שינויים

===גורמים חברתיים להשמנה===

===גורמים חברתיים להשמנה===

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת השמנה}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת השמנה}}

ישנם גורמים חברתיים וכלכליים רבים המעודדים שיווק של מזונות גרועים לגוף, מדכאים פעילות גופנית ומעודדים הקניה של הרגלי תזונה גרועים. נושא זה נקרא לפעמים [[כלכלת השמנה]] - כיצד אינטרסים של גופים מסחריים שונים מעודדים צריכה של מזון עשיר מידי או מזון לא בריא.  

ישנם גורמים חברתיים ו[[כלכלה|כלכליים]] רבים המעודדים שיווק של מזונות גרועים לגוף, מדכאים פעילות גופנית ומעודדים הקניה של [[הרגלי תזונה]] גרועים. נושא זה נקרא לפעמים [[כלכלת השמנה]] - כיצד אינטרסים של גופים מסחריים או שונים מעודדים צריכה של מזון עשיר מידי או מזון לא בריא. [[קשרי הון-שלטון]] עלולים לגרום לכך שפוליטקאים ומקבלי החלטות נוספים לא מטפלים בנושאים אלה או אף מעודדים אותם.  

* '''שיווק של [[שתייה מתוקה]]''' משווקת בצורה נרחבת על במגוון אמצעים כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[פרסום סמוי]], מתן חסויות לאירועים, שיווק במכונות שתייה ועוד. שתייה כזו מתבצעת במהלך ארוחות, כאשר אוכלים חטיפים מלוחים, וכדי להפיג שעמום או כפעילות חברתית. מכונות שתייה מספקות זמינות גבוהה של שתייה מתוקה לילדים ולמבוגרים. פרסום מציג את השתייה של משקאות ממותקים כחוויה כיפית, קולית הקשורה באופן הדוק לפעילות גופנית, מיניות, מין, אנשים צעירים, אנשים מושכים, מקובלות חברתית, קשרים רומנטיים ועוד.  

* '''שיווק של [[שתייה מתוקה]]''' משווקת בצורה נרחבת על במגוון אמצעים כמו [[פרסום]], [[שיווק]], [[פרסום סמוי]], מתן חסויות לאירועים, שיווק במכונות שתייה ועוד. שתייה כזו מתבצעת במהלך ארוחות, כאשר אוכלים חטיפים מלוחים, וכדי להפיג שעמום או כפעילות חברתית. מכונות שתייה מספקות זמינות גבוהה של שתייה מתוקה לילדים ולמבוגרים. פרסום מציג את השתייה של משקאות ממותקים כחוויה כיפית, קולית הקשורה באופן הדוק לפעילות גופנית, מיניות, מין, אנשים צעירים, אנשים מושכים, מקובלות חברתית, קשרים רומנטיים ועוד.  

* '''הקניית [[הרגלי אכילה]] בגיל צעיר.''' מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך שהרגלי מזון שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה להשמנה עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר. כך לדוגמה תאי-שומן הקיימים בגוף באופן טבעי, מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד. הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.  

* '''הקניית [[הרגלי אכילה]] בגיל צעיר.''' מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך שהרגלי מזון שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה להשמנה עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר. כך לדוגמה תאי-שומן הקיימים בגוף באופן טבעי, מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד. הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.  

* '''החדרת [[סוכר סמוי]] למוצרים''' - לדוגמה סוכר במשקאות ממותקים, במוצרי מאפה, במוצרי חלב, ב"מים בטעמים", ברטבים, חטיפים, דגני בוקר ועוד. במקרים רבים הצרכנים אינם מודעים לכך שהמוצר מכיל סוכר, וכאשר הם מודעים לנושא הם בדרך כלל מתקשים לעמוד את כמות הסוכר במנה או את הפער בין כמות הסוכר במזון לבין הכמות הרצויה להם. דוגמה להסוואת כמות הסוכר במוצר כוללת מוצרים חריפים מתוקים או חמוצים - טעמים אלה מקטינים את התחושה הגופנית לגבי מתיקות המוצר. לדוגמה לימונדה ו[[קוקה קולה]] מכילות כמויות גדולות מאד של סוכר אבל החומציות של המשקה מסווה את הכמות. עבור היצרנים סוכר או תחליפים שלו (רכז תירס מתוק לדוגמה) הן דרך להוזיל את עלויות המוצר (סוכר הוא מוצר זול מאד) וכן דרך להשיג מטרות נוספות כמו "נאמנות לקוח" (שיכולה להיות התרגלות או התמכרות לסוכר) ועוד. באופן אבולוציוני אנשים נמשכים למזון מתוק בגלל שבטבע מזונות מתוקים ועתירי קלוריות הם דבר נדיר שמועיל מאד לתזונה ולשרידות. לעומת זאת באורח חיים מודרני בחברה מערבית אין בדרך כלל מחסור קלורי ועודף סוכר מזיק מאד - הן בפני עצמו (ראו [[השפעות בריאותיות של סוכר]]) והן כגורם להשמנה.  

* '''החדרת [[סוכר סמוי]] למוצרים''' - לדוגמה סוכר במשקאות ממותקים, במוצרי מאפה, במוצרי חלב, ב"מים בטעמים", ברטבים, חטיפים, דגני בוקר ועוד. במקרים רבים הצרכנים אינם מודעים לכך שהמוצר מכיל סוכר, וכאשר הם מודעים לנושא הם בדרך כלל מתקשים לעמוד את כמות הסוכר במנה או את הפער בין כמות הסוכר במזון לבין הכמות הרצויה להם. דוגמה להסוואת כמות הסוכר במוצר כוללת מוצרים חריפים מתוקים או חמוצים - טעמים אלה מקטינים את התחושה הגופנית לגבי מתיקות המוצר. לדוגמה לימונדה ו[[קוקה קולה]] מכילות כמויות גדולות מאד של סוכר אבל החומציות של המשקה מסווה את הכמות. עבור היצרנים סוכר או תחליפים שלו (רכז תירס מתוק לדוגמה) הן דרך להוזיל את עלויות המוצר (סוכר הוא מוצר זול מאד) וכן דרך להשיג מטרות נוספות כמו "נאמנות לקוח" (שיכולה להיות התרגלות או התמכרות לסוכר) ועוד. באופן אבולוציוני אנשים נמשכים למזון מתוק בגלל שבטבע מזונות מתוקים ועתירי קלוריות הם דבר נדיר שמועיל מאד לתזונה ולשרידות. לעומת זאת באורח חיים מודרני בחברה מערבית אין בדרך כלל מחסור קלורי ועודף סוכר מזיק מאד - הן בפני עצמו (ראו [[השפעות בריאותיות של סוכר]]) והן כגורם להשמנה.

* '''השפעה קהילתית''' - הרגלי תזונה רבים מגיעים לא רק מהבית אלא גם מה[[קהילה]] סביב ילדים ומבוגרים - לדוגמה שתיית משקאות ממותקים בארוחות חג במשפחה המורחבת, שתיית בירה, הרגלי תזונה של חברים, היחשפות לחטיפים.  

* '''השפעה קהילתית''' - הרגלי תזונה רבים מגיעים לא רק מהבית אלא גם מה[[קהילה]] סביב ילדים ומבוגרים - לדוגמה שתיית משקאות ממותקים בארוחות חג במשפחה המורחבת, שתיית בירה, הרגלי תזונה של חברים, היחשפות לחטיפים.  

* '''עיצוב של המזון ושל סביבת המזון''' משפיע מאד על כמות המזון שנאכל ועל סוגי המזון שנבחר. דבר זה נידון בהרחבה בספר [[עיצוב להרזיה]]. עיצוב של אריזות מזון, כלי האוכל, עיצוב של הבית, המטבח, מקום העבודה, של סופרמרקטים, ושל מסעדות משפיע על כמות המזון שאנשים צורכים ועל סוגי המזונות.  דוגמה נפוצה היא השמת שוקולדים, ממתקים ועוגיות ליד קופות בסופמרקטים. דוגמה נוספת היא השמה של מצרכי יסוד כמו לחם, ביצים, חלב, ירקות בסוף הסופרמרקט כאשר מי שרוצה לקנות אותם צריך לעבור ליד מזונות פחות בריאים.  

* '''עיצוב של המזון ושל סביבת המזון''' משפיע מאד על כמות המזון שנאכל ועל סוגי המזון שנבחר. דבר זה נידון בהרחבה בספר [[עיצוב להרזיה]]. עיצוב של אריזות מזון, כלי האוכל, עיצוב של הבית, המטבח, מקום העבודה, של סופרמרקטים, ושל מסעדות משפיע על כמות המזון שאנשים צורכים ועל סוגי המזונות.  דוגמה נפוצה היא השמת שוקולדים, ממתקים ועוגיות ליד קופות בסופמרקטים. דוגמה נוספת היא השמה של מצרכי יסוד כמו לחם, ביצים, חלב, ירקות בסוף הסופרמרקט כאשר מי שרוצה לקנות אותם צריך לעבור ליד מזונות פחות בריאים.  

===ירידה בפעילות הגופנית===

===ירידה בפעילות הגופנית===

{{הפניה לערך מורחב|אורח חיים יושבני}}

{{הפניה לערך מורחב|אורח חיים יושבני}}

[[פעילות גופנית]] בפני עצמה אינה בהכרח מובילה להורדת משקל. דבר זה נובע מהיבטים פסיכולוגיים, שכן אדם שביצע ריצה או אימון כושר עלול להרגיש שהוא "הוריד המון קלוריות" ולכן יאכל כמות גדולה של מזון ו/או יאכל מזון מתוק ושמן. דבר זה נכון במיוחד לגבי שחייה (שבה הגוף קר ולכן הרעב גדול יותר לאחר אימון). עם זאת, לפעילות גופנית יש השפעה טובה על הבריאות (גם ללא קשר למשקל הגוף), ולאנשים בעלי משקל יתר קשה יותר לבצע פעילות גופנית בגלל עומס חום גבוה, ומאמץ גדול יותר בביצוע הפעילות. [[אורח חיים פעיל]] עשוי לסייע להוריד משקל (אם מקפידים על דיאטה והרגלי תזונה מתאימים), ו[[אורח חיים יושבני]] אינו מסייע להרזיה.  

[[פעילות גופנית]] בפני עצמה, אינה בהכרח מובילה להורדת משקל. דבר זה נובע מהיבטים פסיכולוגיים, שכן אדם שביצע ריצה או אימון כושר עלול להרגיש שהוא "הוריד המון קלוריות" ולכן יאכל כמות גדולה של מזון ו/או יאכל מזון מתוק ושמן. דבר זה נכון במיוחד לגבי שחייה (שבה הגוף קר ולכן הרעב גדול יותר לאחר אימון). עם זאת, ל[[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|פעילות גופנית יש השפעה טובה על הבריאות]] (גם ללא קשר למשקל הגוף), ולאנשים בעלי משקל יתר קשה יותר לבצע פעילות גופנית בגלל עומס חום גבוה, ומאמץ גדול יותר בביצוע הפעילות. [[אורח חיים פעיל]] עשוי לסייע להוריד משקל (אם מקפידים על דיאטה והרגלי תזונה מתאימים), ו[[אורח חיים יושבני]] אינו מסייע להרזיה.  

בעשורים האחרונים יש ירידה בפעילות הגופנית בגלל מגוון סיבות חברתיות תרבותיות וכלכליות:

בעשורים האחרונים יש ירידה בפעילות הגופנית בגלל מגוון סיבות חברתיות תרבותיות וכלכליות:

* ילדים משחקים פחות בחוץ. לכך יש מספר סיבות: הרחובות פחות בטוחים בגלל נוכחות רבה יותר של מכוניות ובגלל חשש מפשיעה. היבט נוסף הוא שילדים [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] ו[[משחקים יותר במחשב]] יחסית לעבר. [[התמכרות למשחקי מחשב]] מורידה עוד את זמן הפעילות הגופנית ומעלה את הזמן מול מסכים.  

* ילדים משחקים פחות בחוץ. לכך יש מספר סיבות: הרחובות פחות בטוחים בגלל נוכחות רבה יותר של מכוניות ובגלל חשש מפשיעה. היבט נוסף הוא שילדים [[השפעות בריאותיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] ו[[משחקים יותר במחשב]] יחסית לעבר. [[התמכרות למשחקי מחשב]] מורידה עוד את זמן הפעילות הגופנית ומעלה את הזמן מול מסכים.  

* קיימות [[לולאת משוב|לולאות משוב מחזקות]]. לדוגמה ילדים שרוצים לשחק בחוץ מתקשים לעשות זאת בגלל שחברים שלהם מבלים מול המחשב - לכן קשה יותר לשחק עם ילדים אחרים בכלל ובפרט משחקי קבוצה (כמו כדורגל, מחבואים). משוב מחזק אחר הוא שילדים שמנים נוטים פחות לבצע פעילות גופנית - הן בגלל בושה והן בגלל חוסר נוחות גופנית (התחממות מהירה יותר, שפשפשת ועוד). לולאת משוב נוסף קשורה לכושר גופני והרגלי הליכה\ רכיבה באופניים. מי שאינו רגיל ללכת, אינו בכושר ולכן קשה לו יותר ללכת למקומות מעט יותר מרוחקים ולכן הוא מבצע פחות פעילות גופנית.  

* קיימות [[לולאת משוב|לולאות משוב מחזקות]]. לדוגמה ילדים שרוצים לשחק בחוץ מתקשים לעשות זאת בגלל שחברים שלהם מבלים מול המחשב - לכן קשה יותר לשחק עם ילדים אחרים בכלל ובפרט משחקי קבוצה (כמו כדורגל, מחבואים). משוב מחזק אחר הוא שילדים שמנים נוטים פחות לבצע פעילות גופנית - הן בגלל בושה והן בגלל חוסר נוחות גופנית (התחממות מהירה יותר, שפשפשת ועוד). לולאת משוב נוסף קשורה לכושר גופני והרגלי הליכה\ רכיבה באופניים. מי שאינו רגיל ללכת, אינו בכושר ולכן קשה לו יותר ללכת למקומות מעט יותר מרוחקים ולכן הוא מבצע פחות פעילות גופנית.  

במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בני הנוער בישראל נמצאים במקום נמוך מבחינת פעילות גופנית ביחס למדינות מערביות אחרות. מבחינת מבוגרים, רק שליש מתוך המבוגרים מבצעים פעילות גופנית מספקת בכמות שתאפשר להם הגנה מפני תחלואה על פי המלצות משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי. הסיבה המרכזית שאנשים מציינים היא מחסור בזמן (כמעט מחצי מהנשאלים) וסיבה נוספת היא התעצלות.  

במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בני הנוער בישראל נמצאים במקום נמוך מבחינת פעילות גופנית ביחס למדינות מערביות אחרות. מבחינת מבוגרים, רק שליש מתוך המבוגרים מבצעים פעילות גופנית מספקת בכמות שתאפשר להם הגנה מפני תחלואה על פי המלצות משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי. הסיבה המרכזית שאנשים מציינים היא מחסור בזמן (כמעט מחצי מהנשאלים) וסיבה נוספת היא התעצלות.