47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 35:
שורה 35: + + + + + + + + + + + + + + + + +
←מיסגור בפוליטיקה ובתקשורת
לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפומרה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס. {{הערה|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}
לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפומרה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס. {{הערה|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}
==מסגור במסגרת תרבות הצריכה ודילמות מוסריות==
פעילים [[סביבתנות|סביבתיים]] וחוקרי תקשורת טוענים כי [[תרבות הצריכה]] מעודדות אותנו להתמקד בהשלכות חיוביות של הקנייה שלנו ולהציג צריכה בצורה חיובית. הצריכה של מוצרים שונים מוצגת בפרסומות וכן בתקשורת כדבר שמעודד את הכלכלה, מוריד [[אבטלה]], מבטיח חיי משפחה תקינים, מייצג חיי אהבה מאושרים, מבטיח אושר , בריאות, חופש, תחושה של סקסיות, בטחון ועוד ערכים חיוביים אחרים. תכופות הפרסומות מציגות את הדברים האלה ללא אמירה מפורשת על המוצר עצמו - כלומר לא אומרים - הקוטג' שלנו יבטיח לכם חיי משפחה מאושרים ובטוחים. אין גם אמירה שמתייחסת לתכונות שניתן לייחס לטיב המוצר (לדוגמה "הקוטג' שלנו מאד טעים וזול") הדבר מושג על ידי חשיפה חוזרת שוב ושוב של מסר תת הכרתי ומרומז שבו קוטג' מוצג בהקשר של תא משפחתי מאושר משגשג ובטוח עד שהצרכנים מקשרים בין שני הדברים גם בלי שהדברים מוצגים באופן מפורש.
דוגמה אחרת למסגור היתה קיימת בתחום של [[סיגריות קלות]]. [[חברות הטבק]] לא בהכרח אמרו שסיגריות קלות הן בטוחות יותר עבור הצרכנים - הם רמזו כי הדבר כך על ידי מסגור של הסיגריות בהקשרים המרמזים על בריאות טובה יותר כמו נעורים, פעילות בחוץ ועוד מאפיינים שעודדו מעשנים לבחור בסיגריות אלה.
לא רק שמסגור בפרסומות או במסגרת [[יחסי ציבור]] מעודד אותנו לצרוך מוצר מסויים - כמו קוט'ג , הוא גם מציג באופן כללי את חווית הצריכה כולה כדבר חיובי - ומתעלם מהשלכות סביבתיות וחברתיות של אותה צריכה - דלדול [[משאבים מתכלים]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], יצירת [[זיהום]], ניצול של פועלים עניים (לדוגמה בתעשיית הביגוד) או פגיעה בבריאות (לדוגמה [[כלכלת השמנה]] או [[השפעות בריאותיות של מכוניות]]). המסגור בהקשר זה הוא חלק ממנגנון רחב יותר של [[הכחשת אלימות]] והרחקה של הבחירות שהצרכן מבצע בשוק, מהשלכות שיש לבחירות אלה על הצרכן עצמו, על אנשים אחרים ועל יצורים אחרים.
פעילים בסוגיות חברתיות שונות מצביעים על אפקט המסגור בדילמות מוסריות. דוגמה מרכזית למסגור מוצגת על ידי [[זכויות בעלי חיים|פעילים למען זכויות בעלי חיים]] - השאלה האם צריכת מזון מהחי היא עסק פרטי של האדם "אל תכנסו לי לצלחת" או סוגיה חברתית רחבה הנוגעת לשאלה כמה מוסרי לגרום לסבל ליצורים דומים לנו.
==הבחנה בשינוי מסגור בסוגיות היסטוריות==
נושא המסגור בולט במיוחד כאשר בוחנים דילמות מוסריות היסטוריות הכרוכות ב[[הכחשת אלימות]] שבהם היה שינוי במסגרת החשיבה החברתית - כמו יחס החברה לזכויות לנשים והענקת זכויות הצבעה לנשים, ביטול העבדות של שחורים בארצות הברית, היחס להומואים בפרט ולקהילה הגאה בכלל, היחס לנושא של [[עישון קנביס]], [[הכחשת נזקי העישון|היחס של החברה לעישון טבק]], ל[[שיווק טבק לילדים]] ל[[עישון פאסיבי]] ועוד.
דוגמה בולטת קיימת בתחום העישון - שבו חברות הטבק הנהיגו שינוי מסגור מכוון ביחס של נשים לעישון, ועם השנים נוצר מצב חדש של שינוי המסגור בחזרה (לפחות בחברה המערבית).
עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים במדינות מתפתחות. בחברה חילונית ומתקדמת יותר נשים מעשנות יותר. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות.<ref>עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]], [[עישון בישראל]] ו[[עישון טבק]] </ref> [[חברות טבק]] פנו ל[[אדוארד ברנייז]], מחלוצי [[פסיכולוגיה שיווקית|הפסיכולוגיה השיווקית]] ([[המאה של העצמי|שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק]]). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז בחר להציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן ל[[חופש]], והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>
ברנייז יצר את הרעיון לפיו אם אישה מעשנת הדבר הופך אותה לעצמית יותר ובעלת כוח רב יותר. רעיון זה ממשיך להתקיים במידה מסויימת גם היום. הרעיון שעישון הפך נשים ליותר חופשיות הוא בלתי רציונלי, במיוחד כאשר ידוע היום ש[[התמכרות לניקוטין|עישון טבק גורם להתמכרות חזקה]], אבל הוא גרם לנשים להרגיש כי עישון יגרום להן להרגיש יותר עצמאיות. ברנייז הבין כי ניתן לגרום לאנשים לפעול בצורה לא רציונלית אם מחברים מוצרים לתשוקות ולרגשות שלהם.
==ראו גם==
==ראו גם==