שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 13 בתים ,  00:16, 20 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מחלת פרקינסון''' (בעברית: רטטת) היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור (Substantia Nigra), איזור במרכז המוח. הסיבות למוות של תאים אלה לא ברור. התסמינים הבולטים ביותר בשלבים המוקדמים של המחלה הם תסמינים הקשורים לתנועה כמו רעידות, קשיחות, תנועה איטית וקושי ללכת. תסמינים מאוחרים יותר כוללים קשיי חשיבה בעיות התנהגותיות, נוסף על כך, חלות הפרעות במערכות העיכול, השתן והשליטה בסוגרים. דמנציה מתרחשת לרוב בשלבים הסופיים של המחלה, וכן [[דיכאון]] שהוא מצב נפשי נלווה נפוץ. פרקינסון נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים,  אך מתרחשת לעיתים גם אצל צעירים. זו מחלת ניוון העצבים השניה בשכיחותה לאחר [[אלצהיימר]]<ref name="NIEHS2014"/>. המחלה נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון. שבוע המודעות למחלת הפרקינסון בישראל מצוין כל שנה בין ה-5 ל-12 במרץ.
+
'''מחלת פרקינסון''' (בעברית: '''רטטת''') היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור (Substantia Nigra), איזור במרכז המוח. הסיבות למוות של תאים אלה לא ברור. התסמינים הבולטים ביותר בשלבים המוקדמים של המחלה הם תסמינים הקשורים לתנועה כמו רעידות, קשיחות, תנועה איטית וקושי ללכת. תסמינים מאוחרים יותר כוללים קשיי חשיבה בעיות התנהגותיות, נוסף על כך, חלות הפרעות במערכות העיכול, השתן והשליטה בסוגרים. דמנציה מתרחשת לרוב בשלבים הסופיים של המחלה, וכן [[דיכאון]] שהוא מצב נפשי נלווה נפוץ. פרקינסון נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים,  אך מתרחשת לעיתים גם אצל צעירים. זו מחלת ניוון העצבים השנייה בשכיחותה לאחר [[אלצהיימר]]<ref name="NIEHS2014"/>. המחלה נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון. שבוע המודעות למחלת הפרקינסון בישראל מצוין כל שנה בין ה-5 ל-12 במרץ.
    
==שכיחות המחלה==
 
==שכיחות המחלה==
שורה 27: שורה 27:     
===פעילות גופנית===
 
===פעילות גופנית===
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של [[פעילות גופנית]] מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת בפרקינסון<ref name="NIEHS2014"/> פעילות גופנית אינטנסיבית שחוזרת על עצמה יכולה ככל הנראה גם להאט את קצב התפשטות המחלה - ראו בהמשך.  
+
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסייה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של [[פעילות גופנית]] מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת בפרקינסון<ref name="NIEHS2014"/> פעילות גופנית אינטנסיבית שחוזרת על עצמה יכולה ככל הנראה גם להאט את קצב התפשטות המחלה - ראו בהמשך.  
    
===עישון===
 
===עישון===
שורה 41: שורה 41:     
===גורמים נוספים===
 
===גורמים נוספים===
חוקרים בודקים את האפשרות כי מחסור בויטמין D מעודד את המחלה, וכי פעילות בחוץ מקטינה את הסיכוי לחלות בה. אפשרות נוספת שחוקרים בודקים היא מעורבות של [[זיהום אוויר]] בתרומה לפרקינסון <ref name="NIEHS2014"/>
+
חוקרים בודקים את האפשרות כי מחסור בוויטמין D מעודד את המחלה, וכי פעילות בחוץ מקטינה את הסיכוי לחלות בה. אפשרות נוספת שחוקרים בודקים היא מעורבות של [[זיהום אוויר]] בתרומה לפרקינסון <ref name="NIEHS2014"/>
 
==תאוריות לגבי מנגנוני תחלואה==
 
==תאוריות לגבי מנגנוני תחלואה==
 
קיימות מספר תאוריות לגבי מנגנוני המחלה, ייתכן כי יותר מתאוריה אחת תתברר כנכונה[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
 
קיימות מספר תאוריות לגבי מנגנוני המחלה, ייתכן כי יותר מתאוריה אחת תתברר כנכונה[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
שורה 57: שורה 57:     
===האצה בהתבלות של תאים===
 
===האצה בהתבלות של תאים===
תיאוריה נוספת מעלה את ההשערה שמחלת הפרקינסון מופיעה כאשר מסיבות לא ידועות מואצת ההתבלות הנורמלית תלוית-הגיל של הנוירונים יצרני הדופמין, אצל אנשים מסוימים. העובדה כי אובדן מנגנונים מגינים נוגדי-חמצון קשור למחלת הפרקינסון ולהזדקנות גם יחד מחזקת תיאוריה זו. [http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
+
תיאוריה נוספת מעלה את ההשערה שמחלת הפרקינסון מופיעה כאשר מסיבות לא ידועות מואצת ההתבלות הנורמלית תלויית-הגיל של הנוירונים יצרני הדופמין, אצל אנשים מסוימים. העובדה כי אובדן מנגנונים מגינים נוגדי-חמצון קשור למחלת הפרקינסון ולהזדקנות גם יחד מחזקת תיאוריה זו. [http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
    
==תסמינים מוקדמים למחלה==
 
==תסמינים מוקדמים למחלה==
שורה 83: שורה 83:  
ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקינסון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעילות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}
 
ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקינסון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעילות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}
   −
ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]
+
ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן/פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט