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים לרמות יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטיה להיות פחות אמפתיים כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך, גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]
על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים [[רמייה|לרמות]]יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטיה להיות פחות [[אמפתיה|אמפתיים]] כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך, גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]
===פגיעה בדמוקרטיה===
אי שווין גדל, [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ 30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ 15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>
הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.
===אי שוויון ואושר===
===אי שוויון ואושר===