שינויים

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים ואינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון שלטון פוליטיקאים או פקידים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת - כלכלית, תקשורתית או פוליטית. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.  

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים ואינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון שלטון פוליטיקאים או פקידים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת - כלכלית, תקשורתית או פוליטית. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.  

קשרי הון שלטון יכולים לגרור נזקים כבדים מאד לציבור - בגלל טיפול לא טוב ב[[כשלי שוק]] ואף טיפוח שלהם - כמו שמירה על [[מונופול|מונופולים]], [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום סביבתי]], פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]]), הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[שחיתות]] בכספי ציבור ועוד. הנזק לציבור הוא דרך אפיקים שונים - [[נזק סביבתי]] הפוגע בציבור היום ו[[סכנה לדורות העתיד|מסכן את דורות העתיד]], מדיניות חוץ או בטחון בעייתית המגבירה סיכונים של מלחמה, הגברה של בעיות [[עוני]], [[אי שוויון]], [[גזענות]] ושנאה עקב פגיעה מוגברת בעניים, הסטת אשמה למיעוטים וטכניקות של הסתה, נזקים בריאותיים על ידי הגברה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]], ונזקים כלכליים בגלל הוצאות מיותרות לציבור כצרכן וכן ניצול לא מיטבי של תקציב המדינה.  

קשרי הון שלטון יכולים לגרור נזקים כבדים מאוד לציבור - בגלל טיפול לא טוב ב[[כשלי שוק]] ואף טיפוח שלהם - כמו שמירה על [[מונופול|מונופולים]], [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום סביבתי]], פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]]), הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[שחיתות]] בכספי ציבור ועוד. הנזק לציבור הוא דרך אפיקים שונים - [[נזק סביבתי]] הפוגע בציבור היום ו[[סכנה לדורות העתיד|מסכן את דורות העתיד]], מדיניות חוץ או בטחון בעייתית המגבירה סיכונים של מלחמה, הגברה של בעיות [[עוני]], [[אי שוויון]], [[גזענות]] ושנאה עקב פגיעה מוגברת בעניים, הסטת אשמה למיעוטים וטכניקות של הסתה, נזקים בריאותיים על ידי הגברה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]], ונזקים כלכליים בגלל הוצאות מיותרות לציבור כצרכן וכן ניצול לא מיטבי של תקציב המדינה.  

==שילוב אינטרסים בין הון לשלטון==

==שילוב אינטרסים בין הון לשלטון==

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום למתמודדים במפלגות שונות. איש העסקים [[שלמה אליהו]] לדוגמה תרם 40 אלף שקל לח"כ [[סילבן שלום]] מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל  לשר [[בנימין בן-אליעזר]] מהעבודה. [[יוסף חכמי]] תרם ל[[אהוד ברק]], שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי ל[[בנימין נתניהו]] 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''מתן תרומות לפוליטיקאים למימון הוצאות פריימריז ולמימון מפלגות'''. בבחירות 2006 נמצא שיש אנשים עסקים שמעדיפים לתרום למתמודדים במפלגות שונות. איש העסקים [[שלמה אליהו]] לדוגמה תרם 40 אלף שקל לח"כ [[סילבן שלום]] מהליכוד, ותרם גם 35 אלף שקל  לשר [[בנימין בן-אליעזר]] מהעבודה. [[יוסף חכמי]] תרם ל[[אהוד ברק]], שהתמודד ביוני 2007 בעבודה, 40 אלף שקל. בבחירות על ראשות הליכוד שנערכו באוגוסט 2007 תרם חכמי ל[[בנימין נתניהו]] 39,900 שקל.[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284]  

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בניסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''תרומות לעמותות'''. חוק מימון מפלגות מגביל את התרומות לפריימריז ולמפלגות. בניסיון לעקוף את החוק מבוצעות תרומות לעמותות. העמותות שוכרות אנשים שמקבלים שכר. בזמנם הפנוי אנשי העמותות עובדים לטובת המפלגה. פרשה מפורסמת של עמותות היא "פרשת העמותות" של אהוד ברק. לצורך מימון מסע הבחירות האישי שלו לראשות הממשלה, השתמש מטה ברק במספר עמותות לצורך גיוס תרומות בהיקף של מיליוני שקלים. מקצת מן העמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7]

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאד לפוליטיקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''סיוע בגיוס תרומות מאנשי עסקים מחו"ל''' - על ידי "המלצות" לעמיתים, על ידי ארגון של כנסי תומכים ומתרימים בחו"ל, הרצאות בתמורה לשכר גבוה מאוד לפוליטיקאי המרצה, וארוחות התרמה בחו"ל.  

* '''שכירת פוליטיקאים שפרשו מהפוליטיקה''' כספקים של "שירותי ייעוץ". לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית.  

* '''שכירת פוליטיקאים שפרשו מהפוליטיקה''' כספקים של "שירותי ייעוץ". לעיתים הפוליטיקאים חוזרים בחזרה למערכת הפוליטית.  

* '''חובות לבנקים''' המפלגות חייבות ל[[בנקים בישראל|בנקים]] מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה הייתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, ליכוד עם חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. מספר משפחות מצומם שולט ב[[בנקאות בישראל]], הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.

* '''חובות לבנקים''' המפלגות חייבות ל[[בנקים בישראל|בנקים]] מאות מיליוני שקלים. ב-2008 מפלגת העבודה הייתה חייבת לבנקים מעל 118 מיליון ש"ח וסך החובות במפלגות הגיעו ל-200 מיליון ש"ח, ונגעו לכל המפלגות מלבד מפלגת הגימלאים. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1328284] ב-2009 הסתכמו חובות המפלגות לבנקים מעל 200 מיליון ש"ח: מפלגת העבודה עם חובות של מעל 80 מיליון ש"ח, ליכוד עם חובות של מעל 35 מיליון ש"ח, למרצ חוב של 12 מיליון ש"ח, לש"ס חובות של כ-8 מיליון ש"ח, ולקדימה חוב של מעל 5 מיליון ש"ח.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/906/674.html]. לפי דו"ח מבקר המדינה הסתכמה יתרת חובות המפלגות בסוף 2010 בסך כולל של 165 מיליון שקל: לעבודה חוב של 54 מיליון שקל, לקדימה חוב של 34 מיליון שקל. לליכוד חובות של כ-29 מיליון שקל. לישראל ביתנו חובות של כ-2 מיליון שקל ולש"ס רק כ-300 אלף שקל. למרץ חוב של 6 מיליון ש"ח. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4290995,00.html]. מספר משפחות מצומם שולט ב[[בנקאות בישראל]], הבנקים שולטים על מדיניות החזרת החובות, הפוליטיקאים שולטים על רגולציה מול הבנקים.