47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מתוך ויקיפידה
'''דייוויד ריקארדו''' (18 באפריל 1772 - 11 בספטמבר 1823) כלכלן בריטי, נחשב לאחד המשפיעים המרכזיים ב[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]]. כמו כן היה איש עסקים מצליח, איש פיננסים וספקולנט אשר צבר הון רב.
== ביוגרפיה כללית ==
דייוויד ריקארדו נולד באנגליה כצאצא למשפחה יהודית-פורטוגזית שהיגרה תחילה לאמסטרדם, ואחר כך ללונדון. אביו היה סוכן [[בורסה לניירות ערך|בורסה]] מצליח שהכניס את בנו לעסקיו, והקנה לו חינוך מוקדם בפיננסים. לאחר שנשא אשה [[אגודת הידידים|קוויקרית]] למורת רוחו של אביו, החליט ריקארדו בן ה־21 לפתוח עסק משלו, שבו הצליח היטב. בגיל 40 פרש מעסקיו ורכש לו אחוזה בכפר.
== כניסתו לפוליטיקה ==
ריקארדו החל להתרועע עם קבוצת אינטלקטואלים, שאחד מהם, [[ג'יימס מיל]] (אביו של [[ג'ון סטיוארט מיל]]), דחק בו להיכנס לבית הנבחרים ולהעלות על הכתב את משנתו הכלכלית. כפי שהיה נהוג באותם ימים, רכש ריקארדו חלקת קרקע שזיכתה את בעליה במושב בפרלמנט. שם הוכיח את עצמו [[ליברליזם|כליברל]] תקיף, שתמך אף בעניינים שנגדו את האינטרסים הפרטיים שלו.
== משנתו הכלכלית ==
ריקארדו הושפע מכתביהם הכלכליים של [[אדם סמית]] ו[[תומס מלתוס]]. בכתביו עלה על כמה מנקודות הכשל העיקריות שלהם וגיבש את הכלכלה לכלל תאוריה מקיפה אחת, המתייחסת הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר. כחלק מתפקידו כמדינאי פרסם ריקארדו מספר כתבים הנוגעים לענייני מדיניות שעמדו על הפרק, כמו למשל ההצעה לבטל את ה[[מכס|מכסים]] על יבוא התבואה ("חוקי התבואה") והצעות שונות לגבי אופן גיוס הכספים של השלטון. במקביל, תרם גם לפיתוח הכלכלה כמדע המנותק מ[[מדע המדינה]] בספריו המקיפים על התאוריה הכלכלית.
בשנת 1815 יצא לאור ספרו "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי" בו הוא פיתח את כלל [[תועלת שולית|התועלת השולית הפוחתת]]. חידוש נוסף של ריקארדו הוא עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]]: המניע להתמקצעות אישית וסחר עם אחרים הוא היתרון היחסי שיש לאנשים או מדינות בייצור מוצר מסוים.
ריקארדו נאבק נגד הכוח הכלכלי הרב של מעמד בעלי הקרקעות אל מול כוחם המוחלש של בעלי ההון (אליהם השתייך) והפועלים. מאוחר יותר, השפיעו עקרונות אלו על [[קרל מרקס]], ששם דגש על מאבקם של הפועלים בבעלי ההון.
[[קטגוריה:אישים|ריקארדו, דייוויד]]
[[קטגוריה:כלכלנים|ריקארדו, דייוויד]]
== ביוגרפיה כללית ==
דייוויד ריקארדו נולד באנגליה כצאצא למשפחה יהודית-פורטוגזית שהיגרה תחילה לאמסטרדם, ואחר כך ללונדון. אביו היה סוכן [[בורסה לניירות ערך|בורסה]] מצליח שהכניס את בנו לעסקיו, והקנה לו חינוך מוקדם בפיננסים. לאחר שנשא אשה [[אגודת הידידים|קוויקרית]] למורת רוחו של אביו, החליט ריקארדו בן ה־21 לפתוח עסק משלו, שבו הצליח היטב. בגיל 40 פרש מעסקיו ורכש לו אחוזה בכפר.
== כניסתו לפוליטיקה ==
ריקארדו החל להתרועע עם קבוצת אינטלקטואלים, שאחד מהם, [[ג'יימס מיל]] (אביו של [[ג'ון סטיוארט מיל]]), דחק בו להיכנס לבית הנבחרים ולהעלות על הכתב את משנתו הכלכלית. כפי שהיה נהוג באותם ימים, רכש ריקארדו חלקת קרקע שזיכתה את בעליה במושב בפרלמנט. שם הוכיח את עצמו [[ליברליזם|כליברל]] תקיף, שתמך אף בעניינים שנגדו את האינטרסים הפרטיים שלו.
== משנתו הכלכלית ==
ריקארדו הושפע מכתביהם הכלכליים של [[אדם סמית]] ו[[תומס מלתוס]]. בכתביו עלה על כמה מנקודות הכשל העיקריות שלהם וגיבש את הכלכלה לכלל תאוריה מקיפה אחת, המתייחסת הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר. כחלק מתפקידו כמדינאי פרסם ריקארדו מספר כתבים הנוגעים לענייני מדיניות שעמדו על הפרק, כמו למשל ההצעה לבטל את ה[[מכס|מכסים]] על יבוא התבואה ("חוקי התבואה") והצעות שונות לגבי אופן גיוס הכספים של השלטון. במקביל, תרם גם לפיתוח הכלכלה כמדע המנותק מ[[מדע המדינה]] בספריו המקיפים על התאוריה הכלכלית.
בשנת 1815 יצא לאור ספרו "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי" בו הוא פיתח את כלל [[תועלת שולית|התועלת השולית הפוחתת]]. חידוש נוסף של ריקארדו הוא עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]]: המניע להתמקצעות אישית וסחר עם אחרים הוא היתרון היחסי שיש לאנשים או מדינות בייצור מוצר מסוים.
ריקארדו נאבק נגד הכוח הכלכלי הרב של מעמד בעלי הקרקעות אל מול כוחם המוחלש של בעלי ההון (אליהם השתייך) והפועלים. מאוחר יותר, השפיעו עקרונות אלו על [[קרל מרקס]], ששם דגש על מאבקם של הפועלים בבעלי ההון.
[[קטגוריה:אישים|ריקארדו, דייוויד]]
[[קטגוריה:כלכלנים|ריקארדו, דייוויד]]