שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 846 בתים ,  13:08, 28 במרץ 2018
שורה 12: שורה 12:  
==פליטי אקלים==
 
==פליטי אקלים==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התחממות עולמית]], [[עליית מפלס פני הים]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התחממות עולמית]], [[עליית מפלס פני הים]]}}
עיקר החשש לגבי פליטים סביבתיים נוגע לחשש לעליה במספר הפליטים בעתיד עקב [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות של התחממות עולמית|השלכותיה]]. מודלים של התחממות עולמית מתריעים מפני [[עליית פני הים|הצפה של איזורי חוף ודלתא]] (כמו איזור הנילוס של מצרים, בנגלדש, איזור ניו אורלינס ועוד), הגברת אירועים של מזג אוויר קיצון, הגברת הסכנות ליובש ובצורת ([[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|באיזור המזרח התיכון]] לדוגמה), סכנות להצפות. כמו כן עולה החשש לסכסוכים עתידיים בגלל [[חקלאות בת קיימא|קריסה של מערכות חקלאיות]] או [[משבר המים העולמי|מצוקת מים]]. לפי דו"ח של Climate Council, שפורסם בשנת 2014, עליה של מי הים בטווח של 0.5-2.2 מטרים עלולה לדרוש פינוי של 1.2-2.2 מיליון תושבים באיזור האיים הקריביים והאיים באוקיינוס השקט (בהנחה שלא ינקטו צעדי התאמה).[http://reneweconomy.com.au/2014/graph-of-the-day-counting-climate-refugees-53462]
+
עיקר החשש לגבי פליטים סביבתיים נוגע לחשש לעליה במספר הפליטים בעתיד עקב [[התחממות עולמית]] ו[[השפעות של התחממות עולמית|השלכותיה]]. מודלים של התחממות עולמית מתריעים מפני [[עליית פני הים|הצפה של איזורי חוף ודלתא]] (כמו איזור הנילוס של מצרים, בנגלדש, איזור ניו אורלינס ועוד), הגברת אירועים של מזג אוויר קיצון, הגברת הסכנות ליובש ובצורת ([[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|באיזור המזרח התיכון]] לדוגמה), סכנות להצפות. כמו כן עולה החשש לסכסוכים עתידיים בגלל [[חקלאות בת קיימא|קריסה של מערכות חקלאיות]] או [[משבר המים העולמי|מצוקת מים]].  
   −
כמות הפליטים שנוצרו עד כה עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות),  וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות.  
+
כמות הפליטים שנוצרו עד כה עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות),  וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. לפי הערכות נכון לשנת 2018 שינויי האקלים מהווים את הסיבה השלישית בחשיבותה להגירה בין מדינות ואת הסיבה הראשונה בחשיבותה להגירה בתוך המדינות העניות. יש השערות שבפועל המספר יכול להיות יותר גבוהה בגלל שהמחקרים בנושא מועטים ולוקים בחסר{{הערה|Amelia Aburn Dennis Wesselbaum
 +
Victoria University of Wellington University of Otago [http://www.otago.ac.nz/economics/otago642786.pdf Gone with the Wind: International Migration] אפריל 2017, University of Otago}}{{הערה|Lisa Cornish [https://www.devex.com/news/climate-change-s-impact-on-migration-is-strong-and-growing-92246 Climate change's impact on migration is strong and growing] 12.03.2018, Devex}}.
    
עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות ה[[עוני]] ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת [[תת תזונה]] ו[[רעב עולמי]]. לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים{{הערה|UNHCR [http://www.unhcr.org/news/latest/2016/11/581f52dc4/frequently-asked-questions-climate-change-disaster-displacement.html Frequently asked questions on climate change and disaster displacement]  6 November 2016}}
 
עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות ה[[עוני]] ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת [[תת תזונה]] ו[[רעב עולמי]]. לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים{{הערה|UNHCR [http://www.unhcr.org/news/latest/2016/11/581f52dc4/frequently-asked-questions-climate-change-disaster-displacement.html Frequently asked questions on climate change and disaster displacement]  6 November 2016}}
שורה 32: שורה 33:     
לפי תחמימה אנאם סופר, שר גר בבנגלדש, במדינה זו 50,000 איש מהגרים כל חודש לדקקה בירת בנגלדש, בגלל שעליית פני הים בולעת את השטחים בהם הם גרים עכשיו מה שאומר 600,000 בשנה.{{הערה|eco-watch [http://www.ecowatch.com/europes-next-crisis-climate-refugees-1882095434.html Europe's Next Crisis: Climate Refugees] EcoWatch 09.09.2015}}. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה{{הערה|Karen McVeigh [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/20/bangladesh-struggles-turn-tide-climate-change-sea-levels-rise-coxs-bazar Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise] גארדיאן, 20.01.2017}}. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות{{הערה|Star Online [http://www.thedailystar.net/environment/6m-displaced-climate-change-bangladesh-study-1345687 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM] 15.01.2017}} אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].  
 
לפי תחמימה אנאם סופר, שר גר בבנגלדש, במדינה זו 50,000 איש מהגרים כל חודש לדקקה בירת בנגלדש, בגלל שעליית פני הים בולעת את השטחים בהם הם גרים עכשיו מה שאומר 600,000 בשנה.{{הערה|eco-watch [http://www.ecowatch.com/europes-next-crisis-climate-refugees-1882095434.html Europe's Next Crisis: Climate Refugees] EcoWatch 09.09.2015}}. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה{{הערה|Karen McVeigh [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/20/bangladesh-struggles-turn-tide-climate-change-sea-levels-rise-coxs-bazar Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise] גארדיאן, 20.01.2017}}. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות{{הערה|Star Online [http://www.thedailystar.net/environment/6m-displaced-climate-change-bangladesh-study-1345687 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM] 15.01.2017}} אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].  
 +
 +
לפי דו"ח של Climate Council, שפורסם בשנת 2014, עליה של מי הים בטווח של 0.5-2.2 מטרים עלולה לדרוש פינוי של 1.2-2.2 מיליון תושבים באיזור האיים הקריביים והאיים באוקיינוס השקט (בהנחה שלא ינקטו צעדי התאמה).[http://reneweconomy.com.au/2014/graph-of-the-day-counting-climate-refugees-53462]
    
דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של [[טובאלו]], שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, אך הדאגה מפני עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. התושבים מודאגים מפני האפשרות של פינוי בסופו של דבר, כאשר הגנה מפני שיטפונות תהפוך לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית עבורם. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם [[ניו זילנד]] להרשות פינוי מחדש בשלבים. [http://www.guardian.co.uk/climatechange/story/0,12374,1063181,00.html]
 
דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של [[טובאלו]], שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, אך הדאגה מפני עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. התושבים מודאגים מפני האפשרות של פינוי בסופו של דבר, כאשר הגנה מפני שיטפונות תהפוך לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית עבורם. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם [[ניו זילנד]] להרשות פינוי מחדש בשלבים. [http://www.guardian.co.uk/climatechange/story/0,12374,1063181,00.html]
4,291

עריכות

תפריט ניווט