שינויים

[[Image:World Map Gini coefficient with legend 2.png|thumb|370px|הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי [[מדד ג'יני]]. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, שבו 0 מתאים לשוויון מוחלט (לכולם הכנסה זהה), ו-1 מייצג אי שוויון מוחלט (אדם אחד מקבל את כל ההכנסה, וכל השאר מקבלים הכנסה בגודל 0). הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.]]

[[Image:World Map Gini coefficient with legend 2.png|thumb|370px|הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי [[מדד ג'יני]]. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, שבו 0 מתאים לשוויון מוחלט (לכולם הכנסה זהה), ו-1 מייצג אי שוויון מוחלט (אדם אחד מקבל את כל ההכנסה, וכל השאר מקבלים הכנסה בגודל 0). הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.]]

'''אי שוויון כלכלי''' מתייחס להבדלים בחלוקה (Distribution) של נכסים כלכליים ושל הכנסה. המונח בדרך כלל מתייחס לאי שוויון בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסויימת, אבל יכול להתייחס גם לאי שיוויון בין אומות. ישנו ויכוח מה המשמעות של שוויון. חלק חושבים במונחים של שוויון הזדמנויות ואחרים במונחים של שוויון בתוצאות. לערך על אי שיוויון כלכלי בין אומות, ראו '''[[אי שיוויון בינלאומי]]'''.

'''אי שוויון כלכלי''' מתייחס להבדלים בחלוקה (באנגלית: '''Distribution''') של נכסים כלכליים ושל הכנסה. המונח בדרך כלל מתייחס לאי שוויון בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסויימת, אבל יכול להתייחס גם לאי שיוויון בין אומות. ישנו ויכוח מה המשמעות של שוויון. חלק חושבים במונחים של שוויון הזדמנויות ואחרים במונחים של שוויון בתוצאות. לערך על אי שיוויון כלכלי בין אומות, ראו '''[[אי שיוויון בינלאומי]]'''.

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ושל תקופות היסטוריות; טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]]), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.  

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ושל תקופות היסטוריות; טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]]), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.  

כוחות שוק שפועלים כדי להקטין את אי השוויון:

כוחות שוק שפועלים כדי להקטין את אי השוויון:

* בכלכלה מונחית שוק, אי שוויון גבוה מידי יכול ליצור לחץ להקטנה שלו. בדוגמה הקיצונית, אם אדם אחד יהיה הבעלים של כל דבר, אזי בכלכלת שוק, האדם הזה יהיה חייב לשכור אדם שינהל את הרכוש שלו. (García-Peñalosa 2006) מלבד דוגמה תאורטית וקיצונית זו, אין בטחון שזה המצב. יש מנגנונים שונים בהם אי שוויון גדל מעצים עוד אי שוויון - הן על ידי מלכודות עוני והן על ידי קונסולידציה של עושר, והשתלטות של בעלי ההון על אמצעי התקשורת, הפוליטיקה ועוד מרכזי כוח ולמעשה ניווט של החברה והכלכלה כך שיתאימו לגחמותיהם ולאינטרס הכללי שלהם כמעמד.  

* בכלכלה מונחית שוק, אי שוויון גבוה מידי יכול ליצור לחץ להקטנה שלו. בדוגמה הקיצונית, אם אדם אחד יהיה הבעלים של כל דבר, אזי בכלכלת שוק, האדם הזה יהיה חייב לשכור אדם שינהל את הרכוש שלו. (García-Peñalosa 2006) מלבד דוגמה תאורטית וקיצונית זו, אין בטחון שזה המצב. יש מנגנונים שונים בהם אי שוויון גדל מעצים עוד אי שוויון - הן על ידי מלכודות עוני והן על ידי קונסולידציה של עושר, והשתלטות של בעלי ההון על אמצעי התקשורת, הפוליטיקה ועוד מרכזי כוח ולמעשה ניווט של החברה והכלכלה כך שיתאימו לגחמותיהם ולאינטרס הכללי שלהם כמעמד.  

* על פי התאוריה הכלכלית, יש ירידה בערך השולי של העושר - אדם עשיר יותר יעריך תוספת של דולר לשכר שלו פחות מאשר אדם עני. דבר זה יכול לגרום לעני להשקיע מאמצים גדולים יותר להשיג יותר דולרים ביחס לעשיר. עם זאת לא בטוח עד כמה דבר זה משחק תפקיד חשוב לעומת גורמים אחרים כמו קשרים עסקיים או קשרים משפחתיים.

* על פי התאוריה הכלכלית, יש ירידה בערך השולי של העושר - אדם עשיר יותר יעריך תוספת של דולר לשכר שלו פחות מאשר אדם עני. דבר זה יכול לגרום לעני להשקיע מאמצים גדולים יותר להשיג יותר דולרים ביחס לעשיר. עם זאת לא בטוח עד כמה דבר זה משחק תפקיד חשוב לעומת גורמים אחרים כמו קשרים עסקיים או קשרים משפחתיים.

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 הייתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 הייתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים הייתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

===נתק תרבותי וחברתי בין העשירים לחברה===

===נתק תרבותי וחברתי בין העשירים לחברה===

[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארצות הברית. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]

[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארצות הברית. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]

יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מיתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאולקוס, לסוכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.

יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאולקוס, לסוכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1947809 וורן באפט: "אני עדיין משלם פחות מס מהמזכירה שלי"] 04.03.2013 דה מרקר

* [http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1947809 וורן באפט: "אני עדיין משלם פחות מס מהמזכירה שלי"] 04.03.2013 דה מרקר

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3632523,00.html ברוכים הבאים לקרחנה הסודית של וול סטריט] קווין רוס, ניו יורק טיימס, בכלכליסט, 03.06.2014

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3632523,00.html ברוכים הבאים לקרחנה הסודית של וול סטריט] קווין רוס, ניו יורק טיימס, בכלכליסט, 03.06.2014

* [http://www.forbes.com/sites/phildemuth/2013/11/25/are-you-rich-enough-the-terrible-tragedy-of-income-inequality-among-the-1/ האם אתם עשירים מספיק] על ההבדל בין עובדים עשירים לבין האלפיון העליון, Phil DeMuth, פורבס, 11/25/2013  

* [http://www.forbes.com/sites/phildemuth/2013/11/25/are-you-rich-enough-the-terrible-tragedy-of-income-inequality-among-the-1/ האם אתם עשירים מספיק] על ההבדל בין עובדים עשירים לבין האלפיון העליון, Phil DeMuth, פורבס, 11.25.2013  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3639349,00.html דפקט העדר],  וויליאם דרשייביץ על השפעת אוניברסיטאות היוקרה על חיי הילדות של האליטה, וההשפעה הפוליטית של זה, אורי פסובסקי, כלכליסט 30.08.2014

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3639349,00.html דפקט העדר],  וויליאם דרשייביץ על השפעת אוניברסיטאות היוקרה על חיי הילדות של האליטה, וההשפעה הפוליטית של זה, אורי פסובסקי, כלכליסט 30.08.2014

    

    

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2231394 רוב האי־שוויון מיותר (כמו גם חלק גדול מהמערכת הבנקאית)] ראיון עם הלורד אדאייר טרנר, גיא רולניק, דה מרקר, 31.01.2014

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2231394 רוב האי־שוויון מיותר (כמו גם חלק גדול מהמערכת הבנקאית)] ראיון עם הלורד אדאייר טרנר, גיא רולניק, דה מרקר, 31.01.2014

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208 הונם של 500 האנשים העשירים ביותר בישראל גדל ב-18% תוך שנה] איתן אבריאל, דה מרקר, 02.06.2014

* [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208 הונם של 500 האנשים העשירים ביותר בישראל גדל ב-18% תוך שנה] איתן אבריאל, דה מרקר, 02.06.2014

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}