שינויים

'''שינוי טכנולוגי''' (באנגלית: '''Technological change''') הוא [[תהליך|שינוי]] של [[טכנולוגיה]] לאורך זמן. לרוב הכוונה היא למונחים חיוביים המכונים '''התפתחות טכנולוגית''' ואף '''קידמה טכנולוגית''', '''הישג טכנולוגי'''. לרוב הכוונה היא לפיתוח ו/או לאימוץ טכנולוגיה חדשה ביחס למצב קודם שבו לא הייתה טכנולוגיה בתחום מסויים, או התקיים [[מוסד חברתי]] שסיפק תחליף, או התקיימה טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שהיו אינטרסים לזנוח אותה.  

'''שינוי טכנולוגי''' (באנגלית: '''Technological change''') הוא [[תהליך|שינוי]] של [[טכנולוגיה]] לאורך זמן. לרוב הכוונה היא למונחים חיוביים המכונים '''התפתחות טכנולוגית''' ואף '''קידמה טכנולוגית''', '''הישג טכנולוגי'''. לרוב הכוונה היא לפיתוח ו/או לאימוץ טכנולוגיה חדשה ביחס למצב קודם שבו לא הייתה טכנולוגיה בתחום מסויים, או התקיים [[מוסד חברתי]] שסיפק תחליף, או התקיימה טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שהיו אינטרסים לזנוח אותה.  

בספרות הכלכלית, שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. תהליך זה מתאר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את [[תהליך ארוך טווח|התהליך המתמשך]] של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ו/או היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.  

בספרות הכלכלית, שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. תהליך זה מתאר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את [[תהליך ארוך טווח|התהליך המתמשך]] של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ו/או היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.  

==גורמים לשינוי טכנולוגי==

==גורמים לשינוי טכנולוגי==

===הקשר בין צורך והמצאות===

===הקשר בין צורך והמצאות===

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בניסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

על פי אמרה מהמאה ה-15 "הצורך הוא אבי ההמצאה".[http://www.phrases.org.uk/meanings/necessity-is-the-mother-of-invention.html] לפי רעיון זה, המצאות נובעות בניסיון לתת מענה לצרכים של בני אדם. רעיון זה מקבל חיזוק על ידי התאוריה הכלכלית לפיו קיים תמריץ של פירמות ושל ממציאים ב[[משק תחרותי]] שרוצות לפתח המצאות כדי להגדיל את הרווחים שלהם. לפירמות יש אמצעים לבצע השקעות במחקר ודבר זה מוביל ליצירת המצאות. המצאות שידוע כי נולדו כתוצאה מצורך כוללות את פיתוח הפצצה האטומית, מנפטת הכותנה, והמצאת מנוע קיטור של ג'יימס וואט כדי לשאוב מים ממכרות הפחם בבריטניה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה היא "אם הצורך". דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלא הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] טוען שרק במקרים מסויימים הצורך הוא אבי ההמצאה, והמקרה הכללי יותר הוא זה שההמצאה היא "אם הצורך". דיימונד מעיר כי לרוב המצאה אינה פרי פיתוח של ממציא בודד, אלא תוצאה של [[תהליך]] ממושך שכולל אנשים רבים. אמירה זו נתמכת גם על ידי [[מארק טווין]]. התהליך יכול להתקיים במשך מאות שנים כאשר בכל פעם מתגלים היבטים חדשים על סמך ידע קודם. הממציא המוכר לרוב מגבש ידע קודם לידי מוצר בודד. קיימת נטייה להתמקד בגאונותו של אותו ממציא ולהתעלם מהתהליך שקדם להמצאה הסופית ומפיתוחים שאלמלא הם לא ניתן היה לקדם את ההמצאה. דיימונד טוען כי רוב הפיתוחים של טכנולוגיות קודמו על ידי אנשים שהוקסמו על ידי הטכנולוגיה, הסתקרנו ממנה ושיחקו איתה, בלי שיהיה להם ברור איזה צורך אם בכלל יקבל מענה על ידי הפיתוח זה.  

דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגרף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  

דיימונד נותן דוגמאות להמצאות שקודם הומצאו ורק לאחר מכן נמצאו להן שימושים. דוגמאות לכך כוללות את המצאת ה[[מכונית]] על ידי ניקואלס אוטו, המצאת הפונוגרף על ידי אדיסון. אדיסון לדוגמה חשב שפונוגרף ישמש לשם הקלטת צוואה או הקלטת הכתבה למזכירה ושימושים נוספים. הוא ממש התנגד ליישום ההמצאה כדי להקליט מוזיקה. לטענת דיימונד פעמים רבות הביצועים של הדגמים הראשונים הם עלובים מדי מכדי שיענו לצורך של הציבור ועל הממציא לעמול ולשכלל את ההמצאה כדי לשכנע אנשים שיש בה צורך.  

[[קובץ:Phaistos disk - side A.JPG|ממוזער|300px|דיסקית פייסטוס שנתגלתה בכרתים. הסימנים על הדיסקה הם ככל הנראה חלק מכתב הברתי, והם הוטבעו בגלופות בחומר הרך. הדיסקה מראה כי המצאת הדפוס הומצאה בכרתים 3,100 שנה לפני המצאת הדפוס האירופאי ואלפי שנים לפני הדפוס הסיני. טכנולוגיות חדשות לא תמיד שורדות, קיומן תלוי ב[[נישה]] חברתית-טכנולוגית מתאימה. הדיסקוס הוא דוגמא לכך שלא תמיד הצורך הוא אבי ההמצאה.]]

[[קובץ:Phaistos disk - side A.JPG|ממוזער|300px|דיסקית פייסטוס שנתגלתה בכרתים. הסימנים על הדיסקה הם ככל הנראה חלק מכתב הברתי, והם הוטבעו בגלופות בחומר הרך. הדיסקה מראה כי המצאת הדפוס הומצאה בכרתים 3,100 שנה לפני המצאת הדפוס האירופאי ואלפי שנים לפני הדפוס הסיני. טכנולוגיות חדשות לא תמיד שורדות, קיומן תלוי ב[[נישה]] חברתית-טכנולוגית מתאימה. הדיסקוס הוא דוגמא לכך שלא תמיד הצורך הוא אבי ההמצאה.]]

דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקית פייסטוס, חתיכת חרס עגול שנוצר ב-1,700 לפני הספירה, ושנתגלה בכרתים. אותיות שעל הדיסקוס הוטבעו בטכנולוגיה של דפוס. בכך הקדים הדיסקוס ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה (הקריאה והכתיבה הייתה נחלת אליטה קטנה ומצומצמת של לבלרים וסיבות נוספות) לא שרדה המצאה זו. מכאן גם דוגמה ברורה להמצאה שלא נוצרה כדי לענות לצורך דוחק של ההמונים.  

דיימונד גם מביא דוגמה להמצאה שלא נמצא לה צורך מספיק כדי שהיא תשרוד והיא גוועה. דיסקית פייסטוס, חתיכת חרס עגול שנוצר ב-1,700 לפני הספירה, ושנתגלה בכרתים. אותיות שעל הדיסקוס הוטבעו בטכנולוגיה של דפוס. בכך הקדים הדיסקוס ב-2,500 שנה את המצאת הדפוס בסין וב-3,100 שנה את המצאת הדפוס באירופה. למרות זאת, בגלל צורך נמוך לדפוס באותה תקופה (הקריאה והכתיבה הייתה נחלת אליטה קטנה ומצומצמת של לבלרים וסיבות נוספות) לא שרדה המצאה זו. מכאן גם דוגמה ברורה להמצאה שלא נוצרה כדי לענות לצורך דוחק של ההמונים.  

טענות אלה מתלכדות עם התאוריה לפי [[טכנולוגיה]], בדומה למין אקולוגי, דורשת [[נישה]] שמתאימה לה כדי להיקלט, לשרוד ולשגשג. ללא תנאים סביבתיים-חברתיים-טכנולוגיים הולמים הטכנולוגיה לא תקלט בחברה. בהקשר של טכנולוגיה התנאים הדרושים כוללים היבטים כמו השכלה, זמינות של [[חומרי גלם]] מתאימים, התאמה של תנאי הסביבה והאקלים, אי הפרעה לאליטה חברתית מסויימת וכו'.

טענות אלה מתלכדות עם התאוריה לפי [[טכנולוגיה]], בדומה למין אקולוגי, דורשת [[נישה]] שמתאימה לה כדי להיקלט, לשרוד ולשגשג. ללא תנאים סביבתיים-חברתיים-טכנולוגיים הולמים הטכנולוגיה לא תקלט בחברה. בהקשר של טכנולוגיה התנאים הדרושים כוללים היבטים כמו השכלה, זמינות של [[חומרי גלם]] מתאימים, התאמה של תנאי הסביבה והאקלים, אי הפרעה לאליטה חברתית מסויימת וכו'.

מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  

מי שערער על הנחה זו היה [[יוזף שומפטר]] שפיתח את תורת ה[[תחרות שומפטריאנית|תחרות השומפטריאנית]]. לפי שומפטר, בתנאי תחרות עזה עם יצרנים רבים, הרווח של החברות נשחק והן עסוקות בשרידה בלבד. אין להם עודפים להשקעה במחקר ובפיתוח. לכן לפי שומפטר מי שמוביל את החדשנות בתחומים רבים הן חברות ו[[תאגיד|תאגידים]] גדולים בתנאים של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. במצב זה יש להם מספיק מוטיבציה לבצע פיתוח טכנולוגי כדי להגדיל את נתח השוק שלהם, ומצד שני יש להם מספיק משאבים וזמן כדי לממן מחקר ופיתוח - במיוחד מחקר יישומי. התאוריה של שומפטר מודגמת בשוק הצמיגים בארצות הברית. השוק שהיה בעבר בן מאות חברות עבר ריכוזיות לכיוון של 4 חברות גדולות שמספקות את רוב החידושים הטכנולוגיים בענף, כגון צמיג רכב ללא פנימית.  

מריאנה מצוקאטו (Mazzucato), פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שמתמחה במדע וטכנולוגיה, טוענת בספר "[[המדינה היזמית]]" (The Entrepreneurial State) כי המודלים הכלכליים הנפוצים אינם נכונים וכי מי שלוקח את רוב הסיכונים בעת מחקר ופיתוח, הן במימון והן בקיום של מחקר ישיר היא דווקא [[הממשלה]] וגופים ציבוריים ולא חברות פרטיות. על פי מצוקאטו, המחקר הציבורי הוא זה שמבצע את רוב המחקר כאשר עיקר הפעילות של החברות הוא בעטיפה, שיווק והנגשה של טכנולוגיות שפותחו כבר קודם, ו"גזירת קופון" על המחקר הציבורי. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

מריאנה מצוקאטו (Mazzucato), פרופסורית לכלכלה מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שמתמחה במדע וטכנולוגיה, טוענת בספר "[[המדינה היזמית]]" (The Entrepreneurial State) כי המודלים הכלכליים הנפוצים אינם נכונים וכי מי שלוקח את רוב הסיכונים בעת מחקר ופיתוח, הן במימון והן בקיום של מחקר ישיר היא דווקא [[הממשלה]] וגופים ציבוריים ולא חברות פרטיות. על פי מצוקאטו, המחקר הציבורי הוא זה שמבצע את רוב המחקר כאשר עיקר הפעילות של החברות הוא בעטיפה, שיווק והנגשה של טכנולוגיות שפותחו כבר קודם, ו"גזירת קופון" על המחקר הציבורי. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

על פי מצוקאטו 75% מהישויות המולקולריות החדשות שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי בשנים 1993-2004 פותחו במחקר שמומן על ידי הציבור, במעבדות של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית. מועצת המחקר הרפואי בבריטניה גילתה את הנוגדנים המולקולריים, שהם הבסיס של האנטיביוטיקה. הגילויים הללו מגיעים לאחר מכן בזול לחברות פרטיות, שגורפות רווחי עתק. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

על פי מצוקאטו 75% מהישויות המולקולריות החדשות שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי בשנים 1993-2004 פותחו במחקר שמומן על ידי הציבור, במעבדות של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית. מועצת המחקר הרפואי בבריטניה גילתה את הנוגדנים המולקולריים, שהם הבסיס של האנטיביוטיקה. הגילויים הללו מגיעים לאחר מכן בזול לחברות פרטיות, שגורפות רווחי עתק. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

ההחלטה של הממשל בארצות הברית להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364] מכון המדע הלאומי האמריקאי מימן את פיתוח האלגוריתם שמניע את מנוע החיפוש של גוגל. המימון המוקדם של אפל הגיע מתוכנית המחקר והחדשנות לעסקים קטנים של הממשל האמריקאי. מצוקאטו טוענת שכל הטכנולוגיות שהופכות את האייפון ל'חכם' מומנו על ידי המדינה - האינטרנט, רשתות הסלולר, ה-GPS, מיקרו-אלקטרוניקה, מסך מגע והפעלת המחשב בקול - SIRI. אפל שילבה את כולם, בצורה מבריקה, אבל היא בסך הכול קטפה את פירות שבעה עשורים של חדשנות בתמיכת המדינה. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

ההחלטה של הממשל בארצות הברית להטיס אדם לירח יצרה את תעשיית החלל. האינטרנט הומצא ונבנה בגרסאותיו הראשונות על ידי סוכנות של הצבא האמריקאי, שביקשה לייצר רשת מחשבים שתמשיך לתפקד גם במקרה של מתקפה גרעינית.[http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364] מכון המדע הלאומי האמריקאי מימן את פיתוח האלגוריתם שמניע את מנוע החיפוש של גוגל. המימון המוקדם של אפל הגיע מתוכנית המחקר והחדשנות לעסקים קטנים של הממשל האמריקאי. מצוקאטו טוענת שכל הטכנולוגיות שהופכות את האייפון ל'חכם' מומנו על ידי המדינה - האינטרנט, רשתות הסלולר, ה-GPS, מיקרו-אלקטרוניקה, מסך מגע והפעלת המחשב בקול - SIRI. אפל שילבה את כולם, בצורה מבריקה, אבל היא בסך הכול קטפה את פירות שבעה עשורים של חדשנות בתמיכת המדינה. [http://www.globes.co.il/serve/globes/printwindow.asp?did=1000868667]

שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים (בתחילה מערביים ובהמשך יפנים) לשימוש ב[[גלולה למניעת הריון]]. באופן כללי הייתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  

שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים (בתחילה מערביים ובהמשך יפנים) לשימוש ב[[גלולה למניעת הריון]]. באופן כללי הייתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  

דוגמה בולטת להתנגדות לטכנולוגיה היא התנגדות השלטון הסמוראי להכנסת רובים ליפן הקיסרית. דוגמה אחרת היא התנגדות לשימוש בטנק בצבא הבריטי והצרפתי. המצאת הטנק נתנה יתרון לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. אולם הטנק איים על מעמדם של חיל הרגלים והתותחנים, כדי למנוע פגיעה במעמדם בצבא פוזרו הטנקים ככוחות סיוע לחילות הרגלים, כך שנמנע הקמת כוח שריון מאוחד עם מפקד שריונר. תהליך דומה לא התרחש בצבא גרמניה שהובס במלחמת העולם הראשונה וחיפש דרכים לנצח במלחמה הבאה. בתחילת מלחמת העולם השנייה הטנקים הגרמנים היו נחותים לעומת הטנקים של הבריטים והרוסים, אולם הייתה להם טקטיקה צבאית מוצלחת בהרבה, ששילבה את הניידות של הטנקים והמטוסים ודבר זה העניק להם יתרון עצום בשדה הקרב. [http://www.xn--7dbl2a.com/2010/01/24/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/#sthash.wV8XpQI0.rTwEpSuV.dpbs] דוגמה נוספת להתנגדות לשינוי טכנולוגי בצבא הוא ספינות התותחים מול נושאות מטוסים במלחמת העולם השנייה. בקרב צבא ארצות הברית רווחה הדעה שנושאות מטוסים הם ספינות מלוות הנושאות מטוסי סיור בעיקר ואילו עיקר הכוח הימי הוא בספינות תותחים גדולות. דבר זה המשיך להתקיים למרות שינוי מהותי ביכולות של מטוסים כך שאלה יכלו להטביע ספינות ולהגיע לטווחים גדולים יותר מאשר בעבר. למזלו של הצי האמריקאי התקיפה על פרל הרבור הטביעה והשביתה את רוב ספינות התותחים שלו כך שהוא נאלץ להסתמך הרבה יותר על נושאות המטוסים בקרבות הבאים במקום על ספינות התותחים המיושנות.  

דוגמה בולטת להתנגדות לטכנולוגיה היא התנגדות השלטון הסמוראי להכנסת רובים ליפן הקיסרית. דוגמה אחרת היא התנגדות לשימוש בטנק בצבא הבריטי והצרפתי. המצאת הטנק נתנה יתרון לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. אולם הטנק איים על מעמדם של חיל הרגלים והתותחנים, כדי למנוע פגיעה במעמדם בצבא פוזרו הטנקים ככוחות סיוע לחילות הרגלים, כך שנמנע הקמת כוח שריון מאוחד עם מפקד שריונר. תהליך דומה לא התרחש בצבא גרמניה שהובס במלחמת העולם הראשונה וחיפש דרכים לנצח במלחמה הבאה. בתחילת מלחמת העולם השנייה הטנקים הגרמנים היו נחותים לעומת הטנקים של הבריטים והרוסים, אולם הייתה להם טקטיקה צבאית מוצלחת בהרבה, ששילבה את הניידות של הטנקים והמטוסים ודבר זה העניק להם יתרון עצום בשדה הקרב. [http://www.xn--7dbl2a.com/2010/01/24/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/#sthash.wV8XpQI0.rTwEpSuV.dpbs] דוגמה נוספת להתנגדות לשינוי טכנולוגי בצבא הוא ספינות התותחים מול נושאות מטוסים במלחמת העולם השנייה. בקרב צבא ארצות הברית רווחה הדעה שנושאות מטוסים הם ספינות מלוות הנושאות מטוסי סיור בעיקר ואילו עיקר הכוח הימי הוא בספינות תותחים גדולות. דבר זה המשיך להתקיים למרות שינוי מהותי ביכולות של מטוסים כך שאלה יכלו להטביע ספינות ולהגיע לטווחים גדולים יותר מאשר בעבר. למזלו של הצי האמריקאי התקיפה על פרל הרבור הטביעה והשביתה את רוב ספינות התותחים שלו כך שהוא נאלץ להסתמך הרבה יותר על נושאות המטוסים בקרבות הבאים במקום על ספינות התותחים המיושנות.  

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  

מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים מעליות, ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב;   

מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים מעליות, ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב;   

מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. פיתוח [[אמצעי מניעה]] כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; טלגרף ורדיו;

מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. פיתוח [[אמצעי מניעה]] כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; טלגרף ורדיו;

מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון; פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה;

מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון; פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה;

פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגרף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגרף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;

מחזור; פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

מחזור; פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום ה[[זכוכית]], ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי. כמו כן הדבר אינו מכסה את השינויים החברתיים הכלכליים והסביבתיים ואת התהליכים ארוכי הטווח שנבעו מכך. דוגמה להשפעה העצומה של פיתוחים אלה ניתן לראות לדוגמה בהסתכלות על השפעתן של מסילות ברזל על אנגליה וארה"ב של תחילת המאה ה-20 או של פיתוח ה[[גלולה למניעת היריון]] על כל המבנה החברתי והיחס לנשים במחצית השנייה של המאה ה-20.

זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום ה[[זכוכית]], ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי. כמו כן הדבר אינו מכסה את השינויים החברתיים הכלכליים והסביבתיים ואת התהליכים ארוכי הטווח שנבעו מכך. דוגמה להשפעה העצומה של פיתוחים אלה ניתן לראות לדוגמה בהסתכלות על השפעתן של מסילות ברזל על אנגליה וארה"ב של תחילת המאה ה-20 או של פיתוח ה[[גלולה למניעת היריון]] על כל המבנה החברתי והיחס לנשים במחצית השנייה של המאה ה-20.

* [[המהפכה המדעית]]

* [[המהפכה המדעית]]

* דוגמאות להשפעות חברתיות של שינוי טכנולוגי- [[גלולה למניעת היריון]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]

* דוגמאות להשפעות חברתיות של שינוי טכנולוגי- [[גלולה למניעת היריון]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]]

* [[Fighting Traffic]] -על המאבק על דמות הרחוב בתחילת המאה ה-20 כדי לאפשר שימוש ברחובות לטובת מכוניות

* [[Fighting Traffic]] - על המאבק על דמות הרחוב בתחילת המאה ה-20 כדי לאפשר שימוש ברחובות לטובת מכוניות

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי] בוויקיפדיה האנגלית  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי] בוויקיפדיה האנגלית  

* Brian Czech, [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

* Brian Czech, [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

* איתן אבריאל, [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?], דה מארקר, 12.8.2013

* איתן אבריאל, [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?], דה מארקר, 12.8.2013