שינויים

בשנת 2004 החל מימרן לפעול, במסגרת [[מגמה ירוקה]], [[חיים וסביבה]] ובמסגרת פעילותו השכונתית, נגד הפעלת תחנת הכח "רידינג" במזוט, ודרש את סגירת התחנה עד שתעבור ל[[גז טבעי]]. במסגרת זו אירגן כנס ועדי שכונות באזור נגד התחנה, הציג את הנושא בתקשורת ובוועדת הכנסת. מאבק זה הגיע להישג בשנת 2006, כאשר התחנה נסגרה שלושה חודשים בהנחיית [[המשרד להגנת הסביבה|השר לאיכות הסביבה]], ונפתחה מחדש בגז טבעי.

בשנת 2004 החל מימרן לפעול, במסגרת [[מגמה ירוקה]], [[חיים וסביבה]] ובמסגרת פעילותו השכונתית, נגד הפעלת תחנת הכח "רידינג" במזוט, ודרש את סגירת התחנה עד שתעבור ל[[גז טבעי]]. במסגרת זו אירגן כנס ועדי שכונות באזור נגד התחנה, הציג את הנושא בתקשורת ובוועדת הכנסת. מאבק זה הגיע להישג בשנת 2006, כאשר התחנה נסגרה שלושה חודשים בהנחיית [[המשרד להגנת הסביבה|השר לאיכות הסביבה]], ונפתחה מחדש בגז טבעי.

בשנת 2009 נבחר מימרן שוב כחבר הועד המנהל של מגמה ירוקה, והתפטר ממנו שוב ב-2011 כדי להתמקד בפעילות במסגרת פורום החוסכים לפנסיה. בתקופה זו היה פעיל ב"מטה לתכנון אחראי" שפעל נגד הרפורמה בתכנון ובנייה, שכונתה "רפורמת המרפסות" או "רפורמת הולילנד".{{הערה|1=[https://www.themarker.com/realestate/1.597774 רועי מימרן: מרוקנים מתוכן את הפיקוח על הנדל"ן], דה מארקר, 3.1.2011}} בפברואר 2018 צוין במסגרת חוברת "100 המשפיעים על ארגון מגמה ירוקה" בכל שנות פעילותו.

בשנת 2009 נבחר מימרן שוב כחבר הועד המנהל של מגמה ירוקה, והתפטר ממנו שוב ב-2011 כדי להתמקד בפעילות במסגרת פורום החוסכים לפנסיה. בתקופה זו היה פעיל ב"מטה לתכנון אחראי" שפעל נגד הרפורמה בתכנון ובנייה, שכונתה "רפורמת המרפסות" או "רפורמת הולילנד".{{הערה|1=[https://www.themarker.com/realestate/1.597774 רועי מימרן: מרוקנים מתוכן את הפיקוח על הנדל"ן], דה מארקר, 3.1.2011}} בשנת 2018 נבחר לאחד מ-100 המשפיעים והמשפיעות של מגמה ירוקה, מבין אנשי הארגון לאורך 21 שנות פעילותו.<ref>[https://www.green.org.il/wp-content/uploads/2018/03/%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-WEB.pdf חוברת 100 המשפיעים והמשפיעות של ארגון מגמה ירוקה], עמ' 53 </ref>

==פעילות כלכלית ובתחום הפנסיה==

==פעילות כלכלית ובתחום הפנסיה==

בשנת 2011, עם פרוץ המחאה החברתית בישראל, הצטרף מימרן לצוות הכלכלי של ספיבק-יונה, צוות המומחים המייעץ למחאה החברתית, מתוך מטרה לקדם את נושאי הכלכלה הסביבתית והפנסיה בעבודת הצוות, והרצה על נושאי כלכלה, חברה ופנסיה במאהלי המחאה. בשנת 2013 הקדיש את פרוייקט הגמר בסיום התואר השני לנושא של בנקאות קואופרטיבית ויישומה בישראל. בהמשך, הקדיש את נאומו בטקס הסיום של התואר לנושא הקואופרטיבים ומקומם בכלכלה.

בשנת 2011, עם פרוץ המחאה החברתית בישראל, הצטרף מימרן לצוות הכלכלי של ספיבק-יונה, צוות המומחים המייעץ למחאה החברתית, מתוך מטרה לקדם את נושאי הכלכלה הסביבתית והפנסיה בעבודת הצוות, והרצה על נושאי כלכלה, חברה ופנסיה במאהלי המחאה. בשנת 2013 הקדיש את פרוייקט הגמר בסיום התואר השני לנושא של בנקאות קואופרטיבית ויישומה בישראל. בהמשך, הקדיש את נאומו בטקס הסיום של התואר לנושא הקואופרטיבים ומקומם בכלכלה.

במסגרת פורום החוסכים לפנסיה המשיך מימרן לקדם נושאים הקשורים לפנסיה, לכתוב ולהרצות בנושא. חלק גדול מהנושאים אותם העלה, הפכו בהמשך לחקיקה או הנחיות מחייבות של משרד האוצר ורשות שוק ההון. בין הנושאים אותם קידם: פיקוח על [[הסדרי חוב]] שחלקם מלווים ב"תספורות"{{הערה|רועי ברגמן: [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3573828,00.html אקטיביזם חברתי גרסת בעלי האג"ח של סקיילקס], כלכליסט, 12.6.2012}}{{הערה|עופר וולפסון: [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-300437-00.html "חוסכי הפנסיה ייפגעו מהתיקון לחוק החברות"], News1, 6.6.12}}. הפעלת המודל הצ'יליאני להתאמת מדיניות ההשקעות לגיל החוסך{{הערה|רם עוזרי: [http://www.themarker.com/markets/1.1688483 המוסדיים לחצו - יישום המודל הצ'יליאני להפחתת סיכונים בפנסיה נדחה ל-2014], דה מארקר, 18.4.2012}}{{הערה|רימונה פרקש ברוך: [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568628,00.html ח"כ כץ לא היה מרוצה מהמודל הצ'יליאני והביא לדחייתו בשנה], כלכליסט, 19.4.2012}}. חופש בחירת סוכן פנסיוני לשכירים, והפרדת עמלות הסוכנים מגובה דמי הניהול. פיקוח על רכישת אג"ח מגובות משכנתאות ע"י גופי הפנסיה{{הערה|אסא ששון: [http://www.themarker.com/markets/1.2562721 "להקים ועדה שתבחן את רצון הבנקים להנפיק אג"ח מגובות משכנתאות"], 11.2.15, TheMarker}}.  בשנת 2017 החליט להקדיש חלק גדול מזמנו בכתיבת דוקטורט על תחום הפנסיה באוניברסיטת בן גוריון.

במסגרת פורום החוסכים לפנסיה המשיך מימרן לקדם נושאים הקשורים לפנסיה, לכתוב ולהרצות בנושא. חלק גדול מהנושאים אותם העלה, הפכו בהמשך לחקיקה או הנחיות מחייבות של משרד האוצר ורשות שוק ההון. בין הנושאים אותם קידם: פיקוח על [[הסדרי חוב]] שחלקם מלווים ב"תספורות"{{הערה|רועי ברגמן: [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3573828,00.html אקטיביזם חברתי גרסת בעלי האג"ח של סקיילקס], כלכליסט, 12.6.2012}}{{הערה|עופר וולפסון: [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-300437-00.html "חוסכי הפנסיה ייפגעו מהתיקון לחוק החברות"], News1, 6.6.12}}. הפעלת המודל הצ'יליאני להתאמת מדיניות ההשקעות לגיל החוסך{{הערה|רם עוזרי: [http://www.themarker.com/markets/1.1688483 המוסדיים לחצו - יישום המודל הצ'יליאני להפחתת סיכונים בפנסיה נדחה ל-2014], דה מארקר, 18.4.2012}}{{הערה|רימונה פרקש ברוך: [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568628,00.html ח"כ כץ לא היה מרוצה מהמודל הצ'יליאני והביא לדחייתו בשנה], כלכליסט, 19.4.2012}}. חופש בחירת סוכן פנסיוני לשכירים, והפרדת עמלות הסוכנים מגובה דמי הניהול. פיקוח על רכישת אג"ח מגובות משכנתאות ע"י גופי הפנסיה{{הערה|אסא ששון: [http://www.themarker.com/markets/1.2562721 "להקים ועדה שתבחן את רצון הבנקים להנפיק אג"ח מגובות משכנתאות"], 11.2.2515, TheMarker}}.  בשנת 2017 החליט להקדיש חלק גדול מזמנו בכתיבת דוקטורט על תחום הפנסיה באוניברסיטת בן גוריון.

==פעילות קהילתית==

==פעילות קהילתית==