שינויים

* '''פליטים עקב דלדול משאבי טבע''' - כמה אלפים מתושבי האי הקטן [[נאורו]] עזבו את האי עקב דלדול משאבים קיצוני - כילוי משאב הגואנו באי שהוביל לאובדן הפרנסה שם. דוגמה אחרת לנטישת איזור הוא [[ייבוש ימת אראל]].  

* '''פליטים עקב דלדול משאבי טבע''' - כמה אלפים מתושבי האי הקטן [[נאורו]] עזבו את האי עקב דלדול משאבים קיצוני - כילוי משאב הגואנו באי שהוביל לאובדן הפרנסה שם. דוגמה אחרת לנטישת איזור הוא [[ייבוש ימת אראל]].  

* '''פליטים עקב מחסור במים ומדבור''' - לדוגמה תושב חבל Minqin, במחוז גאנסו שנמצא במערב סין סובלים ממחסור במים (עקב שימוש במים במעלה הנהר) ומ[[מדבור]]. כ-10,000 מתושבי האיזור עזבו אותו עקב הקשיים הכלכליים שנגרמו עקב כך. [http://www.ft.com/intl/cms/s/0/7d6f69ea-bc73-11e2-b344-00144feab7de.html#axzz2TMae0Kjs]

* '''פליטים עקב מחסור במים ומדבור''' - לדוגמה תושב חבל Minqin, במחוז גאנסו שנמצא במערב סין סובלים ממחסור במים (עקב שימוש במים במעלה הנהר) ומ[[מדבור]]. כ-10,000 מתושבי האיזור עזבו אותו עקב הקשיים הכלכליים שנגרמו עקב כך. [http://www.ft.com/intl/cms/s/0/7d6f69ea-bc73-11e2-b344-00144feab7de.html#axzz2TMae0Kjs]

== פטרונות לבעיית הפליטים הסביבתיים ==

== פתרונות לבעיית הפליטים הסביבתיים ==

מבחינה טכנית אפשר לפתור את בעיית פליטי האקלים, אבל לשם כך צריך את המרכיבים הבאים:

מבחינה טכנית אפשר לפתור את בעיית פליטי האקלים, אבל לשם כך צריך לבצע את הפעולות הבאות, שכל אחת מהן היא אתגר משמעותי בפני עצמו:

1. הפחתת פליטות

# הפחתת פליטות של [[גזי חממה]]

2. חלוקת משאבים צודקת בין המדינות העניות לעשירות(קודם כל מזון ומים)

אפילו עם מרכיב אחד יחסר הדבר יקשה על פתרון הבעיה.  

3. חלוקת משאבים צודקת בתוך המדינות העניות(בדרך כלל במדינות האלה יש חלק קטן לו יש עודף גדול ורוב החי בעוני.

ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את גורמי הייסוד שגרמו לזרם הפליטים: [[שינויי אקלים]], [[מדבור]], מלחמות ו[[שחיתות]]. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת סיוע לפליטים, ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות{{הערה|1=דליה קאלינין [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EG&0r9VQ=EIGKE ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית] פורבס, 10.1.2017}} {{הערה|Catherine Cheney [https://www.devex.com/news/german-foreign-aid-is-at-a-record-high-and-rising-here-is-how-it-works-89366 German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works.] devex, 02/02/2017}}

4. שיקום אותם מערכות אשר שירתו את האנשים קודם לכן, כמו קרקע פורייה, נהרות, יערות.

הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסתה, הפצת שנאה וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של [[דונלד טראמפ]]. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.  

5. הפסקת סכסוכים ומלחמות.

הן הגישה של קליטת פליטים והן הגישה של חסימה וגרוש שלהן עלולות להוביל להחמרת המצב.  

6. עזרה לאלה שכבר נעקרו.

גישה של חסימת פליטים והתעלמות מהבעיות שלהם, התוצאה עלולה ליצור לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות, מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות, ניצול-יתר של קרקעות ומערכות מים, מגיפות ועוד - ודברים אלה עלולים ליצור גלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה אחרת היא לסייע לארגוני טרור. גישה זו עלולה גם ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] ובבטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי (בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה, יפן, ארצות הברית וקנדה) והוא עלול להמשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו [[השפעות שינויי האקלים]] ו[[השפעות סביבתיות]] נוספות, מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות העניות יותר, ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.

אפילו עם מרכיב אחד יחסר כנראה שהבעיה לא תוכל להיפתר.

הלחץ הכבד על המדינות העניות ימנע מהן את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, [[ברוא יערות]], בצורת. התוצאה עלולה להיות פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק [[ברוא יערות|כריתת היערות]] בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת [[פחמן דו חמצני]] כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה גרוע יותר, כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות, כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.

ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את הבעיות שגרמו לזרם הפליטים: שינויי אקלים, מדבור מלחמות. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת עזרה לפליטים ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות{{הערה|1=דליה קאלינין [http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=EG&0r9VQ=EIGKE ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית] פורבס, 10.1.2017}} {{הערה|Catherine Cheney [https://www.devex.com/news/german-foreign-aid-is-at-a-record-high-and-rising-here-is-how-it-works-89366 German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works.] devex, 02/02/2017}}

גם קליטה של פליטים או אפילו סיוע להם לא בהכרח יכולה לפתור את הבעיה. בספר "[[התמוטטות]]" מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את הבעיה של קריסת-דומינו של חברות שונות, דבר המכונה "בעיית סירות ההצלה המלאות". בתחילה יש [[גידול אוכלוסין]] דבר שגורם לעיבוד עוד ועוד שטחים חקלאיים, עד להגע למצב של ניצול לא בר-קיימא של משאבים מתחדשים - לדוגמה ניצול-יתר של הקרקע שמוביל ל[[אובדן קרקע]] - תהליך שבו [[הפריון החקלאי]] של הקרקע החקלאית הולך ויורד. אפשרות אחרת היא ניצול לא מקיים של משאבי מים, או בעיה של [[חוסן]] - כלומר כל משבר קטן כמו בצורת גוררת פגיעה ביבולים ואין עתודות מספיקות של מזון. בשלב זה הפליטים מהאיזורים שנפגעו מציפים את האיזורים היציבים יותר וכן משתמשים באמצי חירום שונים בנסיון לפתור את המצב. במקרים רבים מאמצים אלה לא הספיקו, והחברה כולה עברה התמוטטות. דוגמאות מודרניות של פליטים או עקורים שיוצרים בעיות במדינות או איזורים אחרים, ניתן לראות ב[[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|רקע החברתי והסביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - לפני פרוץ המהומות בשנת 2011, הורע מצב הדיור והתעסוקה בדרום סוריה עקב הגעת פליטים שהגיעו ממלחמת האזרחים מעיראק. לאחר מכן הורע המצב עוד יותר עקב הגעת עקורים מצפון-סוריה שנמלטו לדרום סוריה עקב הבצורת בצפון המדינה.

 

הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסטה, וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של [[דונלד טראמפ]]. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.

 

התוצאה עלולה להיות לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות וגלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה זו עלולה ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע בכלכלה העולמית ובבטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי(בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה ארצות הברית וקנדה) וימשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו השפעות שינויי האקלים מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.

 

הלחץ הכבד על המדינות העניות ימנע מהם את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, [[ברוא יערות]], בצורת. התוצאה תהיה פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים ואחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.

==ראו גם==

==ראו גם==