שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 205: שורה 205:  
כרמל בלנק ויוסי שביט ממכון טאוב, קיימו מחקר בשנת 2013 בישראל, שבחן מהם הגורמים המשפיעים על כמות ההפרעות של ילדים בכיתה, וכן השפעת הפרעות עלה על הציונים.<ref>[http://taubcenter.org.il/he/%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%aa-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d/ משמעת בכיתה והישגי התלמידים] צוות מרכז טאוב, 02.09.2014</ref> בניגוד למה שאפשר לצפות, לא נמצאו השפעות של משתנים כמו גודל-בית הספר או רמת הטיפוח שלו, גודל הכיתות, מספר הבנות בכיתה. משתנים משפיעים הם [[הוגנות|יחס לא הוגן]] של המורים בכיתה, רמת הפרעות המשמעת בבית הספר, מידת אכיפת המשמעת בבית הספר והשכלת ההורים (שקשורה למעמדם החברתי-כלכלי).  
 
כרמל בלנק ויוסי שביט ממכון טאוב, קיימו מחקר בשנת 2013 בישראל, שבחן מהם הגורמים המשפיעים על כמות ההפרעות של ילדים בכיתה, וכן השפעת הפרעות עלה על הציונים.<ref>[http://taubcenter.org.il/he/%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%aa-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d/ משמעת בכיתה והישגי התלמידים] צוות מרכז טאוב, 02.09.2014</ref> בניגוד למה שאפשר לצפות, לא נמצאו השפעות של משתנים כמו גודל-בית הספר או רמת הטיפוח שלו, גודל הכיתות, מספר הבנות בכיתה. משתנים משפיעים הם [[הוגנות|יחס לא הוגן]] של המורים בכיתה, רמת הפרעות המשמעת בבית הספר, מידת אכיפת המשמעת בבית הספר והשכלת ההורים (שקשורה למעמדם החברתי-כלכלי).  
   −
להפרות משמעת בכיתה יש השפעה שלילית על הישגי התלמידים, ללא קשר להתנהגות התלמיד עצמו או להישגיו בעבר. יש קשר הפוך בין ציונים במבחני המיצ”ב לרמת הפרות-המשמעת של התלמיד עצמו, וכן להפרות משמעת ברמת הכיתה, כאשר בשני המקרים גודל ההשפעות דומה: בממוצע, יש פער של 11 נקודות (ציון של 80.4 מול 69.4) בין תלמיד ממושמע במיוחד לתלמיד שהתנהגותו גרועה במיוחד. הפער בהישגים בין תלמיד הלומד בכיתה ממושמעת מאד לתלמיד בכיתה שאינה ממושמעת כלל (בנטרול הישגים קודמים ורמת המשמעת האישית) עומד על 8.4 נקודות  (79.1 מול 70.7, בהתאמה). לעומת זאת, במחקר לא התגלו פערים בהישגים בין תלמידים שלמדו בבתי ספר בעלי רמות משמעת שונות או בבתי ספר שמדיניות אכיפת המשמעת שלהם הייתה שונה.
+
להפרות משמעת בכיתה יש השפעה שלילית על הישגי התלמידים, ללא קשר להתנהגות התלמיד עצמו או להישגיו בעבר. יש קשר הפוך בין ציונים במבחני המיצ”ב לרמת הפרות-המשמעת של התלמיד עצמו, וכן להפרות משמעת ברמת הכיתה, כאשר בשני המקרים גודל ההשפעות דומה: בממוצע, יש פער של 11 נקודות (ציון של 80.4 מול 69.4) בין תלמיד ממושמע במיוחד לתלמיד שהתנהגותו גרועה במיוחד. הפער בהישגים בין תלמיד הלומד בכיתה ממושמעת מאוד לתלמיד בכיתה שאינה ממושמעת כלל (בנטרול הישגים קודמים ורמת המשמעת האישית) עומד על 8.4 נקודות  (79.1 מול 70.7, בהתאמה). לעומת זאת, במחקר לא התגלו פערים בהישגים בין תלמידים שלמדו בבתי ספר בעלי רמות משמעת שונות או בבתי ספר שמדיניות אכיפת המשמעת שלהם הייתה שונה.
    
==תשתיות==
 
==תשתיות==
שורה 230: שורה 230:  
כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני  2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם  26.7  תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ-10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>
 
כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני  2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם  26.7  תלמידים בכיתה. אצל הצ'רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ-10% בין זרמי החינוך השונים<ref name="eduGovIc">[http://ic.education.gov.il/mabatrachav/ במבט רחב - מספרים על החינוך] משרד החינוך</ref>
 
   
 
   
אם מסתכלים על גרף של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לראות שיש בו הרבה כיתות קטנות מאד, דבר שמטה את החציון כלפי מעלה יחסית לממוצע. רוב הכיתות הקטנות שייכות לחינוך המיוחד, שבו מספר התלמידים לכיתה קטן מאד - 7-8 תלמידים, והוא די שוויוני בין כל זרמי החינוך. פרוש הדבר שיש פערים גדולים יותר בין זרמי החינוך בכיתות הרגילות.<ref name="eduGovIc"/>  
+
אם מסתכלים על גרף של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לראות שיש בו הרבה כיתות קטנות מאד, דבר שמטה את החציון כלפי מעלה יחסית לממוצע. רוב הכיתות הקטנות שייכות לחינוך המיוחד, שבו מספר התלמידים לכיתה קטן מאוד - 7-8 תלמידים, והוא די שוויוני בין כל זרמי החינוך. פרוש הדבר שיש פערים גדולים יותר בין זרמי החינוך בכיתות הרגילות.<ref name="eduGovIc"/>  
 
   
 
   
 
בבית הספר החרדים והדתיים בחינוך הרגיל יש 24.4 ו-24.5 תלמידים בכיתה, לעומת  28.5 תלמידים בכיתה בבתי הספר החילונים-יהודים הרגילים. הבדל של 4 תלמידים. כאשר משווים את בתי הספר היסודיים, הפערים גדולים יותר: 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו 28.7 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני. <ref name="eduGovIc"/>
 
בבית הספר החרדים והדתיים בחינוך הרגיל יש 24.4 ו-24.5 תלמידים בכיתה, לעומת  28.5 תלמידים בכיתה בבתי הספר החילונים-יהודים הרגילים. הבדל של 4 תלמידים. כאשר משווים את בתי הספר היסודיים, הפערים גדולים יותר: 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו 28.7 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני. <ref name="eduGovIc"/>

תפריט ניווט