שינויים

'''שינוי טכנולוגי''' (Technological change) הוא [[תהליך|שינוי]] של [[טכנולוגיה]] לאורך זמן.  לרוב הכוונה היא למונחים חיוביים המכונים '''התפתחות טכנולוגית''' ואף '''קידמה טכנולוגית''', '''הישג טכנולוגי'''. לרוב הכוונה היא לפיתוח ו/או לאימוץ טכנולוגיה חדשה ביחס למצב קודם שבו לא היתה טכנולוגיה בתחום מסויים, או התקיים [[מוסד חברתי]] שסיפק תחליף, או התקיימה טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שהיו אינטרסים לזנוח אותה.  

'''שינוי טכנולוגי''' (באנגלית: '''Technological change''') הוא [[תהליך|שינוי]] של [[טכנולוגיה]] לאורך זמן.  לרוב הכוונה היא למונחים חיוביים המכונים '''התפתחות טכנולוגית''' ואף '''קידמה טכנולוגית''', '''הישג טכנולוגי'''. לרוב הכוונה היא לפיתוח ו/או לאימוץ טכנולוגיה חדשה ביחס למצב קודם שבו לא הייתה טכנולוגיה בתחום מסויים, או התקיים [[מוסד חברתי]] שסיפק תחליף, או התקיימה טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שהיו אינטרסים לזנוח אותה.  

בספרות הכלכלית, שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. תהליך זה מתאר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את [[תהליך ארוך טווח|התהליך המתמשך]] של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ו/או היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.  

בספרות הכלכלית, שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. תהליך זה מתאר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את [[תהליך ארוך טווח|התהליך המתמשך]] של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ו/או היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.  

==גורמים לשינוי טכנולוגי==

==גורמים לשינוי טכנולוגי==

===הקשר בין צורך והמצאות===

===הקשר בין צורך והמצאות===

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בנסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים  ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בניסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים  ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה  היא "אם הצורך". דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלא הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה  היא "אם הצורך". דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלא הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  

דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגראף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  

דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגרף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  

[[קובץ:Phaistos disk - side A.JPG|ממוזער|300px|דיסקית פייסטוס שנתגלתה בכרתים. הסימנים על הדיסקה הם ככל הנראה חלק מכתב הברתי, והם הוטבעו בגלופות בחומר הרך. הדיסקה מראה כי המצאת הדפוס הומצאה בכרתים 3100 שנה לפני המצאת הדפוס האירופאי ואלפי שנים לפני הדפוס הסיני. טכנולוגיות חדשות לא תמיד שורדות, קיומן תלוי ב[[נישה]] חברתית-טכנולוגית מתאימה. הדיסקוס הוא דוגמא לכך שלא תמיד הצורך הוא אבי ההמצאה.]]

[[קובץ:Phaistos disk - side A.JPG|ממוזער|300px|דיסקית פייסטוס שנתגלתה בכרתים. הסימנים על הדיסקה הם ככל הנראה חלק מכתב הברתי, והם הוטבעו בגלופות בחומר הרך. הדיסקה מראה כי המצאת הדפוס הומצאה בכרתים 3,100 שנה לפני המצאת הדפוס האירופאי ואלפי שנים לפני הדפוס הסיני. טכנולוגיות חדשות לא תמיד שורדות, קיומן תלוי ב[[נישה]] חברתית-טכנולוגית מתאימה. הדיסקוס הוא דוגמא לכך שלא תמיד הצורך הוא אבי ההמצאה.]]

דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקית פייסטוס, חתיכת חרס עגול שנוצר ב-1,700 לפני הספירה, ושנתגלה בכרתים. אותיות שעל הדיסקוס הוטבעו בטכנולוגיה של דפוס. בכך הקדים הדיסקוס  ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה (הקריאה והכתיבה היתה נחלת אליטה קטנה ומצומצמת של לברלרים וסיבות נוספות) לא שרדה המצאה זו. מכאן גם דוגמה ברורה להמצאה שלא נוצרכה כדי לענות לצורך דוחק של ההמונים.  

דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקית פייסטוס, חתיכת חרס עגול שנוצר ב-1,700 לפני הספירה, ושנתגלה בכרתים. אותיות שעל הדיסקוס הוטבעו בטכנולוגיה של דפוס. בכך הקדים הדיסקוס  ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה (הקריאה והכתיבה הייתה נחלת אליטה קטנה ומצומצמת של לבלרים וסיבות נוספות) לא שרדה המצאה זו. מכאן גם דוגמה ברורה להמצאה שלא נוצרה כדי לענות לצורך דוחק של ההמונים.  

טענות אלה מתלכדות עם התאוריה לפי [[טכנולוגיה]], בדומה למין אקולוגי, דורשת [[נישה]] שמתאימה לה כדי להקלט, לשרוד ולשגשג. ללא תנאים סביבתיים-חברתיים-טכנולוגיים הולמים הטכנולוגיה לא תקלט בחברה. בהקשר של טכנולוגיה התנאים הדרושים כוללים היבטים כמו השכלה, זמינות של [[חומרי גלם]] מתאימים, התאמה של תנאי הסביבה והאקלים, אי הפרעה לאליטה חברתית מסויימת וכו'.

טענות אלה מתלכדות עם התאוריה לפי [[טכנולוגיה]], בדומה למין אקולוגי, דורשת [[נישה]] שמתאימה לה כדי להיקלט, לשרוד ולשגשג. ללא תנאים סביבתיים-חברתיים-טכנולוגיים הולמים הטכנולוגיה לא תקלט בחברה. בהקשר של טכנולוגיה התנאים הדרושים כוללים היבטים כמו השכלה, זמינות של [[חומרי גלם]] מתאימים, התאמה של תנאי הסביבה והאקלים, אי הפרעה לאליטה חברתית מסויימת וכו'.

===מימון הפיתוח הטכנולוגי===

===מימון הפיתוח הטכנולוגי===

ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מקובל להניח כי [[שוק חופשי|שוק חופשי]] מעודד תחרות עזה בין פירמות שונות. הפירמות מנסות להשיג יתרון תחרותי על פני יריבותיהן ולכן משקיעות במחקר ופיתוח.  

ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] מקובל להניח כי [[שוק חופשי|שוק חופשי]] מעודד תחרות עזה בין פירמות שונות. הפירמות מנסות להשיג יתרון תחרותי על פני יריבותיהן ולכן משקיעות במחקר ופיתוח.  

מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  

מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  

==קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים==

==קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים==

שינוי טכנולוגי לא תמיד מביא ברכה לכל שכבות האוכלוסייה, בוודאי לא בטווח הקצר. דוגמה לטכנולוגיה שהשפיעה לרעה על תנאי המחיה היא מיכון נול האריגה ורתימתו לכוח הקיטור באנגליה תחילת המאה ה-19. בסופו של דבר התעוש הוביל לתמורות כלכליות ופוליטיות ששיפרו את תנאי המחייה של מעמד הפועלים (לדוגמה האריכו את תוחלת החיים, אפשרו תנאי מחייה טובים יותר). אולם במשך עשרות שנים השינוי הטכנולוגי הזה ודומים לו שהתרחשו במהלך [[המהפכה התעשייתית]], יחד עם מדיניות כלכלית ופוליטית של הממשלה גרמו לפיטורים, [[עוני]], [[זיהום]] קשה, תנאי מחיה בלתי נסבלים ותמותה גבוה בקרב הפועלים. דבר זה הוביל להתקוממות ה[[לודיטים]] ב-1813, ולהתקוממיות מאוחרות של פועלים (מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות) שמצאו כי טכנולוגיה סייעה ל[[ריכוז הון]] והובילה לאובדן פרנסתם או לתנאי מחייה עלובים.  

שינוי טכנולוגי לא תמיד מביא ברכה לכל שכבות האוכלוסייה, בוודאי לא בטווח הקצר. דוגמה לטכנולוגיה שהשפיעה לרעה על תנאי המחיה היא מיכון נול האריגה ורתימתו לכוח הקיטור באנגליה תחילת המאה ה-19. בסופו של דבר התיעוש הוביל לתמורות כלכליות ופוליטיות ששיפרו את תנאי המחיה של מעמד הפועלים (לדוגמה האריכו את תוחלת החיים, אפשרו תנאי מחייה טובים יותר). אולם במשך עשרות שנים השינוי הטכנולוגי הזה ודומים לו שהתרחשו במהלך [[המהפכה התעשייתית]], יחד עם מדיניות כלכלית ופוליטית של הממשלה גרמו לפיטורים, [[עוני]], [[זיהום]] קשה, תנאי מחיה בלתי נסבלים ותמותה גבוה בקרב הפועלים. דבר זה הוביל להתקוממות ה[[לודיטים]] ב-1813, ולהתקוממויות מאוחרות של פועלים (מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות) שמצאו כי טכנולוגיה סייעה ל[[ריכוז הון]] והובילה לאובדן פרנסתם או לתנאי מחייה עלובים.  

שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים יפנים לשימוש בגלולה למניעת הריון. באופן כללי היתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  

שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים יפנים לשימוש בגלולה למניעת הריון. באופן כללי הייתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

לא תמיד שינוי טכנולוגי הוא דבר מכוון. [[ג'ארד דיימונד]] טוען בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך. היא לא היתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון, ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות). תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו להעדפה הולכת וגוברת מחברות ציידים לקטים לחברות חקלאיות. גורם אחד הוא הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ובכך הקטנת כמות הצייד שעמדה לרשותו. גורם אחר הוא שהגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה הובילה לגידול אוכלוסין וחברות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר. דיימונד וכן אנתרופולוגים וארכיאולוגים טוענים וכי בטווח הקצר היא לאו דווקא שיפרה את מצבם של העמים שעברו אליה ממצב של ציידים לקטים, דוגמה לכך היא טענה בדבר שעות עבודה ארוכות יותר, אורך חיים קצר יותר, מחלות שלא היו ידועות קודם והיבטים חברתיים כמו [[עבדות]] ו[[אי שוויון כלכלי]].

לא תמיד שינוי טכנולוגי הוא דבר מכוון. [[ג'ארד דיימונד]] טוען בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כי [[המהפכה החקלאית]] התרחשה בצורה שאינה מכוונת- המעבר לחקלאות לא היה תגלית ולא המצאה אלה תהליך. היא לא הייתה תגלית שכן לא היו חקלאים שמהם ניתן היה לגלות דבר זה. המעבר לחקלאות גם לא היה המצאה מכוונת שכן הציידים הלקטים לא יכלו לשער מה תהיה השפעת השינויים האיטיים שהם ביצעו בסלקציה של מינים אכילים ובפעילויות נוספות על אופן השגת המזון, ועל השינויים הרבים שדבר זה יבא לאורחות החיים שלהם (השלכות כמו יישובי קבע וחברות ענק, מלחמות, ממשלות ושאר מוסדות חברתיים ושינויים טכנולוגיה שבאו בעקבות החקלאות). תחת זאת המעבר לחקלאות היה תהליך (לפעמים הפיך) שעברו חברות שונות. דיימונד מציין מספר גורמים שגרמו להעדפה הולכת וגוברת מחברות ציידים לקטים לחברות חקלאיות. גורם אחד הוא הכחדת בעלי חיים גדולים על ידי האדם ובכך הקטנת כמות הצייד שעמדה לרשותו. גורם אחר הוא שהגידול בכמות המזון והפסקת הנדידה הובילה לגידול אוכלוסין וחברות גדולות יותר אלה נהנו מיתרון מספרי בקרבות מול ציידים לקטים. כמו כן ההתמחות של חברות החקלאות איפשרה לקיים מעמד של לוחמים מקצועיים, של פקידים ואנשי דת שאיפשרו צבאות לוחמים יעילים יותר. דיימונד וכן אנתרופולוגים וארכיאולוגים טוענים וכי בטווח הקצר היא לאו דווקא שיפרה את מצבם של העמים שעברו אליה ממצב של ציידים לקטים, דוגמה לכך היא טענה בדבר שעות עבודה ארוכות יותר, אורך חיים קצר יותר, מחלות שלא היו ידועות קודם והיבטים חברתיים כמו [[עבדות]] ו[[אי שוויון כלכלי]].

ניתן להתייחס לקליטה של שינוי טכנולוגי כתהליך דומה לכניסה של מין חדש במערכת אקולוגית. לעיתים המין מצליח להקלט, תוך דחיקה של מינים אחרים או ניצול [[גומחה אקולוגית]]. הסתכלות כזו מסתכלת על ה[[נישה]] בהקשר הטכנולוגי - מה התנאים החברתיים שנוצרים כתוצאה מצירוף של תנאי סביבה, מוסדות חברתיים וטכנולוגיות אחרות, שיחד יוצרים "נישה" שתאפשר או תמנע מטכנולוגיה חדשה להקלט.

ניתן להתייחס לקליטה של שינוי טכנולוגי כתהליך דומה לכניסה של מין חדש במערכת אקולוגית. לעיתים המין מצליח להיקלט, תוך דחיקה של מינים אחרים או ניצול [[גומחה אקולוגית]]. הסתכלות כזו מסתכלת על ה[[נישה]] בהקשר הטכנולוגי - מה התנאים החברתיים שנוצרים כתוצאה מצירוף של תנאי סביבה, מוסדות חברתיים וטכנולוגיות אחרות, שיחד יוצרים "נישה" שתאפשר או תמנע מטכנולוגיה חדשה להיקלט.

==נסיגה טכנולוגית==

==נסיגה טכנולוגית==

* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  

* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  

* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוראים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא היתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהיתה מבצעת צעד דומה היתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  

* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוראים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא הייתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהייתה מבצעת צעד דומה הייתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  

* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  

* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  

* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.  

* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70%-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.  

* [[פרמקלצ'ר]] ושיטות נוספות ב[[חקלאות בת קיימא]] הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני [[חקלאות תעשייתית]]. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, היתה מחירים גבוהים של [[חומרי הדברה]] שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.

* [[פרמקלצ'ר]] ושיטות נוספות ב[[חקלאות בת קיימא]] הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני [[חקלאות תעשייתית]]. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, הייתה מחירים גבוהים של [[חומרי הדברה]] שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.

==מהפכות ועידנים טכנולוגיים==

==מהפכות ועידנים טכנולוגיים==

מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה;

מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה;

פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגרף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי]  בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי]  בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], מאת Brian Czech, באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

* [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], מאת Brian Czech, באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל, דה מארקר, 12.8.2013

{{צמיחה כלכלית}}

{{צמיחה כלכלית}}

[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]