שינויים

השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כראקציה להשקפות האופטימיסטיות של אביו וחבריו, במיוחד רוסו ו[[ויליאם גודווין]]. ב-1798 מלתוס פרסם את מאמרו המפורסם "'''[[על עקרון האוכלוסייה]]'''".

השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כראקציה להשקפות האופטימיסטיות של אביו וחבריו, במיוחד רוסו ו[[ויליאם גודווין]]. ב-1798 מלתוס פרסם את מאמרו המפורסם "'''[[על עקרון האוכלוסייה]]'''".

מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסייה אנושית. לפי התאוריה של כאשר האוכלוסייה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, השכר הראלי יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ברעב המוני, מגפה (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר בגידול האוכלוסייה או אפילו לירידה בכמות האוכלוסייה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסייה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רבייה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. בעוד שהתאוריות של מלתוס על המשך הגידול האנושי נתונות בוויכוח, התאוריות שלו על מחזורי הגידול אומצו ופותחו על ידי הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקרדו]]. היסטוריונים שאספו מידע במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 על גודל האוכלוסייה, תנודות מחירי מזון ונתונים נוספים מצאו שהתאוריה של מלתוס וריקרדו התאימה בצורה טובה למדי (יותר מאשר תאוריות אחרות כמו התאוריה המוניטרית לדגומה) לנתונים במערב ובמרכז אירופה מהמאה ה-12 עד למאה ה-19. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]  

מלתוס הגה תאוריה של מחזורי גידול של אוכלוסייה אנושית. לפי התאוריה של כאשר האוכלוסייה גדלה מעבר ליכולת הקיום שלה, מחיריי המזון עולים, השכר הראלי יורד, והצריכה לנפש, במיוחד בקרב העניים צונחת. מצוקה כלכלית לרוב מלווה ברעב המוני, מגפה (עקב החלשות הגוף לעמוד בפני מחלות), ומלחמה. היא גם מובילה לירידה בשיעורי הילודה ועליה בשיעור התמותה. דבר זה מוביל לעליה איטית יותר בגידול האוכלוסייה או אפילו לירידה בכמות האוכלוסייה. דבר זה מאפשר בתורו לאמצעי הקיום להשיג את הגידול של האוכלוסייה. דבר זה גורם להסרת החסמים על רבייה והגידול באוכלוסייה מתחיל שוב, דבר שבסופו של דבר מוביל למשבר אוכלוסין חדש. בעוד שהתאוריות של מלתוס על המשך הגידול האנושי נתונות בוויכוח, התאוריות שלו על מחזורי הגידול אומצו ופותחו על ידי הכלכלן הקלאסי [[דיוויד ריקרדו]]. היסטוריונים שאספו מידע במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 על גודל האוכלוסייה, תנודות מחירי מזון ונתונים נוספים מצאו שהתאוריה של מלתוס וריקרדו התאימה בצורה טובה למדי (יותר מאשר תאוריות אחרות כמו התאוריה המוניטרית לדוגמה) לנתונים במערב ובמרכז אירופה מהמאה ה-12 עד למאה ה-19. [http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf]  

מלתוס טען כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. תחזית זו התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה [[אסון מלתוסיאני]]. משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

מלתוס טען כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. תחזית זו התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה [[אסון מלתוסיאני]]. משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה [[אסון מלתוסיאני]].  בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה " תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה " - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה [[אסון מלתוסיאני]].  בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה " תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה " - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלותסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]].  

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלתוסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]].  

השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

השכלולים שמנעו אסון מלתוסיאני כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגנון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסייה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו/או של הכלכלה.  

בנוסף ניתן לראות במלתוס את אחד החלוצים של החשיבה [[קיימות|מקיימת]] בכך שהמנגנון שהוא הציע מהווה בעצם מקרה פרטי של גבול שהטבע מציב בפני בני האדם על גידול של האוכלוסייה ושל הפעילות הכלכלית הפיזית. הד לרעיון זה היה בספר "[[שאלת הפחם]]" של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] שדיבר על מגבלה בעקבות מגבלה אנרגטית. הרחבה של רעיונותיו של מלתוס, נוצרה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] בשנות ה-70 של המאה ה-20, שהרעיון המרכזי בו ששורה של מגבלות טבעיות שונות עלולות לגרום להחטאה מלמעלה ולקריסה של האוכלוסין ו/או של הכלכלה.  

מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטאטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסתכלות הסטטית והלינארית.  

מבקריו של מלתוס משתמשים בטיעון לפיו מלתוס טעה, כדי לנגח כל טיעון בדבר מגבלות טבעיים על הצמיחה. לפי עמדה זו כשם שמלתוס שגה, כך שוגים גם הוגים אחרים שהולכים בדרך דומה. מנגד ניתן לטעון שמלתוס לא שגה לגמרי (שכן חלק מהעניים מת מרעב), ושהוא ניתח את המערכת בצורה סטטית, כמערכת פשוטה וללא התחשבות בפיתוחי הטכנולוגיה. בעוד שהתחשבות בשאלות טכנולוגיות נותרה שאלה קשה לפתרון, ההסתכלות הדינמית והמורכבת אפיינה דווקא את ממשיכי דרכו של מלתוס, בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית בעלת ההסתכלות הסטטית והלינארית.  

מלתוס והכלכלן האנגלי בן תקופתו [[דייוויד ריקרדו]] ניהלו ביניהם מספר ויכוחים עזים. בעוד שריקארדו ראה במעמד האצולה, השולט על האדמות, מעמד פרזיטי שאינו תורם דבר לחברה, מלתוס ראה במעמד זה את אחד התורמים החשובים לכלכלה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מציין בספרו [[לטובת הכלל]] כי בלהט הוויכוח בין הפועלים התורמים את ידיהם וזמנם לתהליך הייצור, לבין קפיטליסטים התורמים את כספם ובכך מאפשרים קניית מכונות וציוד, נשכח הצד השליש שתרם לייצור - האדמה והטבע, שכן מעמד זה יוצג על ידי האצולה השנואה. הן לפועלים והן לקפיטליסטים היה אינטרס להתעלם מתרומה זו שכן לשניהם היה אינטרס במחירי אדמות, רנטות ומזון נמוכים.

מלתוס והכלכלן האנגלי בן תקופתו [[דייוויד ריקרדו]] ניהלו ביניהם מספר ויכוחים עזים. בעוד שריקארדו ראה במעמד האצולה, השולט על האדמות, מעמד פרזיטי שאינו תורם דבר לחברה, מלתוס ראה במעמד זה את אחד התורמים החשובים לכלכלה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מציין בספרו [[לטובת הכלל]] כי בלהט הוויכוח בין הפועלים התורמים את ידיהם וזמנם לתהליך הייצור, לבין קפיטליסטים התורמים את כספם ובכך מאפשרים קניית מכונות וציוד, נשכח הצד השליש שתרם לייצור - האדמה והטבע, שכן מעמד זה יוצג על ידי האצולה השנואה. הן לפועלים והן לקפיטליסטים היה אינטרס להתעלם מתרומה זו שכן לשניהם היה אינטרס במחירי אדמות, רנטות ומזון נמוכים.