שינויים

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמנגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסייה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד.  

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמנגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסייה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד.  

[[ג'ארד דיימונד]] מתאר בספר בספר [[התמוטטות]] מספר מקרים של מנגנון של "סירות ההצלה המלאות" - מגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסייה. עם גידול האוכלוסייה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר). דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסייה. הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא. כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר היה להוריד את האוכלוסייה לרמה הקודמת במהירות. הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות. דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ואו להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'. הדברים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור מהזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסייה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים.  

[[ג'ארד דיימונד]] מתאר בספר בספר [[התמוטטות]] מספר מקרים של מנגנון של "סירות ההצלה המלאות" - מנגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסייה. עם גידול האוכלוסייה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר). דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסייה. הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא. כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר היה להוריד את האוכלוסייה לרמה הקודמת במהירות. הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות. דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ואו להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'. הדברים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור מהזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסייה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים.  

דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיית סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות  לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] ומקומות נוספים. הוא גם מתאר מקרים מודרניים יותר כמו התפתחות משבר חקלאי וחברתי,  מלחמת האזרחים ורצח העם ברואנדה בשנת 1994. מקרה נוסף (שלא מופיע בספר) הוא [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - שילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בניסיון להתמודד עם גידול האוכלוסייה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.

דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיית סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות  לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] ומקומות נוספים. הוא גם מתאר מקרים מודרניים יותר כמו התפתחות משבר חקלאי וחברתי,  מלחמת האזרחים ורצח העם ברואנדה בשנת 1994. מקרה נוסף (שלא מופיע בספר) הוא [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - שילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בניסיון להתמודד עם גידול האוכלוסייה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.