שינויים

'''חמש דרכים לרווחה ''' הוא שם של פרסום מאת [[NEF]] אודות דרכים לשיפור איכות החיים שמתאימים לכל גיל ולכל מעמד כלכלי.  

'''חמש דרכים לרווחה ''' היא חוברת אודות דרכים לשיפור [[רווחה חברתית|איכות החיים]], שמתאימות לכל גיל ולכל מעמד כלכלי, בהתבסס על [[פסיכולוגיה חיובית]]. שיצאה לאור מטעם ארגון  [[הקרן לכלכלה חדשה]] (NEF) בבריטניה.  

   

   

==רקע==

==רקע==

דין וחשבון שהוגש ל[[תוכנית פורסייט|פרויקט פורסייט]] (Foresight Project) לשם תקשור הבסיס העובדתי לשיפור רווחת האנשים.  

דין וחשבון שהוגש ל[[תוכנית פורסייט|פרויקט פורסייט]] (Foresight Project) לשם תקשור הבסיס העובדתי לשיפור רווחת האנשים.  

נכתב על ידי:  Jody Aked, Nic Marks, Corrina Cordon, Sam Thompson

נכתב על ידי:  Jody Aked, Nic Marks, Corrina Cordon, Sam Thompson, המרכז לרווחה, [[הקרן לכלכלה חדשה]] NEF - (the new economics foundation)  

 

המרכז לרווחה, [[הקרן לכלכלה חדשה]] NEF - (the new economics foundation)  

* המסמך המקורי - [http://www.neweconomics.org/sites/neweconomics.org/files/Five_Ways_to_Well-being_Evidence_1.pdf Five Ways to Wellbeing ]

* המסמך המקורי - [http://www.neweconomics.org/sites/neweconomics.org/files/Five_Ways_to_Well-being_Evidence_1.pdf Five Ways to Wellbeing ]

המשימה  

המשימה  

מתוך הראיות שנאספו מתוך תחומי האתגר שזוהו עד כה (למידה במהלך החיים, בריאות הנפש, רווחה בעבודה, קשיי למידה והון נפשי במהלך החיים) הוטל על המרכז לרווחה ב[[קרן לכלכלה חדשה]] (NEF), לפתח אוסף של פעילויות מבוססות-ראיות, כדי לשפר את הרווחה האישית. הקרן לכלכלה חדשה הוא צוות עצמאי לחשיבה ועשייה שמספק השראה ומדגים שיפורים ברווחה החברתית. מטרתו של המרכז לרווחה היא לקדם את המושג של רווחה (well-being) כמטרה לגיטימית ומועילה של מדיניות, ולספק לאנשים את התובנות והכלים להגדיר מחדש עושר במונחים של רווחה.  

מתוך הראיות שנאספו מתוך תחומי האתגר שזוהו עד כה (למידה במהלך החיים, בריאות הנפש, רווחה בעבודה, קשיי למידה והון נפשי במהלך החיים) הוטל על המרכז לרווחה ב[[קרן לכלכלה חדשה]] (NEF), לפתח אוסף של פעילויות מבוססות-ראיות, כדי לשפר את הרווחה האישית. הקרן לכלכלה חדשה הוא צוות עצמאי לחשיבה ועשייה שמספק השראה ומדגים שיפורים ברווחה החברתית. מטרתו של המרכז לרווחה היא לקדם את המושג של [[רווחה]] (well-being) כמטרה לגיטימית ומועילה של מדיניות, ולספק לאנשים את התובנות והכלים להגדיר מחדש עושר במונחים של רווחה.  

השלב הראשוני  של הפרויקט התמקד בפיתוח של רשימה ארוכה של פעולות לשיפור הרווחה תוך התבססות על הראיות בדו"חות של "אתגרי פורסייט" ( Foresight

השלב הראשוני  של הפרויקט התמקד בפיתוח של רשימה ארוכה של פעולות לשיפור הרווחה תוך התבססות על הראיות בדו"חות של "אתגרי פורסייט" ( Foresight

==מבוא למהדורה העברית==

==מבוא למהדורה העברית==

העיתונות והממשלה מתייחסות ב-60 השנים האחרונות אל "הצמיחה הכלכלית" – הגידול בתוצר המקומי הגולמי - כאל המדד, בה' הידיעה לבדיקת הרווחה החברתית. הדבר נעוץ ביסודות התאוריה הנאו קלאסית, שטוענת שרווחת הפרט מסתכמת בצריכת מוצרים, ובכמות הזמן פנוי שלו. מדידת הרווחה של החברה כולה, נבנית על ידי סכימה של כלל ההוצאות שהפרטים מוציאים על מוצרים (תוך כדי זניחת המדידה של זמן פנוי).  

העיתונות והממשלה מתייחסות ב-60 השנים האחרונות ל"[[צמיחה כלכלית]]" – הגידול בתוצר המקומי הגולמי - כאל המדד, בה' הידיעה לבדיקת הרווחה החברתית. הדבר נעוץ ביסודות [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]], שטוענת שרווחת הפרט מסתכמת בצריכת מוצרים, ובכמות הזמן פנוי שלו. מדידת הרווחה של החברה כולה, נבנית על ידי סכימה של כלל ההוצאות שהפרטים מוציאים על מוצרים (תוך כדי זניחת המדידה של זמן פנוי).  

החשיבה על "גבולות לצמיחה" החל משנות ה-60, יצאה כנגד הרעיון שניתן ורצוי להגדיל עוד ועוד את הצמיחה החומרית, משום שהדבר גורם לכילוי חומרי הגלם המתחדשים והמתכלים, לפגיעה הולכת וגדלה במערכות הסביבתיות, ויכולה אף לגרום ולהיגרם מתופעות חברתיות שליליות כמו פשיעה, השמנת יתר, בעיות נפשיות, תאונות דרכים, סכסוכים במשפחה ועוד.  

החשיבה על "[[גבולות לצמיחה]]" החל משנות ה-60, יצאה כנגד הרעיון שניתן ורצוי להגדיל עוד ועוד את הצמיחה החומרית, משום שהדבר גורם לכילוי חומרי הגלם המתחדשים והמתכלים, לפגיעה הולכת וגדלה במערכות הסביבתיות, ויכולה אף לגרום ולהיגרם מתופעות חברתיות שליליות כמו פשיעה, [[השמנת יתר]], בעיות נפשיות, תאונות דרכים, סכסוכים במשפחה ועוד.  

הוגים שונים בספרות הכלכלית והחברתית ביקרו את הרעיונות של האיש הכלכלי שמגיע  למקסימום רווחה בצורה רציונלית ואנוכית על ידי קניית עוד ועוד מוצרים בשוק, ותוך התעלמות מתחומי חיים אחרים כמו הקשרים עם המשפחה והחברים, תחושת הביטחון ברחוב ובבית, הניכור החברתי ועוד. תחומים המשפיעים על הרווחה מחד, ומושפעים מהכלכלה מאידך. תורת המערכות המורכבות הציגה את מושג ההגחה ובכך ערערה את האמונה לפיה המערכת היא סך חלקיה, או החברה היא סך היחידים שבה. ליחסים בין הפרטים יש חשיבות מעבר לחשיבות של מצבו כל אחד מהפרטים, ולכן אי אפשר להסיק ממודל מיקרו על מצב החברה.  

הוגים שונים בספרות הכלכלית והחברתית ביקרו את הרעיונות של [[האדם הכלכלי]] שמגיע  למקסימום רווחה בצורה רציונלית ואנוכית על ידי קניית עוד ועוד מוצרים בשוק, ותוך התעלמות מתחומי חיים אחרים כמו הקשרים עם המשפחה והחברים, תחושת הביטחון ברחוב ובבית, הניכור החברתי ועוד. תחומים המשפיעים על הרווחה מחד, ומושפעים מהכלכלה מאידך. [[מערכות מורכבות|תורת המערכות המורכבות]] הציגה רעיונות חדשים כמו [[הגחה]] ובכך ערערה את האמונה לפיה המערכת היא סך חלקיה, או החברה היא סך היחידים שבה. ליחסים בין הפרטים יש חשיבות מעבר לחשיבות של מצבו כל אחד מהפרטים, ולכן אי אפשר להסיק ממודל מיקרו על מצב החברה.  

חלק ממטרותיה של הכלכלה האקולוגית, הוא חיפוש דרכים לשיפור רווחת האדם בתוך חברה המתנהלת בצורה מקיימת או ששואפת להגיע להתנהלות כזו. אנו שמים לב איפה להתקדמות בתחומים של כלכלה התנהגותית, ופסיכולוגיה חיובית. התקדמות זו יכולה לסייע  

חלק ממטרותיה של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]], הוא חיפוש דרכים לשיפור רווחת האדם בתוך חברה המתנהלת בצורה מקיימת או ששואפת להגיע להתנהלות כזו. אנו שמים לב איפה להתקדמות בתחומים של כלכלה התנהגותית, ופסיכולוגיה חיובית. התקדמות זו יכולה לסייע  

לחשיבה אודות כלכלה בת קיימא בשני מישורים:

לחשיבה אודות כלכלה בת קיימא בשני מישורים:

המישור המיידי המתבטא בתוספת לשורה של מדדים המהווים השלמות או חלופות לתמ"ג ככלי מדידה לרווחה חברתית. (כלים כמו מדד הפלנטה המאושרת, אינדקס הרווחה של האו"ם, מד קידמה אמין וכו'). בצד היותם כלים שמודדים את הרווחה בצורה שונה, הם גם מסייעים ליצור חזון של קידמה חברתית אחרת.  

המישור המיידי המתבטא בתוספת לשורה של מדדים המהווים השלמות או חלופות לתמ"ג ככלי מדידה לרווחה חברתית. (כלים כמו [[מדד הפלנטה המאושרת]], אינדקס הרווחה של האו"ם, [[מד קידמה אמין]] וכו'). בצד היותם כלים שמודדים את הרווחה בצורה שונה, הם גם מסייעים ליצור חזון של קידמה חברתית אחרת.  

המישור הרחב יותר הוא הצטרפות למחקרים, עבודות ותחומי מחקר שבונים את הגשרים בין עולם של "מדעי הטבע" לבין מדעי החברה. מדעי החברה שהתבססו עד כה בעיקר על הנחות פילוסופיות שצמחו במערב אירופה במאה ה-18 וה-19, צריכות לעבור לבסיס מוצק ואמפירי יותר שקשור לראיות ממדעי הטבע (נזכיר לדוגמה את הספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] ואת החזון של מחברו, [[ג'ארד דיימונד]] ל"מחקר היסטורי אנושי מדעי" שמעוגן יותר לראיות ולרעיונות מתחומי מדע כמו גאוגרפיה ואקולוגיה).  

המישור הרחב יותר הוא הצטרפות למחקרים, עבודות ותחומי מחקר שבונים את הגשרים בין עולם של "מדעי הטבע" לבין מדעי החברה. מדעי החברה שהתבססו עד כה בעיקר על הנחות פילוסופיות שצמחו במערב אירופה במאה ה-18 וה-19, צריכות לעבור לבסיס מוצק ואמפירי יותר שקשור לראיות ממדעי הטבע (נזכיר לדוגמה את הספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] ואת החזון של מחברו, [[ג'ארד דיימונד]] ל"מחקר היסטורי אנושי מדעי" שמעוגן יותר לראיות ולרעיונות מתחומי מדע כמו גאוגרפיה ואקולוגיה).  

בשמחה רבה איפה, שמענו על הניסיון של הממשלה הבריטית לזהות גורמים שיכולים לשפר את רווחת האוכלוסייה, ואנו גאים לתרגם ולחשוף בפני הקורא העברי את הדו"ח הבא, הנוגע לפעולות ברות יישום המאפשרות לפרטים בחברה לשפר את רווחתם המיידית.

בשמחה רבה, שמענו על הניסיון של הממשלה הבריטית לזהות גורמים שיכולים לשפר את רווחת האוכלוסייה, ואנו גאים לתרגם ולחשוף בפני הקורא העברי את הדו"ח הבא, הנוגע לפעולות ברות יישום המאפשרות לפרטים בחברה לשפר את רווחתם המיידית.

 

אנו מקווים שמסמך זה יועיל לקוראים בו, כמו גם יתרום לשינוי השיח החברתי על רווחה, כלכלה חברה וסביבה.  

אנו מקווים שמסמך זה יועיל לקוראים בו, כמו גם יתרום לשינוי השיח החברתי על רווחה, כלכלה חברה וסביבה.  

דרור רשף, העמותה לכלכלה בת קיימא בישראל, נובמבר 2010.

דרור רשף, [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] בישראל, נובמבר 2010.

==תהליך הבחירה ==

==תהליך הבחירה ==

מתוך בסיס גדול של ראיות, וכן מכמות גדולה של חומר, עלו כמה שיקולי-מפתח שהנחו את תהליך הבחירה של אוסף הפעולות לשיפור הרווחה האישית. הנקודות הבאות משקפות הן את הקריטריונים המפורטים בתקציר הפרויקט והן את הממצאים מתחומי קידום בריאות הנפש והרווחה, בדבר הצלחתן של גישות מבוססות התערבות להביא לשינוי התנהגותי.  

מתוך בסיס גדול של ראיות, וכן מכמות גדולה של חומר, עלו כמה שיקולי-מפתח שהנחו את תהליך הבחירה של אוסף הפעולות לשיפור הרווחה האישית. הנקודות הבאות משקפות הן את הקריטריונים המפורטים בתקציר הפרויקט והן את הממצאים מתחומי קידום בריאות הנפש והרווחה, בדבר הצלחתן של גישות מבוססות התערבות להביא לשינוי התנהגותי.  

כמפורט בתקציר הפרויקט, המטרה היתה ליצור אוסף פעולות שמתבססות על ראיות. יצוין, עם זאת, כי יש מעט ראיות אפידמיולוגיות שבוחנות אמצעים וגורמים של רווחה. יתר על כן, בספרות קיימת שכיחות גדולה יותר של מחקרי-חתך, אשר לא בוחנים את הרווחה בקרב אותם פרטים למשך תקופה ארוכה.6  לפיכך, ברוב המקרים קשה לקבוע סיבתיות בביטחון. עם זאת, מחקרים עדכניים יותר החלו לבחון את היעילות של התערבויות ספציפיות בקידום של רווחה, ואלו מספקים תובנות בקשר לגורמים שבהם צריכה להתרכז גישה ממוקדת.  

כמפורט בתקציר הפרויקט, המטרה היתה ליצור אוסף פעולות שמתבססות על ראיות. יצוין, עם זאת, כי יש מעט ראיות אפידמיולוגיות שבוחנות אמצעים וגורמים של רווחה. יתר על כן, בספרות קיימת שכיחות גדולה יותר של מחקרי-חתך, אשר לא בוחנים את הרווחה בקרב אותם פרטים למשך תקופה ארוכה.6  לפיכך, ברוב המקרים קשה לקבוע סיבתיות בביטחון. עם זאת, מחקרים עדכניים יותר החלו לבחון את היעילות של התערבויות ספציפיות בקידום של רווחה, ואלו מספקים תובנות בקשר לגורמים שבהם צריכה להתרכז גישה ממוקדת.  

ראוי גם לציין כי יש מעט מאוד ספרות, אם בכלל, על עוצמות הגורמים המשפיעים. דבר זה אומת בראיונות עם מנהיגי תוכנית האתגרים.7 לכן, קשה לפרט ולהשוות את ההשפעה של פעולות שונות על קידום הרווחה. בשלב זה, קיימת הסכמה כללית כי חשוב לשמור על גישה הוליסטית לשיפור רווחת האדם.  

ראוי גם לציין כי יש מעט מאוד ספרות, אם בכלל, על עוצמות הגורמים המשפיעים. דבר זה אומת בראיונות עם מנהיגי תוכנית האתגרים.7 לכן, קשה לפרט ולהשוות את ההשפעה של פעולות שונות על קידום הרווחה. בשלב זה, קיימת הסכמה כללית כי חשוב לשמור על גישה הוליסטית לשיפור רווחת האדם.  

משיכה אוניברסלית

;משיכה אוניברסלית:

כפי שצויין בהצעת הפרוייקט, המטרה היתה לייסד אוסף כללי של פעולות שפונות לקהל רחב. לדוגמה, היה חשוב לנו להשיג ראיות על ההשפעה של פעולות לשיפור הרווחה האישית עבור אנשים בגילאים שונים.  

כפי שצויין בהצעת הפרוייקט, המטרה היתה לייסד אוסף כללי של פעולות שפונות לקהל רחב. לדוגמה, היה חשוב לנו להשיג ראיות על ההשפעה של פעולות לשיפור הרווחה האישית עבור אנשים בגילאים שונים.  

התמקדות בפרט

;התמקדות בפרט:

תקציר הפרוייקט נועד כדי לתכנן אוסף של פעולות המשפרות את רווחת הפרט ברמה האישית. אי לכך, פעולות שממוקדת בכיוון החברתי או ברמה הממשלתית אינן ניתנות ליישום על ידי פרטים בחייהם שלהם.  

תקציר הפרוייקט נועד כדי לתכנן אוסף של פעולות המשפרות את רווחת הפרט ברמה האישית. אי לכך, פעולות שממוקדת בכיוון החברתי או ברמה הממשלתית אינן ניתנות ליישום על ידי פרטים בחייהם שלהם.  

הצורך במגוון  

;הצורך במגוון:

ראיות מתחום הפסיכולוגיה החיובית מצביעות על כך כי כל אוסף של פעולות בנות קיימא יצטרכו להתגבר על הנטייה ל"הסתגלות הדונית" (hedonic adaptation). בהתחשב בכך שחזרה על פעולות יכולה להקטין את העוצמה שלהן, נטען כי אסטרטגיות צריכות להיות מגוונות כדי שהן ישארו "טריות".8 בדרך זו, הגישה אליהן היא לא מתוך תחושה של חובה.  

ראיות מתחום הפסיכולוגיה החיובית מצביעות על כך כי כל אוסף של פעולות בנות קיימא יצטרכו להתגבר על הנטייה ל"הסתגלות הדונית" (hedonic adaptation). בהתחשב בכך שחזרה על פעולות יכולה להקטין את העוצמה שלהן, נטען כי אסטרטגיות צריכות להיות מגוונות כדי שהן ישארו "טריות".8 בדרך זו, הגישה אליהן היא לא מתוך תחושה של חובה.