שינויים

'''לודיטים''' (The Luddites) היו [[תנועה חברתית]] של אומני טקסטיל מאנגליה של תחילת המאה ה-19, אשר מחו נגד הכנסת נולי אריגה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] והשינויים החברתיים והכלכליים הכרוכים בתהליך זה. הלודיטים התפרסמו בכך שארגנו חבורות גדולות שפעלו בלילות והרסו מכונות - נולי אריגה, במטרה למנוע את תעוש המקצוע שלהם. תעוש הכנת הבדים והבגדים רושש את אומני האריגה. לפני התעוש היתה [[גילדה| גילדת]] אומנים שכל אחד מהם יכול לפרנס משפחה שלמה. התעוש החליף את  הפועלים המקצועיים בילדים, בנשים ובעובדים לא מקצועיים שעבדו תמורת שכר נמוך מאד, בתנאים מסוכנים, בשכר רעב ויצר [[זיהום תעשייתי]] קשה. התנועה הלודיטית נקראה על שם '''גנרל נד לוד''' (Ned Ludd) או "המלך לוד" שהיתה דמות מיתולוגית.  

'''לודיטים''' (באנגלית: '''The Luddites''') היו [[תנועה חברתית]] של אומני טקסטיל מאנגליה של תחילת המאה ה-19, אשר מחו נגד הכנסת נולי אריגה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] והשינויים החברתיים והכלכליים הכרוכים בתהליך זה. הלודיטים התפרסמו בכך שארגנו חבורות גדולות שפעלו בלילות והרסו מכונות - נולי אריגה, במטרה למנוע את תיעוש המקצוע שלהם. תיעוש הכנת הבדים והבגדים רושש את אומני האריגה. לפני התיעוש הייתה [[גילדה| גילדת]] אומנים שכל אחד מהם יכול לפרנס משפחה שלמה. התיעוש החליף את  הפועלים המקצועיים בילדים, בנשים ובעובדים לא מקצועיים שעבדו תמורת שכר נמוך מאד, בתנאים מסוכנים, בשכר רעב ויצר [[זיהום תעשייתי]] קשה. התנועה הלודיטית נקראה על שם '''גנרל נד לוד''' (Ned Ludd) או "המלך לוד" שהייתה דמות מיתולוגית.  

התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. המחאה נגד תוצאות התעוש ו[[אי שוויון|אי השוויון]] בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק [[מדינת הרווחה]].

התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. המחאה נגד תוצאות התיעוש ו[[אי שוויון|אי השוויון]] בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק [[מדינת הרווחה]].

==רקע==

==רקע==

לקראת סוף המאה ה-18 עברו באנגליה [[חוקי הגידור]]. חוקים אלה חילקו את אנגליה הכפרית לבעלי האחוזות הגדולות, וגרמו לגירוש של עשרות אלפי אנשים שגרו בכפרים וחיו מציד, חקלאות ומתן שירותים וסחורות לאוכלוסייה הכפרית. אנשים אלו נאלצו לעבור לערים ולהתחיל לעבוד בעבודות תעשייה, בפשיעה, כמשרתים ושאר עבודות בעלות שכר נמוך ותנאים איומים שאיפיינו את אנגליה בזמן המהפכה התעשייתית. בגלל שילוב של [[עיור]] מואץ ושכר נמוך, לא היו מספיק דירות והתוצאה היתה מצוקת דיור חריפה שבה אנשים ישנו בכל מקום אפשרי כמו מתחת לגשרים או בבתי שימוש. גם דירות "אמיתיות" היו עלובות ובהן נדחסו אנשים בתנאי היגיינה וזיהום גרועים מאד.  

לקראת סוף המאה ה-18 עברו באנגליה [[חוקי הגידור]]. חוקים אלה חילקו את אנגליה הכפרית לבעלי האחוזות הגדולות, וגרמו לגירוש של עשרות אלפי אנשים שגרו בכפרים וחיו מציד, חקלאות ומתן שירותים וסחורות לאוכלוסייה הכפרית. אנשים אלו נאלצו לעבור לערים ולהתחיל לעבוד בעבודות תעשייה, בפשיעה, כמשרתים ושאר עבודות בעלות שכר נמוך ותנאים איומים שאיפיינו את אנגליה בזמן המהפכה התעשייתית. בגלל שילוב של [[עיור]] מואץ ושכר נמוך, לא היו מספיק דירות והתוצאה הייתה מצוקת דיור חריפה שבה אנשים ישנו בכל מקום אפשרי כמו מתחת לגשרים או בבתי שימוש. גם דירות "אמיתיות" היו עלובות ובהן נדחסו אנשים בתנאי היגיינה וזיהום גרועים מאד.  

[[זיהום תעשייתי]] מהמפעלים שהונעו במנועי קיטור בלתי יעילים והוסקו ב[[פחם]] גרם ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] קשה. זיהומים אלה, יחד עם חום בלתי נסבל, צפיפות, קשירת עובדים למכונות ושאר סוגי התעללות היו עניין נפוץ. לפי קיפטריק סייל תאונות קטלניות היו עניין יומיומי, ולעיתים ספגו העובדים (שהיו לעיתים קרובות ילדים או נשים) מכות שהביאו למותם. בשנת 1842, 30 שנה לאחר מהומות הלודיטים, תוחלת החיים בבריטניה היתה 40 שנה, אבל בערי התעשייה, כמו מנצ'סטר ולידס, תוחלת החיים של עובדים היתה 18 שנה. 57% מהילדים במנצ'סטר ו-53% מילדי לידס מתו לפני גיל 5.<ref name="yuval_dror">יובל דרור, הפוליטיקה של הטכנולוגיה, פרק 2, "הלודיטים", הוצאת מפה, 2006</ref>  

[[זיהום תעשייתי]] מהמפעלים שהונעו במנועי קיטור בלתי יעילים והוסקו ב[[פחם]] גרם ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] קשה. זיהומים אלה, יחד עם חום בלתי נסבל, צפיפות, קשירת עובדים למכונות ושאר סוגי התעללות היו עניין נפוץ. לפי קיפטריק סייל תאונות קטלניות היו עניין יומיומי, ולעיתים ספגו העובדים (שהיו לעיתים קרובות ילדים או נשים) מכות שהביאו למותם. בשנת 1842, 30 שנה לאחר מהומות הלודיטים, תוחלת החיים בבריטניה הייתה 40 שנה, אבל בערי התעשייה, כמו מנצ'סטר ולידס, תוחלת החיים של עובדים הייתה 18 שנה. 57% מהילדים במנצ'סטר ו-53% מילדי לידס מתו לפני גיל 5.<ref name="yuval_dror">יובל דרור, הפוליטיקה של הטכנולוגיה, פרק 2, "הלודיטים", הוצאת מפה, 2006</ref>  

מכונות גרמו לכך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים איבדו את פרנסתם. אחת הקבוצות הראשונות להיפגע היתה בתחום גימור הבגדים (croppers). באיזור יורקשר לדוגמה, עבדו בתחום זה כ-5,000 איש נכון לשנת 1812. כעבור 5 שנים, ב-1817, רק 760 מהם המשיכו לעבוד בעבודה זו, ב-1830 ירד מספר העוסקים בתחום ל-0. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להעשות על ידי ילדים. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה להחליף אותם בקלות בילדים אחרים.<ref name="yuval_dror"/>

מכונות גרמו לכך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים איבדו את פרנסתם. אחת הקבוצות הראשונות להיפגע הייתה בתחום גימור הבגדים (Croppers). באיזור יורקשר לדוגמה, עבדו בתחום זה כ-5,000 איש נכון לשנת 1812. כעבור 5 שנים, ב-1817, רק 760 מהם המשיכו לעבוד בעבודה זו, ב-1830 ירד מספר העוסקים בתחום ל-0. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להיעשות על ידי ילדים. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה להחליף אותם בקלות בילדים אחרים.<ref name="yuval_dror"/>

==פעילות==

==פעילות==

באפריל 1812 הגיעה פעילות הלודיטים לשיאה. ביורקשייר ניסו התוקפים להרוס בית חרושת של ויליאם קרטרייט ונהדפו בקרב יריות. לאחר שבוע תקפו הלודיטים בית חרושת של ויליאם הורספל והרגו אותו. כוחות המשטרה והצבא עצרו מאה אנשים שנחשדו בתקיפות ומתוכם נתלו 17 איש בגין הרציחות והתקיפות. הממשלה שלחה לאיזורי הפרעות עוד אלפי חיילים. סה"כ נשלחו לאיזורים אלה כ-14,400 חיילים. בתקופה מסויימת כמות זו הייתה גדולה יותר מאשר מספר החיילים שלחמו באותה עת נגד הצבא הצרפתי של נפוליאון ה-1 בספרד, ובעיתונות הובע חשש ממרד בשלטון וממלחמת אזרחים.  

באפריל 1812 הגיעה פעילות הלודיטים לשיאה. ביורקשייר ניסו התוקפים להרוס בית חרושת של ויליאם קרטרייט ונהדפו בקרב יריות. לאחר שבוע תקפו הלודיטים בית חרושת של ויליאם הורספל והרגו אותו. כוחות המשטרה והצבא עצרו מאה אנשים שנחשדו בתקיפות ומתוכם נתלו 17 איש בגין הרציחות והתקיפות. הממשלה שלחה לאיזורי הפרעות עוד אלפי חיילים. סה"כ נשלחו לאיזורים אלה כ-14,400 חיילים. בתקופה מסויימת כמות זו הייתה גדולה יותר מאשר מספר החיילים שלחמו באותה עת נגד הצבא הצרפתי של נפוליאון ה-1 בספרד, ובעיתונות הובע חשש ממרד בשלטון וממלחמת אזרחים.  

ב-9 במאי נורה למוות ראש ממשלת בריטניה, ספנסר פרסוול, שהוביל את המתקפה נגד הלודיטים. בתחילה חשדו שמדובר בפועלם של הלודיטים, ששמחו לשם הידיעה על מותו, אבל נתברר כי הוא נרצח על ידי תמהוני.

ב-9 במאי נורה למוות ראש ממשלת בריטניה, ספנסר פרסוול, שהוביל את המתקפה נגד הלודיטים. בתחילה חשדו שמדובר בפועלם של הלודיטים, ששמחו לשם הידיעה על מותו, אבל נתברר כי הוא נרצח על ידי תימהוני.

===דעיכה===

===דעיכה===

==מיתוסים ונקודות מחלוקת==

==מיתוסים ונקודות מחלוקת==

הדעות המקובלות על לודיטים בקרב הציבור כיום, משקפות את האמירה "ההיסטוריה נכתבת על ידי החזקים". הלודיטים עצמם לא כתבו זכרונות או עדויות והם פעלו בחשאי ובאנונימיות. בנוסף במשך תקופה ארוכה הפעילה הממשלה הבריטית צנזורה הדוקה על העיתונות וכלל הביטוי בכתב בנושא זה ובנושאים חברתיים. מסיבות אלה, רוב המידע על הלודיטים נכתב בידי מתנגדיהם. מקובל לחשוב שהלודיטים היו מין אספסוף פושעים שפעל באופן לא רציונלי בהתקפי זעם מקריים ושעיקר הזעם שלהם היה מכוון נגד המכונות והטכנולוגיה. המילה "לודיסט" הפכה באנגלית לכינוי לאדם שמתנגד לטכנולוגיה.  

הדעות המקובלות על לודיטים בקרב הציבור כיום, משקפות את האמירה "ההיסטוריה נכתבת על ידי החזקים". הלודיטים עצמם לא כתבו זיכרונות או עדויות והם פעלו בחשאי ובאנונימיות. בנוסף במשך תקופה ארוכה הפעילה הממשלה הבריטית צנזורה הדוקה על העיתונות וכלל הביטוי בכתב בנושא זה ובנושאים חברתיים. מסיבות אלה, רוב המידע על הלודיטים נכתב בידי מתנגדיהם. מקובל לחשוב שהלודיטים היו מין אספסוף פושעים שפעל באופן לא רציונלי בהתקפי זעם מקריים ושעיקר הזעם שלהם היה מכוון נגד המכונות והטכנולוגיה. המילה "לודיסט" הפכה באנגלית לכינוי לאדם שמתנגד לטכנולוגיה.  

===המון מוסת, מחאה חברתית או ארגון טרור===

===המון מוסת, מחאה חברתית או ארגון טרור===

במציאות הלודיטים היו אנשי מקצוע מהמעמד הבינוני של התקופה, שמקום העבודה שלהם נלקח מהם. אפשרויות פעולה פרטיות היו מוגבלות שכן באותה תקופה היתה הצפה של עובדים זולים מאד מהכפר. כניסה לענף מקצועי אחר היתה עניין קשה, ועבודה בלתי מקצועית פרושה היתה להתחרות עם ילדים שעבדו בשכר רעב. תנאי העבודה והמחיה של עובדים עניים ושל עובדי תעשייה תוארו בפסקת הרקע.  

במציאות הלודיטים היו אנשי מקצוע מהמעמד הבינוני של התקופה, שמקום העבודה שלהם נלקח מהם. אפשרויות פעולה פרטיות היו מוגבלות שכן באותה תקופה הייתה הצפה של עובדים זולים מאד מהכפר. כניסה לענף מקצועי אחר הייתה עניין קשה, ועבודה בלתי מקצועית פרושה הייתה להתחרות עם ילדים שעבדו בשכר רעב. תנאי העבודה והמחיה של עובדים עניים ושל עובדי תעשייה תוארו בפסקת הרקע.  

אפשרויות ציבוריות שקיימות היום עבור עובדים, לנסות לשפר את מצבם היו חסומות בפני הלודיטים. אפשרויות כמו מכתבים לעיתון, התארגנות עובדים, שביתה, מחאה פוליטית חוקית היו קשות או בלתי אפשרויות. באותה תקופה התארגנות עובדים ושביתות היו אסורות לפי חוק, וניתן היה גם להכות עובדים סרבנים, לעיתים עד מוות. הבחירות לפרלמנט היו פתוחות רק לאצולה ולבעלי אדמות ורכוש רב. העיתונות היתה תחת חוקי צנזורה ופיקוח ממשלתי מחמירים. מחאות חוקיות מאוחרות ומאופקות יותר כמו דרישה עממית להשתתפות בבחירות בפרלמנט, הסתיימו ב[[טבח פיטרלו]] שהתרחש ב-1819. בטבח זה הצבא הסתער על אסיפת עם גדולה של אזרחים בלתי חמושים שהתאספו בשדה, הרג עשרות אנשים ופצע מאות, והפרלמנט גיבה את הצבא והעביר חקיקה שמגבילה עוד יותר את הזכויות הפוליטיות של הציבור.[http://www.haokets.org/2011/10/17/%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95/]  

אפשרויות ציבוריות שקיימות היום עבור עובדים, לנסות לשפר את מצבם היו חסומות בפני הלודיטים. אפשרויות כמו מכתבים לעיתון, התארגנות עובדים, שביתה, מחאה פוליטית חוקית היו קשות או בלתי אפשרויות. באותה תקופה התארגנות עובדים ושביתות היו אסורות לפי חוק, וניתן היה גם להכות עובדים סרבנים, לעיתים עד מוות. הבחירות לפרלמנט היו פתוחות רק לאצולה ולבעלי אדמות ורכוש רב. העיתונות הייתה תחת חוקי צנזורה ופיקוח ממשלתי מחמירים. מחאות חוקיות מאוחרות ומאופקות יותר כמו דרישה עממית להשתתפות בבחירות בפרלמנט, הסתיימו ב[[טבח פיטרלו]] שהתרחש ב-1819. בטבח זה הצבא הסתער על אסיפת עם גדולה של אזרחים בלתי חמושים שהתאספו בשדה, הרג עשרות אנשים ופצע מאות, והפרלמנט גיבה את הצבא והעביר חקיקה שמגבילה עוד יותר את הזכויות הפוליטיות של הציבור.[http://www.haokets.org/2011/10/17/%D7%9C%D7%90-%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%9C%D7%95/]  

הלודיטים פעלו בצורה מאורגנת ומתוכננת ושמרו על חשאיות וסודיות. הם גם הפגינו סולידריות עם חבריהם ועם פועלים אחרים. גם מול פרסים כספיים גבוהים של הממשלה הבריטית על מידע על הלודיטים ומול כוח צבאי עצום בגודלו הם החזיקו מעמד במשך תקופה ארוכה וקיבלו תמיכה מהקהילות המקומיות שבקרבן פעלו. כל אלה מצביעים לא על המון מוסת, נבער ולא רציונלי, אלא על ציבור בעל מודעות פוליטית וכלכלית, שעמד בפני מחסור באפשרויות פעולה ומחאה אחרות, ופנה לפעולות אלימות ולטרור בנסיון לשנות את המציאות הקשה שבה הוא חי.

הלודיטים פעלו בצורה מאורגנת ומתוכננת ושמרו על חשאיות וסודיות. הם גם הפגינו סולידריות עם חבריהם ועם פועלים אחרים. גם מול פרסים כספיים גבוהים של הממשלה הבריטית על מידע על הלודיטים ומול כוח צבאי עצום בגודלו הם החזיקו מעמד במשך תקופה ארוכה וקיבלו תמיכה מהקהילות המקומיות שבקרבן פעלו. כל אלה מצביעים לא על המון מוסת, נבער ולא רציונלי, אלא על ציבור בעל מודעות פוליטית וכלכלית, שעמד בפני מחסור באפשרויות פעולה ומחאה אחרות, ופנה לפעולות אלימות ולטרור בניסיון לשנות את המציאות הקשה שבה הוא חי.

אפשר להסתכל על הלודיטים כעל סוג של ארגון טרור, שכן יש להם מאפיינים רבים הדומים לארגונים אלה. עם זאת, הלודיטים פעלו במציאות שבה חיי אדם היו זולים בהרבה מאשר כיום. הן הממשלה והן המעסיקים הרגו אנשים כעניין שבשגרה. אם על ידי זיהום כבד, אם על ידי שליחת הצבא נגד מפגינים, אם על ידי שכירי חרב ומשטרה פרטית. נקיטה באמצעים אלימים לא היתה יחודית ללודיטים ופעילותם עומדת על רצף של התנגשויות אלימות בין ממשלה, אצולה ובעלי הון לבין איכרים, פועלים ועניים שהתקיים הרבה לפני ואחרי הלודיטים. באירופה התקיימו עשרות או מאות מרידות איכרים נגד האצולה והתנגשויות דומות נמשכו בצורה חזקה גם אל תוך העתיד, בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באירופה ובארצות הברית. <ref name="shenhav">לתאור חלק מהתנגשויות אלה ראו לדוגמה [[מכונת הארגון]] מאת יהודה שנהב</ref>

אפשר להסתכל על הלודיטים כעל סוג של ארגון טרור, שכן יש להם מאפיינים רבים הדומים לארגונים אלה. עם זאת, הלודיטים פעלו במציאות שבה חיי אדם היו זולים בהרבה מאשר כיום. הן הממשלה והן המעסיקים הרגו אנשים כעניין שבשגרה. אם על ידי זיהום כבד, אם על ידי שליחת הצבא נגד מפגינים, אם על ידי שכירי חרב ומשטרה פרטית. נקיטה באמצעים אלימים לא הייתה יחודית ללודיטים ופעילותם עומדת על רצף של התנגשויות אלימות בין ממשלה, אצולה ובעלי הון לבין איכרים, פועלים ועניים שהתקיים הרבה לפני ואחרי הלודיטים. באירופה התקיימו עשרות או מאות מרידות איכרים נגד האצולה והתנגשויות דומות נמשכו בצורה חזקה גם אל תוך העתיד, בעיקר במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באירופה ובארצות הברית. <ref name="shenhav">לתיאור חלק מהתנגשויות אלה ראו לדוגמה [[מכונת הארגון]] מאת יהודה שנהב</ref>

===התנגדות לטכנולוגיה או מאבק חברתי===

===התנגדות לטכנולוגיה או מאבק חברתי===

הלודיטים לא התנגדו לכלל צורות הטכנולוגיה, אלא להפעלה מסויימת של טכנולוגיה מסויימת שלקחה להם את פרנסתם. זאת בניגוד לזרמים נאו רומנטים מאוחרים יותר בתנועה ה[[סביבתנות|סביבתית]] שקראו לזניחה של כלל הטכנולוגיה (Earth First) או לחזרה לחברות של [[ציידים לקטים]].  

הלודיטים לא התנגדו לכלל צורות הטכנולוגיה, אלא להפעלה מסויימת של טכנולוגיה מסויימת שלקחה להם את פרנסתם. זאת בניגוד לזרמים נאו-רומנטיים מאוחרים יותר בתנועה ה[[סביבתנות|סביבתית]] שקראו לזניחה של כלל הטכנולוגיה (Earth First) או לחזרה לחברות של [[ציידים לקטים]].  

מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העבודה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות").

מספר כותבים בנושא טוענים כי הלודיטים לא שרפו מכונות בצורה עיוורת, אלא ניסו לקיים מחאה חברתית חריפה ואלימה על רקע מציאות קשה ואפשרויות פעולה חלופיות גרועות. הם התכוונו לאיים על התעשיינים ולגבות מהם מחיר כלכלי כבד. יש עדויות כי הלודיטים לא פעלו סתם נגד מכונות אלא מול מה שהם ראו כניצול ציני של מצבם. לדוגמה הם לא תקפו תעשיינים שהם תפסו כפועלים בצורה הוגנת. לאחר תום פעילות הלודיטים, המשיכו תנאי העבודה הקשים ומחסור בחלופות לשינוי המצב והמחאה עברה לפסים אחרים (ראו פרק "השפעות").

יש הטוענים כי מיכון מוצרי הטקסטיל גרם להורדת האיכות של כל מוצר כאשר הדגש היה על ייצור כמות מקסימלית של מוצרים בזמן קצר ככל האפשר, על חשבון היופי והאיכות שהיו במוצרים קודם.  

יש הטוענים כי מיכון מוצרי הטקסטיל גרם להורדת האיכות של כל מוצר כאשר הדגש היה על ייצור כמות מקסימלית של מוצרים בזמן קצר ככל האפשר, על חשבון היופי והאיכות שהיו במוצרים קודם.  

מנגד מיכון יכול לגרור גם השפעות הפוכות - עליה באיכות המוצרים בגלל המנעות מטעויות אנוש. כמו כן המיכון אפשר הורדת המחיר של מוצר ממוצע. דבר זה אפשר לאנשים רבים יותר (בעיקר ממעמד הביניים ומעמדות נמוכים) לקנות בגדים ובדים רבים יותר - בניגוד למצב הקודם שבהם לאנשים רבים היו רק בגד אחד או שניים לרשותם. הוזלת המחיר, המסחור והגדלת ההיצע אפשרה בהמשך גם [[שיפורים טכנולוגיים]] ושימוש בחומרים איכותיים שלא היו זמינים בעבר. כך בעוד שבעבר בגדים היו [[סמל סטטוס]] מקובל בקרב חברות רבות, ובגדים מבדים איכותיים כמו משי או בהדפסים מורכבים וכו' הם דבר שרוב בני החבה המערבית יכולים להרשות לעצמם לרכוש.  

מנגד מיכון יכול לגרור גם השפעות הפוכות - עליה באיכות המוצרים בגלל הימנעות מטעויות אנוש. כמו כן המיכון אפשר הורדת המחיר של מוצר ממוצע. דבר זה אפשר לאנשים רבים יותר (בעיקר ממעמד הביניים ומעמדות נמוכים) לקנות בגדים ובדים רבים יותר - בניגוד למצב הקודם שבהם לאנשים רבים היו רק בגד אחד או שניים לרשותם. הוזלת המחיר, המסחור והגדלת ההיצע אפשרה בהמשך גם [[שיפורים טכנולוגיים]] ושימוש בחומרים איכותיים שלא היו זמינים בעבר. כך בעוד שבעבר בגדים היו [[סמל סטטוס]] מקובל בקרב חברות רבות, ובגדים מבדים איכותיים כמו משי או בהדפסים מורכבים וכו' הם דבר שרוב בני החבה המערבית יכולים להרשות לעצמם לרכוש.  

==השפעות==

==השפעות==

==השלכות על התאוריה הכלכלית==

==השלכות על התאוריה הכלכלית==

===שכר ותפוקה שולית===

===שכר ותפוקה שולית===

בתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] מקובלת [[פונקציית הייצור]] לפירמה או מפעל שיש בה [[תפוקה שולית פוחתת]] לגורמי הייצור. בדרך כלל מקובל להסתכל על פונקציה שבה יש שני גורמי ייצור [[הון]] (מכונות, מפעלים) ועבודה (עובדים). ככל שמכניסים יותר הון, כאשר כמות העובדים קבועה, הפריון הכולל ו[[תפוקה שולית|התפוקה השולית]] של העובדים עולה. לפי התאוריה הזו, התפוקה השולית של העובדים קובעת את השכר. תפוקה שולית גבוהה יותר אמורה להעלות את שכר העובדים.  

בתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] מקובלת [[פונקציית הייצור]] לפירמה או מפעל שיש בה [[תפוקה שולית פוחתת]] לגורמי הייצור. בדרך כלל מקובל להסתכל על פונקציה שבה יש שני גורמי ייצור [[הון]] (מכונות, מפעלים) ועבודה (עובדים). ככל שמכניסים יותר הון, כאשר כמות העובדים קבועה, הפריון הכולל ו[[תפוקה שולית|התפוקה השולית]] של העובדים עולה. לפי התאוריה הזו, התפוקה השולית של העובדים קובעת את השכר. תפוקה שולית גבוהה יותר אמורה להעלות את שכר העובדים.  

במקרה של הלודיטים ומכונות האריגה התרחשו שני דברים. התפוקה הכוללת, והתפוקה לעובד, עלתה מאד ואיתה הרווחים של המפעל. במקביל, ירד מאד השכר המשולם לעובדים, התנאים שלהם הורעו מאד, וכן זהותם השתנתה לרוב. במקום להעסיק עובדים מקצועיים בשכר מכובד, הועסקו ילדים בעבודה מסוכנת ובשכר רעב. דבר זה מצביע על כך כי יש מקרים שבהם התאוריה הנאו קלאסית אינה נכונה, ובהם השכר המשולם לעובדים אינו קשור לתפוקה השולית של עובד. הגדלת כמות ההון, או שינוי טכנולוגי שבו יש יותר השקעה בהון אינה בהכרח משפרת את תנאי העובדים והיא יכולה להרע אותם.  

במקרה של הלודיטים ומכונות האריגה התרחשו שני דברים. התפוקה הכוללת, והתפוקה לעובד, עלתה מאד ואיתה הרווחים של המפעל. במקביל, ירד מאד השכר המשולם לעובדים, התנאים שלהם הורעו מאד, וכן זהותם השתנתה לרוב. במקום להעסיק עובדים מקצועיים בשכר מכובד, הועסקו ילדים בעבודה מסוכנת ובשכר רעב. דבר זה מצביע על כך כי יש מקרים שבהם התאוריה הנאו-קלאסית אינה נכונה, ובהם השכר המשולם לעובדים אינו קשור לתפוקה השולית של עובד. הגדלת כמות ההון, או שינוי טכנולוגי שבו יש יותר השקעה בהון אינה בהכרח משפרת את תנאי העובדים והיא יכולה להרע אותם.  

מקרה דומה אם כי פחות קיצוני התרחש במקרה של עובדים במסעדות. אם בעבר נדרשו טבחים מקצועיים, הכנסת מיכון ו[[מזון מהיר]] הביאו לכך שיש צורך רק בעובדים לא מקצועיים שקל להחליף אותם כמו עובדים של [[מקדונלד'ס]] שמתפעלים מכונות מורכבות, ועובדים לרוב ב[[שכר מינימום]].  

מקרה דומה אם כי פחות קיצוני התרחש במקרה של עובדים במסעדות. אם בעבר נדרשו טבחים מקצועיים, הכנסת מיכון ו[[מזון מהיר]] הביאו לכך שיש צורך רק בעובדים לא מקצועיים שקל להחליף אותם כמו עובדים של [[מקדונלד'ס]] שמתפעלים מכונות מורכבות, ועובדים לרוב ב[[שכר מינימום]].  

===טכנולוגיה ומקומות עבודה===

===טכנולוגיה ומקומות עבודה===

טענה נאו קלאסית אחרת נקראת  "[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy כשל הלודיטים]" ולפיה הלודיטים טעו. בטווח הארוך, הגברת היעילות של התעשייה לא גורמת להתגברות גוברת והולכת של [[אבטלה]] ו[[אי שוויון]]. ההכנסה של צרכנים ושל בעלי תעשייה שהרוויחו כתוצאה מהוזלת המוצרים, מתועלת להגדלת הביקוש למוצרים אחרים. דבר זה מייצר משרות חדשות שאליהם יכולים לעבור העובדים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה.  

טענה נאו-קלאסית אחרת נקראת  "[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy כשל הלודיטים]" ולפיה הלודיטים טעו. בטווח הארוך, הגברת היעילות של התעשייה לא גורמת להתגברות גוברת והולכת של [[אבטלה]] ו[[אי שוויון]]. ההכנסה של צרכנים ושל בעלי תעשייה שהרוויחו כתוצאה מהוזלת המוצרים, מתועלת להגדלת הביקוש למוצרים אחרים. דבר זה מייצר משרות חדשות שאליהם יכולים לעבור העובדים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה.  

תזה זו נמצאת בויכוח שכן יש ראיות לכאן ולכאן. אם הלודיטים היו צודקים, מצבם של הפועלים היה הולך ומתדרדר מאז המאה ה-19, שכן עשרות ומאות תחומי תעשייה פיטרו עובדים מיומנים בעקבות הכנסה של מכונות.  מצד שני, אין ראיה מה הקצב של השינויים וכי אותם פועלים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה אכן זוכים להנות גם מהגברת הביקושים שבאים לאחר הצמיחה הכלכלית שנובעת מהוזלת המחירים לצרכנים. בנוסף, לפי מחקרים שונים בארצות הברית בין 1980 ל-2000 טכנולוגיות חדשות שנכנסו גרמו להגברת [[אי שוויון|אי השוויון]] כאשר חלק קטן מהפועלים שפוטרו עבר למשרות הדורשות הכשרה וכישורים גבוהים והכנסתו עלתה, וחלק גדול מהעובדים עבר לעבודות ללא מיומנות ושכרו ירד.

תזה זו נמצאת בוויכוח שכן יש ראיות לכאן ולכאן. אם הלודיטים היו צודקים, מצבם של הפועלים היה הולך ומתדרדר מאז המאה ה-19, שכן עשרות ומאות תחומי תעשייה פיטרו עובדים מיומנים בעקבות הכנסה של מכונות.  מצד שני, אין ראיה מה הקצב של השינויים וכי אותם פועלים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה אכן זוכים להנות גם מהגברת הביקושים שבאים לאחר הצמיחה הכלכלית שנובעת מהוזלת המחירים לצרכנים. בנוסף, לפי מחקרים שונים בארצות הברית בין השנים 1980 ל-2000 טכנולוגיות חדשות שנכנסו גרמו להגברת [[אי שוויון|אי השוויון]] כאשר חלק קטן מהפועלים שפוטרו עבר למשרות הדורשות הכשרה וכישורים גבוהים והכנסתו עלתה, וחלק גדול מהעובדים עבר לעבודות ללא מיומנות ושכרו ירד.

 

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[שינוי טכנולוגי]]

* [[שינוי טכנולוגי]]