שינויים

[[סביבתנות|ארגוני סביבה]], פעילים ורופאים טוענים כי [[זיהום]] זה אחראי לכך שיש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר באיזור מפרץ חיפה לעומת מקומות אחרים בארץ בשורה של מחלות כמו [[אסתמה]], מספר סוגי [[סרטן]], [[מחלות לב]], ו[[טרטוגן|נזקים לעוברים]] ולילדים באיזור. מחקרים על קשר בין זיהום ותחלואה ברחבי העולם ידועים זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות התחזק הביטחון המחקרי בנושא, לדוגמה [[זיהום אוויר]] הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. מחקרים על קשרים בין מוקדי זיהום בחיפה לבין מחלות שונות קיימים עוד משנות ה-80 אך לרוב מחקרים אלה לא הגיעו לידיעת הציבור.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה,  קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16</ref> בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות. באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האיזור כ"אזור מוכה זיהום".  

[[סביבתנות|ארגוני סביבה]], פעילים ורופאים טוענים כי [[זיהום]] זה אחראי לכך שיש שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים יותר באיזור מפרץ חיפה לעומת מקומות אחרים בארץ בשורה של מחלות כמו [[אסתמה]], מספר סוגי [[סרטן]], [[מחלות לב]], ו[[טרטוגן|נזקים לעוברים]] ולילדים באיזור. מחקרים על קשר בין זיהום ותחלואה ברחבי העולם ידועים זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות התחזק הביטחון המחקרי בנושא, לדוגמה [[זיהום אוויר]] הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. מחקרים על קשרים בין מוקדי זיהום בחיפה לבין מחלות שונות קיימים עוד משנות ה-80 אך לרוב מחקרים אלה לא הגיעו לידיעת הציבור.<ref name="harary">[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html קחו אוויר ותירגעו]  סקירת מחקרים על הזיהום והתחלואה בחיפה,  קרן צוריאל הררי, כלכליסט, 12.02.16</ref> בעקבות מאבק ציבורי הוחלט על קיומו של סקר אפידמיולוגי שיבדוק את הטענות. באפריל 2015 הצטרף משרד הבריאות לטענה שיש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין הזיהום בה, ובה בעת המשרד להגנת הסביבה נערך להכרזה על האיזור כ"אזור מוכה זיהום".  

במשך השנים נשמעות טענות מצד [[סביבתנות|פעילי סביבה]], רופאים ועיתונאים, כי [[קשרי הון שלטון|קשרים בין הון לשלטון]] יוצרים [[הכחשת זיהום|הכחשה של הזיהום באיזור]] - ניטור לא יעיל, תקנים לא מספקים, אי קידום של  [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] להקטנת הזיהום, גרירת רגליים בביצוע ובפרסום מחקרי בריאות, ותורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)|שיטת השקשוקה]] משנת 2008 שבו נראה גם ראש עיריית חיפה, [[יונה יהב]], כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624] באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית בעקבות מכתב של [[פרופסור איתמר גרוטו]], ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בדבר שיעורי סרטן חריגים בחיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו בחיפה. דברים אלה הובילו לפרסומים והכחשות שונים מגורמי בריאות בישראל והרשויות העירוניות, והובילו לקידום מחקר אפידמיולוגי באיזור. הדלפת ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20%-30% מהתינוקות  במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוהה מאד של [[סרטן ריאות]] ושל [[לימפומה]] בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העיריה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.  

במשך השנים נשמעות טענות מצד [[סביבתנות|פעילי סביבה]], רופאים ועיתונאים, כי [[קשרי הון שלטון|קשרים בין הון לשלטון]] יוצרים [[הכחשת זיהום|הכחשה של הזיהום באיזור]] - ניטור לא יעיל, תקנים לא מספקים, אי קידום של  [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] להקטנת הזיהום, גרירת רגליים בביצוע ובפרסום מחקרי בריאות, ותורמים לכיסוי תקשורתי שמנסה להמעיט בחומרתה של הבעיה. דוגמה לטענה זו מופיעה בסרט [[שיטת השקשוקה (סרט)|שיטת השקשוקה]] משנת 2008 שבו נראה גם ראש עיריית חיפה, [[יונה יהב]], כשהוא טוען כי "אצלנו האוויר הוא בין הנקיים בארץ". [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1149624] באפריל 2015 התרחשה שערורייה תקשורתית בעקבות מכתב של [[פרופסור איתמר גרוטו]], ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בדבר שיעורי סרטן חריגים בחיפה, ובמיוחד ביחס לילדים שגדלו בחיפה. דברים אלה הובילו לפרסומים והכחשות שונים מגורמי בריאות בישראל והרשויות העירוניות, והובילו לקידום מחקר אפידמיולוגי באיזור. הדלפת ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20%-30% מהתינוקות  במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוהה מאוד של [[סרטן ריאות]] ושל [[לימפומה]] בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העיריה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.  

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של [[המשרד להגנת הסביבה]] לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל [[תרכובות אורגניות נדיפות]] ו[[חומר חלקיקי]] עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב טבעי ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות. <ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>.  בספטמבר 2016 החליטה עיריית חיפה לאסור על כניסת כלי רכב המונעים בדיזל ושהוגדרו מזהמים לשכונות מגורים בעיר החל מ-2017. צעדים אלה מתקיימים על רקע [[מאבק אזרחי]] למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.   

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של [[המשרד להגנת הסביבה]] לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל [[תרכובות אורגניות נדיפות]] ו[[חומר חלקיקי]] עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב טבעי ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של איחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות. <ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref>.  בספטמבר 2016 החליטה עיריית חיפה לאסור על כניסת כלי רכב המונעים בדיזל ושהוגדרו מזהמים לשכונות מגורים בעיר החל מ-2017. צעדים אלה מתקיימים על רקע [[מאבק אזרחי]] למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה.   

בספטמבר 2010, מצאו שבעה חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]] לבין תחלואה ב[[סרטן ריאות]] בקרב גברים במפרץ חיפה.<ref>[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1222893 חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים] דן אבן, הארץ, 28.09.2010 </ref><ref name="Eitan2010">Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “[http://envgis.technion.ac.il/publications/air%20pollution%20haifa%20bay%20Eitan%20et%20al.pdf Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel].” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39</ref>

בספטמבר 2010, מצאו שבעה חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור [[חומר חלקיקי|חלקיקי PM10]] לבין תחלואה ב[[סרטן ריאות]] בקרב גברים במפרץ חיפה.<ref>[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1222893 חוקרים מצאו קשר מובהק בין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן ריאות בגברים] דן אבן, הארץ, 28.09.2010 </ref><ref name="Eitan2010">Ori Eitan, Yuval, Micha Barchana, Jonathan Dubnov, Shai Linn, Yohay Carmel, and David M. Broday. “[http://envgis.technion.ac.il/publications/air%20pollution%20haifa%20bay%20Eitan%20et%20al.pdf Spatial Analysis of Air Pollution and Cancer Incidence Rates in Haifa Bay, Israel].” ELSEVIER, July 13, 2010, 4429–39</ref>

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] ב[[קדמיום]] בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, [http://meetinglibrary.asco.org/content/48715-74 Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel], Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] ב[[קדמיום]] בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8,034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאוד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, [http://meetinglibrary.asco.org/content/48715-74 Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel], Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טען במכתב משנת 2012 כי יש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה המוגברת באיזור וקרא להכריז עליו כעל איזור מוכה זיהום. <ref>[http://haipo.co.il/forum/item/13758 יונה יהב: "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" - אסטרטגיית ההכחשה] חי-פה,  6.6.2012</ref> דבריו לא זכו להתייחסות.  

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טען במכתב משנת 2012 כי יש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה המוגברת באיזור וקרא להכריז עליו כעל איזור מוכה זיהום. <ref>[http://haipo.co.il/forum/item/13758 יונה יהב: "תושבי חיפה נושמים אוויר נקי" - אסטרטגיית ההכחשה] חי-פה,  6.6.2012</ref> דבריו לא זכו להתייחסות.  

===תרומת התעשייה לכלכלה ===

===תרומת התעשייה לכלכלה ===

מפעלי זיקוק הנפט ומפעלי הפלסטיק והגומי בולטים מאד בנוף העירוני של חיפה והם פרוסים על פני שטח גדול של 2.9 אלף דונם שמהווים 66% מכל שטחי התעשייה של חיפה. הדבר יוצר את הרושם שהמפעלים הם התעשייה המרכזית של העיר. עם זאת לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מפעלים אלה מהווים רק 5.3% מכלל מפעלי התעשייה בעיר, בשנת 2009 המפעלים העסיקו 1,774 עובדים שהם 11% מכלל עובדי התעשייה בעיר וכ-3% מכלל עובדי התעשייה בישראל.<ref name="yent18_04_15">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4648105,00.html עיריית חיפה מקבלת עשרות מיליונים מהמפעלים המזהמים] אילנה קוריאל וירון דרוקמן, 18.04.2015ynet </ref> עם זאת למפעלי זיקוק הנפט יש גם חשיבות אסטרטגית בשל היכולת שלהם לספק תוצרי נפט מעובדים, ולא להיות תלויים ביבוא תוצרים אלה ממדינות אחרות - אם כי בכל ישראל תלויה בייבוא [[נפט]] גולמי. דוגמה למדינה שאין לה יכולת זיקוק נפט עצמי היא איראן, שמשלמת בשל כך מחיר כלכלי יקר. יכולת זיקוק נפט נחשבת גם כבעלת משמעות ביטחונית.  

מפעלי זיקוק הנפט ומפעלי הפלסטיק והגומי בולטים מאוד בנוף העירוני של חיפה והם פרוסים על פני שטח גדול של 2.9 אלף דונם שמהווים 66% מכל שטחי התעשייה של חיפה. הדבר יוצר את הרושם שהמפעלים הם התעשייה המרכזית של העיר. עם זאת לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מפעלים אלה מהווים רק 5.3% מכלל מפעלי התעשייה בעיר, בשנת 2009 המפעלים העסיקו 1,774 עובדים שהם 11% מכלל עובדי התעשייה בעיר וכ-3% מכלל עובדי התעשייה בישראל.<ref name="yent18_04_15">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4648105,00.html עיריית חיפה מקבלת עשרות מיליונים מהמפעלים המזהמים] אילנה קוריאל וירון דרוקמן, 18.04.2015ynet </ref> עם זאת למפעלי זיקוק הנפט יש גם חשיבות אסטרטגית בשל היכולת שלהם לספק תוצרי נפט מעובדים, ולא להיות תלויים ביבוא תוצרים אלה ממדינות אחרות - אם כי בכל ישראל תלויה בייבוא [[נפט]] גולמי. דוגמה למדינה שאין לה יכולת זיקוק נפט עצמי היא איראן, שמשלמת בשל כך מחיר כלכלי יקר. יכולת זיקוק נפט נחשבת גם כבעלת משמעות ביטחונית.  

לפי פרסום בעיתון כלכליסט, תשלום הארנונה השנתי של בתי הזיקוק לעיריית חיפה הוערך ב-60 מיליון שקל משנת 2005 עד 2011 לכל שנה. עוד פורסם כי באוקטובר 2012 דרשה העירייה תשלום שנתי של כ-120 מיליון שקלים. באוקטובר 2012 הגישה בתי זיקוק דיווח לבורסה לניירות ערך, לפי החברה והחברות הבנות שלה (כרמל אולפינים, גדיב, תעשיות פטרוכימיה, ושמנים בסיסים חיפה), קיבלו הודעת שומת ארנונה לשנת 2012 מאת עיריית חיפה, בסכום נוסף כולל של כ-77.4 מיליון שקלים, מעבר להודעת השומה המקורית שנמסרו לאותה שנה. מנתוני הלמ"ס עולה כי עיריית חיפה גבתה בשנת 2013 - 702 מיליון שקלים ארנונה מבתי עסק ומפעלים. ההערכה היא כי יותר מ-100 מיליון שקלים נגבו מהמפעלים המוגדרים מזהמים. כלומר סה"כ הערכה היא כי התעשייה הכבדה בעיר שילמה כ-14% מתוך תשלומי העסקים לעיר.<ref name="yent18_04_15"/>

לפי פרסום בעיתון כלכליסט, תשלום הארנונה השנתי של בתי הזיקוק לעיריית חיפה הוערך ב-60 מיליון שקל משנת 2005 עד 2011 לכל שנה. עוד פורסם כי באוקטובר 2012 דרשה העירייה תשלום שנתי של כ-120 מיליון שקלים. באוקטובר 2012 הגישה בתי זיקוק דיווח לבורסה לניירות ערך, לפי החברה והחברות הבנות שלה (כרמל אולפינים, גדיב, תעשיות פטרוכימיה, ושמנים בסיסים חיפה), קיבלו הודעת שומת ארנונה לשנת 2012 מאת עיריית חיפה, בסכום נוסף כולל של כ-77.4 מיליון שקלים, מעבר להודעת השומה המקורית שנמסרו לאותה שנה. מנתוני הלמ"ס עולה כי עיריית חיפה גבתה בשנת 2013 - 702 מיליון שקלים ארנונה מבתי עסק ומפעלים. ההערכה היא כי יותר מ-100 מיליון שקלים נגבו מהמפעלים המוגדרים מזהמים. כלומר סה"כ הערכה היא כי התעשייה הכבדה בעיר שילמה כ-14% מתוך תשלומי העסקים לעיר.<ref name="yent18_04_15"/>