שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שינוים" ב־"שינויים"
שורה 84: שורה 84:  
* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  
 
* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  
 
* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   
 
* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   
* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצטבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]
+
* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצטבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינויים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]
 
* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.
 
* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.
  

תפריט ניווט