שינויים

===פגיעה בדמוקרטיה===

===פגיעה בדמוקרטיה===

אי שוויןן גדל, [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

אי שוויון גדל, [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.