שינויים

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה.<ref name= "AJCEP2013"/>  בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0-14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסטיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.<ref name="103fm">[http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GFKIFG&c41t4nzVQ=EIK זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה"] גיא זוהר, 20/04/2015, 103 FM</ref>

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה.<ref name= "AJCEP2013"/>  בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0-14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסטיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.<ref name="103fm">[http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GFKIFG&c41t4nzVQ=EIK זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה"] גיא זוהר, 20/04/2015, 103 FM</ref>

אונקולוגים ורופאי ילדים טענו בשנת 2015 כי אין כל הוכחה מדעית שקושרת בין הזיהום למחלה אצל ילדים המתגוררים באזור זה, או בכלל.<ref name="haaretz_0415"/> לעומת זאת טוען דו"ח "לראות את הנולד" של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] שיצא לאור בשנת 2009 כי מחקרים אפידמיולוגים מראים כי חשיפה של האב או האם ל[[נפט|תוצרי נפט]] מסויימים, תוצרי לוואי של שריפה, כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו-PAH עשויה להעלות בקרב ילדים את הסבירות לחלות ב[[לוקמיה]] ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית. בין החומרים הרעילים נכללים [[חומרי הדברה]], [[בנזן]], כהלים ותוצרי נפט. [[זיהום אוויר מתחבורה|פליטות מתחבורה]] עלולות לגרור גידולים במערכת העצבים, חומרי הדברה עלולים לגרור [[לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין]], [[בנזן]], ממסים כמו [[מתילן כלוריד]], [[טריכלורואתילן]], [[טטראכלורואתילן]], [[דיאוקסין|דיאוקסינים]] ו-ccl4 קשורים ל[[לוקמיה]]. מחברי הדו"ח, אלה נווה ו[[ג'ימי קריקון]], טענו כי מחלת סרטן בילדים היא מחלה נדירה וכי החומר המסרטן יכול להשפיע [[טרטוגן|בזמן ההריון]] ואף לפניו, וכי גילוי הסרטן יכול להתרחש גם לאחר גיל הילדות, ולכן יש קושי לנהל מחקרים הבודקים קשר בין חשיפה למזהמים (בדרך כלל קבוצת מזהמים הנפלטת לסביבה) לבין תחלואה בסרטן. הדו"ח מתייחס בין היתר למחקר שבוצע באנגליה על ידי  knox, ובדק את הקשר בין כתובת הלידה של ילדים בני 0-15 בין השנים 1953 ל-1980, ומצא ריכוזי של תחלואה בלוקמיה וסוגי סרטן נוספים ליד בתי זיקוק, מתקנים לאחסון נפט, מפעלים לייצור ותיקון רכבים, צרכנים תוצרי נפט כמו יצרני ממסיים, תרסיסי צבע, צבעים, דטרגנטים, וכו', עסקים המשתמשים בתנורים כמו ייצור פלדה, תחנות כוח, ייצור מלט ולבנים, בתי יציקה לאלומיניום ולמתכות אחרות. וכן שדות תעופה, נמלים, מסילות רכבת ואוטוסטרדות. המחקר מצא קשר בעיקר בהקשר של פליטת תעשיות הפולטות [[תרכובות אורגניות נדיפות]] שהן [[נפט|תוצרי נפט]], וכן תעשיות הפולטות עשן תנורים ומנועי בערה פנימית. <ref name="phc2009">ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה  [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.09

אונקולוגים ורופאי ילדים טענו בשנת 2015 כי אין כל הוכחה מדעית שקושרת בין הזיהום למחלה אצל ילדים המתגוררים באזור זה, או בכלל.<ref name="haaretz_0415"/> לעומת זאת טוען דו"ח "לראות את הנולד" של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] שיצא לאור בשנת 2009 כי מחקרים אפידמיולוגים מראים כי חשיפה של האב או האם ל[[נפט|תוצרי נפט]] מסויימים, תוצרי לוואי של שריפה, כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו-PAH עשויה להעלות בקרב ילדים את הסבירות לחלות ב[[לוקמיה]] ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית. בין החומרים הרעילים נכללים [[חומרי הדברה]], [[בנזן]], כהלים ותוצרי נפט. [[זיהום אוויר מתחבורה|פליטות מתחבורה]] עלולות לגרור גידולים במערכת העצבים, חומרי הדברה עלולים לגרור [[לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין]], [[בנזן]], ממסים כמו [[מתילן כלוריד]], [[טריכלורואתילן]], [[טטראכלורואתילן]], [[דיאוקסין|דיאוקסינים]] ו-ccl4 קשורים ל[[לוקמיה]]. מחברי הדו"ח, אלה נווה ו[[ג'ימי קריקון]], טענו כי מחלת סרטן בילדים היא מחלה נדירה וכי החומר המסרטן יכול להשפיע [[טרטוגן|בזמן ההריון]] ואף לפניו, וכי גילוי הסרטן יכול להתרחש גם לאחר גיל הילדות, ולכן יש קושי לנהל מחקרים הבודקים קשר בין חשיפה למזהמים (בדרך כלל קבוצת מזהמים הנפלטת לסביבה) לבין תחלואה בסרטן. הדו"ח מתייחס בין היתר למחקר שבוצע באנגליה על ידי  knox, ובדק את הקשר בין כתובת הלידה של ילדים בני 0-15 בין השנים 1953 ל-1980, ומצא ריכוזי של תחלואה בלוקמיה וסוגי סרטן נוספים ליד בתי זיקוק, מתקנים לאחסון נפט, מפעלים לייצור ותיקון רכבים, צרכנים תוצרי נפט כמו יצרני ממסיים, תרסיסי צבע, צבעים, דטרגנטים, וכו', עסקים המשתמשים בתנורים כמו ייצור פלדה, תחנות כוח, ייצור מלט ולבנים, בתי יציקה לאלומיניום ולמתכות אחרות. וכן שדות תעופה, נמלים, מסילות רכבת ואוטוסטרדות. המחקר מצא קשר בעיקר בהקשר של פליטת תעשיות הפולטות [[תרכובות אורגניות נדיפות]] שהן [[נפט|תוצרי נפט]], וכן תעשיות הפולטות עשן תנורים ומנועי בעירה פנימית. <ref name="phc2009">ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה  [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.09

</ref>

</ref>