שינויים

מרבית המודלים של היקום ביוון העתיקה הציגו את כדור הארץ במרכזו- מודלים גאוצנטריים. השמש, הירח, כוכבי הלכת הכוכבים האחרים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. הדבר תאם למרבית המיתולוגיות והאמונות שרווחו באותה תקופה (מיתוס הינדי קבע שהעולם ניצב על גבו של צב ענק; היוונים טענו שאת העולם נושא בידיו הטיטאן אטלס, וכו'). המודל שהשפיע בצורה המקיפה ביותר על האסטרונומיה היה המודל של אריסטו. מודל זה, שהתבסס על כתביו של הרקלידס מפונטוס, הציג את העולם כמערכת של גלגלים שמרכזם בכדור הארץ. הגלגלים נושאים עליהם את כוכבי הלכת השונים, שמקיפים את כדור הארץ אחת ליממה. כל הגלגלים מונעים על ידי ה"מניע הראשוני", הנע ללא הפסקה. הדבר נשען על תאוריית הפיזיקה של אריסטו שפותחה במאה הרביעית לפני הספירה. תאוריה זו הייתה דומיננטית במהלך כאלף השנים הבאות.

מרבית המודלים של היקום ביוון העתיקה הציגו את כדור הארץ במרכזו- מודלים גאוצנטריים. השמש, הירח, כוכבי הלכת הכוכבים האחרים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. הדבר תאם למרבית המיתולוגיות והאמונות שרווחו באותה תקופה (מיתוס הינדי קבע שהעולם ניצב על גבו של צב ענק; היוונים טענו שאת העולם נושא בידיו הטיטאן אטלס, וכו'). המודל שהשפיע בצורה המקיפה ביותר על האסטרונומיה היה המודל של אריסטו. מודל זה, שהתבסס על כתביו של הרקלידס מפונטוס, הציג את העולם כמערכת של גלגלים שמרכזם בכדור הארץ. הגלגלים נושאים עליהם את כוכבי הלכת השונים, שמקיפים את כדור הארץ אחת ליממה. כל הגלגלים מונעים על ידי ה"מניע הראשוני", הנע ללא הפסקה. הדבר נשען על תאוריית הפיזיקה של אריסטו שפותחה במאה הרביעית לפני הספירה. תאוריה זו הייתה דומיננטית במהלך כאלף השנים הבאות.

המודל נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מין ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו באותה תקופה וכן שנים רבות לאחר מכן. לא כולם הסכימו למודל הגאוצנרטי. במאה השלישית לפני הספירה, הציג האסטרונום היווני אריסטרכוס מסמוס מודל הליוצנטרי, על פיו כדור הארץ מקיף את השמש. המודל לא זכה להכרה, והמודל של אריסטו הועדף על פניו. בין התומכים הבודדים למודל ההליוצנטרי בעת העתיקה ניתן למנות את הפילוסוף יווני סלאוקוס מסלאוקיה. במאה השנייה לספירה פורסמה התאוריה של תלמי על תנועת גרמי השמיים. התאוריה מבוססת על כתבי אריסטו ואפלטון.  

המודל נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאוד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מין ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו באותה תקופה וכן שנים רבות לאחר מכן. לא כולם הסכימו למודל הגאוצנרטי. במאה השלישית לפני הספירה, הציג האסטרונום היווני אריסטרכוס מסמוס מודל הליוצנטרי, על פיו כדור הארץ מקיף את השמש. המודל לא זכה להכרה, והמודל של אריסטו הועדף על פניו. בין התומכים הבודדים למודל ההליוצנטרי בעת העתיקה ניתן למנות את הפילוסוף יווני סלאוקוס מסלאוקיה. במאה השנייה לספירה פורסמה התאוריה של תלמי על תנועת גרמי השמיים. התאוריה מבוססת על כתבי אריסטו ואפלטון.  

גישתו של תלמי מאמצת את הגישה האריסטוטלית בליווי שינוי מהותי שאפשר דיוק רב יותר בהתאמה לתצפיות: המעבר מרעיון הגלגלים לגישה לפיה כל הכוכבים שסובבים את כדור הארץ נעים על טבעות חלולות (ספרות). המודל הגאוצנטרי של תלמי נתמך על ידי [[הכנסייה הקתולית]] בימי הביניים, (מנימוקים תאולוגיים ולא בהכרח מדעיים) ותקע את האסטרונומיה למשך כ-1500 שנה.  

גישתו של תלמי מאמצת את הגישה האריסטוטלית בליווי שינוי מהותי שאפשר דיוק רב יותר בהתאמה לתצפיות: המעבר מרעיון הגלגלים לגישה לפיה כל הכוכבים שסובבים את כדור הארץ נעים על טבעות חלולות (ספרות). המודל הגאוצנטרי של תלמי נתמך על ידי [[הכנסייה הקתולית]] בימי הביניים, (מנימוקים תאולוגיים ולא בהכרח מדעיים) ותקע את האסטרונומיה למשך כ-1500 שנה.