30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 163:
שורה 163: + + + + + + + + + + + + + +
יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות (הצגת מקור)
גרסה מ־16:16, 4 בדצמבר 2018
, 16:16, 4 בדצמבר 2018←תהליך לפיתוח אחרי 2015
משא ומתן בין ממשלות (IGN) על סדר היום לפיתוח אחרי שנת 2015, החל בינואר 2015 והסתיים באוגוסט 2015. לאחר המשא ומתן, הוכן מסמך סופי שאומץ בוועידת הפסגה של האו"ם שנערכה בספטמבר 2015 בניו יורק.
משא ומתן בין ממשלות (IGN) על סדר היום לפיתוח אחרי שנת 2015, החל בינואר 2015 והסתיים באוגוסט 2015. לאחר המשא ומתן, הוכן מסמך סופי שאומץ בוועידת הפסגה של האו"ם שנערכה בספטמבר 2015 בניו יורק.
==ישום בישראל==
ישראל לא אימצה את יעדי פיתוח בר קיימא, וביולי 2019 ישראל צפוייה לדווח בפני האו״ם על הנעשה בישראל. משרד ראש הממשלה מינה את המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ לקחת את האחריות להוביל את זה.
המשימות העיקריות מבחינת המשרד להגנת הסביבה נכון לסוף 2018 הן:
* עבודה על גיבוש תמונת מצב של ישראל
* כוונה לרתימת [[המועצה הלאומית לכלכלה]] - מבחינת המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה, יחד עם משרד ראש הממשלה, צריכים להיות אלו שמובילים את זה.
* קביעת נושאי ליבה - קביעת סדר עדיפויות, ממה מתחילים >הטמעתו בתכניות עבודה של משרדי הממשלה> שיתורגמו להחלטת ממשלה> שתהפוך לתכנית לאומית.
ישנם מספר אתגרים בהגעה של ישראל ליעדים ולקידום הנושא:<ref>על פי [[שירי ספקטור-בן ארי]], מ[[מחלקת המחקר והמידע של הכנסת]]</ref>
* מעבר מנושאים שעוסקים בכל התחומים לכדי מדיניות אחידה ותכנית ברורה.
* כל יעד לא עומד בפני עצמו, היעדים שזורים אחד בשני ולכן זה גם אתגר.
* קיים חוסר התאמה בין היעד לאופי, מבנה והתנהלות משרדי הממשלה בישראל. יש צורך בהסתכלות רוחבית של משרדי הממשלה.
* איך הופכים את היעד למדיניות מקומית.
גורם משמעותי לעמידה ביעדים הוא לייצר מנגנון מוסדי להטמעה (משהו שגם מקבל חשיבות מאוד גדולה בקרב האו״ם). ההצלחה תלויה בכך וזה לא עניין שולי. מדינות אחרות בעולם התחילו כצעד ראשון בחשיבה על איך מטמיעים את היעדים בתכניות קיימות והגדרת הגורם המתכלל של התהליך, כאשר ברוב המדינות משרד ראש המדינה הוא מי שמוביל את זה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[כלכלה בת קיימא]]
* [[כלכלה בת קיימא]]