שינויים

ההחלטה של הממשל בארצות הברית להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364] מכון המדע הלאומי האמריקאי מימן את פיתוח האלגוריתם שמניע את מנוע החיפוש של גוגל. המימון המוקדם של אפל הגיע מתוכנית המחקר והחדשנות לעסקים קטנים של הממשל האמריקאי. מצוקאטו טוענת שכל הטכנולוגיות שהופכות את האייפון ל'חכם' מומנו על ידי המדינה - האינטרנט, רשתות הסלולר, ה-GPS, מיקרו-אלקטרוניקה, מסך מגע והפעלת המחשב בקול - SIRI. אפל שילבה את כולם, בצורה מבריקה, אבל היא בסך הכול קטפה את פירות שבעה עשורים של חדשנות בתמיכת המדינה. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

ההחלטה של הממשל בארצות הברית להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364] מכון המדע הלאומי האמריקאי מימן את פיתוח האלגוריתם שמניע את מנוע החיפוש של גוגל. המימון המוקדם של אפל הגיע מתוכנית המחקר והחדשנות לעסקים קטנים של הממשל האמריקאי. מצוקאטו טוענת שכל הטכנולוגיות שהופכות את האייפון ל'חכם' מומנו על ידי המדינה - האינטרנט, רשתות הסלולר, ה-GPS, מיקרו-אלקטרוניקה, מסך מגע והפעלת המחשב בקול - SIRI. אפל שילבה את כולם, בצורה מבריקה, אבל היא בסך הכול קטפה את פירות שבעה עשורים של חדשנות בתמיכת המדינה. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

דבר זה מתקיים גם עבור ישראל - הקופקסון, התרופה המקורית הגדולה של חברת טבע, היא המצאה של צוות חוקרים במכון וייצמן. היכולות של החברות הישראליות בתחומים כמו עיבוד אותות יצאו מהצבא. צ'ק פוינט והפיירוול המגן על רשתות ואתרי אינטרנט הם תוצר של פיתוח ביחידת המודיעין 8200. התעשייה הצבאית המתקדמת של ישראל, היא תוצר של המצאות או תקציבים ביטחוניים. המצלמה הרפואית הזעירה של גיוון אימג'ינג היא המצאה של רפא"ל.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364]

דבר זה מתקיים גם עבור ישראל - הקופקסון, התרופה המקורית הגדולה של חברת טבע, היא המצאה של צוות חוקרים במכון וייצמן. היכולות של החברות הישראליות בתחומים כמו עיבוד אותות יצאו מהצבא. צ'ק פוינט והפיירוול המגן על רשתות ואתרי אינטרנט הם תוצר של פיתוח של הצבא הישראלי ביחידת המודיעין 8200. התעשייה הצבאית המתקדמת של ישראל, היא תוצר של המצאות או תקציבים ביטחוניים. המצלמה הרפואית הזעירה של גיוון אימג'ינג היא המצאה של רפא"ל.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364]

==קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים==

==קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים==

שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים (בתחילה מערביים ובהמשך יפנים) לשימוש ב[[גלולה למניעת הריון]]. באופן כללי הייתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  

שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים (בתחילה מערביים ובהמשך יפנים) לשימוש ב[[גלולה למניעת הריון]]. באופן כללי הייתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  

דוגמה בולטת להתנגדות לטכנולוגיה היא התנגדות השלטון הסמוראי להכנסת רובים ליפן הקיסרית. דוגמה אחרת היא התנגדות לשימוש בטנק בצבא הבריטי והצרפתי.  המצאת הטנק נתנה יתרון לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. אולם הטנק איים על מעמדם של חיל הרגלים והתותחנים, כדי למנוע פגיעה במעמדם בצבא פוזרו הטנקים ככוחות סיוע לחילות הרגלים, כך שנמנע הקמת כוח שריון מאוחד עם מפקד שריונר. תהליך דומה לא התרחש בצבא גרמניה שהובס במלחמת העולם הראשונה וחיפש דרכים לנצח במלחמה הבאה. בתחילת מלחמת העולם השנייה הטנקים הגרמנים היו נחותים לעומת הטנקים של הבריטים והרוסים, אולם היתה להם טקטיקה צבאית מוצלחת בהרבה, ששילבה את הניידות של הטנקים והמטוסים ודבר זה העניק להם יתרון עצום בשדה הקרב. [http://www.xn--7dbl2a.com/2010/01/24/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/#sthash.wV8XpQI0.rTwEpSuV.dpbs] דוגמה נוספת להתנגדות לשינוי טכנולוגי בצבא הוא ספינות התותחים מול נושאות מטוסים במלחמת העולם השנייה. בקרב צבא ארצות הברית רווחה הדעה שנושאות מטוסים הם ספינות מלוות הנושאות מטוסי סיור בעיקר ואילו עיקר הכוח הימי הוא בספינות תותחים גדולות. דבר זה המשיך להתקיים למרות שינוי מהותי ביכולות של מטוסים כך שאלה יכלו להטביע ספינות ולהגיע לטווחים גדולים יותר מאשר בעבר. למזלו של הצי האמריקאי התקיפה על פרל הרבור הטביעה והשביתה את רוב ספינות התותחים שלו כך שהוא נאלץ להסתמך הרבה יותר על נושאות המטוסים בקרבות הבאים במקום על ספינות התותחים המיושנות.  

דוגמה בולטת להתנגדות לטכנולוגיה היא התנגדות השלטון הסמוראי להכנסת רובים ליפן הקיסרית. דוגמה אחרת היא התנגדות לשימוש בטנק בצבא הבריטי והצרפתי.  המצאת הטנק נתנה יתרון לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. אולם הטנק איים על מעמדם של חיל הרגלים והתותחנים, כדי למנוע פגיעה במעמדם בצבא פוזרו הטנקים ככוחות סיוע לחילות הרגלים, כך שנמנע הקמת כוח שריון מאוחד עם מפקד שריונר. תהליך דומה לא התרחש בצבא גרמניה שהובס במלחמת העולם הראשונה וחיפש דרכים לנצח במלחמה הבאה. בתחילת מלחמת העולם השנייה הטנקים הגרמנים היו נחותים לעומת הטנקים של הבריטים והרוסים, אולם הייתה להם טקטיקה צבאית מוצלחת בהרבה, ששילבה את הניידות של הטנקים והמטוסים ודבר זה העניק להם יתרון עצום בשדה הקרב. [http://www.xn--7dbl2a.com/2010/01/24/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/#sthash.wV8XpQI0.rTwEpSuV.dpbs] דוגמה נוספת להתנגדות לשינוי טכנולוגי בצבא הוא ספינות התותחים מול נושאות מטוסים במלחמת העולם השנייה. בקרב צבא ארצות הברית רווחה הדעה שנושאות מטוסים הם ספינות מלוות הנושאות מטוסי סיור בעיקר ואילו עיקר הכוח הימי הוא בספינות תותחים גדולות. דבר זה המשיך להתקיים למרות שינוי מהותי ביכולות של מטוסים כך שאלה יכלו להטביע ספינות ולהגיע לטווחים גדולים יותר מאשר בעבר. למזלו של הצי האמריקאי התקיפה על פרל הרבור הטביעה והשביתה את רוב ספינות התותחים שלו כך שהוא נאלץ להסתמך הרבה יותר על נושאות המטוסים בקרבות הבאים במקום על ספינות התותחים המיושנות.  

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי]  בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי]  בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], מאת Brian Czech, באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

* Brian Czech, [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?] איתן אבריאל, דה מארקר, 12.8.2013

* איתן אבריאל, [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?], דה מארקר, 12.8.2013

* פנחס יחזקלי, [http://www.xn--7dbl2a.com/2010/01/24/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/#sthash.wV8XpQI0.rTwEpSuV.dpbs "לביית" את המהפכה הטכנולוגית: הטנק כמקרה בוחן], 24 בינואר 2010

* פנחס יחזקלי, [http://www.xn--7dbl2a.com/2010/01/24/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/#sthash.wV8XpQI0.rTwEpSuV.dpbs "לביית" את המהפכה הטכנולוגית: הטנק כמקרה בוחן], 24 בינואר 2010