שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  12:41, 24 ביוני 2019
מ
החלפת טקסט – "מאד," ב־"מאוד,"
שורה 1: שורה 1: −
'''לודיטים''' (באנגלית: '''The Luddites''') היו [[תנועה חברתית]] של אומני טקסטיל מאנגליה של תחילת המאה ה-19, אשר מחו נגד הכנסת נולי אריגה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] והשינויים החברתיים והכלכליים הכרוכים בתהליך זה. הלודיטים התפרסמו בכך שארגנו חבורות גדולות שפעלו בלילות והרסו מכונות - נולי אריגה, במטרה למנוע את תיעוש המקצוע שלהם. תיעוש הכנת הבדים והבגדים רושש את אומני האריגה. לפני התיעוש הייתה [[גילדה| גילדת]] אומנים שכל אחד מהם יכול לפרנס משפחה שלמה. התיעוש החליף את  הפועלים המקצועיים בילדים, בנשים ובעובדים לא מקצועיים שעבדו תמורת שכר נמוך מאד, בתנאים מסוכנים, בשכר רעב ויצר [[זיהום תעשייתי]] קשה. התנועה הלודיטית נקראה על שם '''גנרל נד לוד''' (Ned Ludd) או "המלך לוד" שהייתה דמות מיתולוגית.  
+
'''לודיטים''' (באנגלית: '''The Luddites''') היו [[תנועה חברתית]] של אומני טקסטיל מאנגליה של תחילת המאה ה-19, אשר מחו נגד הכנסת נולי אריגה בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] והשינויים החברתיים והכלכליים הכרוכים בתהליך זה. הלודיטים התפרסמו בכך שארגנו חבורות גדולות שפעלו בלילות והרסו מכונות - נולי אריגה, במטרה למנוע את תיעוש המקצוע שלהם. תיעוש הכנת הבדים והבגדים רושש את אומני האריגה. לפני התיעוש הייתה [[גילדה| גילדת]] אומנים שכל אחד מהם יכול לפרנס משפחה שלמה. התיעוש החליף את  הפועלים המקצועיים בילדים, בנשים ובעובדים לא מקצועיים שעבדו תמורת שכר נמוך מאוד, בתנאים מסוכנים, בשכר רעב ויצר [[זיהום תעשייתי]] קשה. התנועה הלודיטית נקראה על שם '''גנרל נד לוד''' (Ned Ludd) או "המלך לוד" שהייתה דמות מיתולוגית.  
    
התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. המחאה נגד תוצאות התיעוש ו[[אי שוויון|אי השוויון]] בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק [[מדינת הרווחה]].
 
התנועה דוכאה בתקיפות ובאכזריות על ידי הצבא הבריטי. המחאה נגד תוצאות התיעוש ו[[אי שוויון|אי השוויון]] בחברה הבריטית עברה לפסים אחרים כמו תביעה להשתתפות בבחירות לפרלמנט, [[קומוניזם]] וחיזוק [[מדינת הרווחה]].
שורה 69: שורה 69:  
בתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] מקובלת [[פונקציית הייצור]] לפירמה או מפעל שיש בה [[תפוקה שולית פוחתת]] לגורמי הייצור. בדרך כלל מקובל להסתכל על פונקציה שבה יש שני גורמי ייצור [[הון]] (מכונות, מפעלים) ועבודה (עובדים). ככל שמכניסים יותר הון, כאשר כמות העובדים קבועה, הפריון הכולל ו[[תפוקה שולית|התפוקה השולית]] של העובדים עולה. לפי התאוריה הזו, התפוקה השולית של העובדים קובעת את השכר. תפוקה שולית גבוהה יותר אמורה להעלות את שכר העובדים.  
 
בתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] מקובלת [[פונקציית הייצור]] לפירמה או מפעל שיש בה [[תפוקה שולית פוחתת]] לגורמי הייצור. בדרך כלל מקובל להסתכל על פונקציה שבה יש שני גורמי ייצור [[הון]] (מכונות, מפעלים) ועבודה (עובדים). ככל שמכניסים יותר הון, כאשר כמות העובדים קבועה, הפריון הכולל ו[[תפוקה שולית|התפוקה השולית]] של העובדים עולה. לפי התאוריה הזו, התפוקה השולית של העובדים קובעת את השכר. תפוקה שולית גבוהה יותר אמורה להעלות את שכר העובדים.  
   −
במקרה של הלודיטים ומכונות האריגה התרחשו שני דברים. התפוקה הכוללת, והתפוקה לעובד, עלתה מאוד ואיתה הרווחים של המפעל. במקביל, ירד מאוד השכר המשולם לעובדים, התנאים שלהם הורעו מאד, וכן זהותם השתנתה לרוב. במקום להעסיק עובדים מקצועיים בשכר מכובד, הועסקו ילדים בעבודה מסוכנת ובשכר רעב. דבר זה מצביע על כך כי יש מקרים שבהם התאוריה הנאו-קלאסית אינה נכונה, ובהם השכר המשולם לעובדים אינו קשור לתפוקה השולית של עובד. הגדלת כמות ההון, או שינוי טכנולוגי שבו יש יותר השקעה בהון אינה בהכרח משפרת את תנאי העובדים והיא יכולה להרע אותם.  
+
במקרה של הלודיטים ומכונות האריגה התרחשו שני דברים. התפוקה הכוללת, והתפוקה לעובד, עלתה מאוד ואיתה הרווחים של המפעל. במקביל, ירד מאוד השכר המשולם לעובדים, התנאים שלהם הורעו מאוד, וכן זהותם השתנתה לרוב. במקום להעסיק עובדים מקצועיים בשכר מכובד, הועסקו ילדים בעבודה מסוכנת ובשכר רעב. דבר זה מצביע על כך כי יש מקרים שבהם התאוריה הנאו-קלאסית אינה נכונה, ובהם השכר המשולם לעובדים אינו קשור לתפוקה השולית של עובד. הגדלת כמות ההון, או שינוי טכנולוגי שבו יש יותר השקעה בהון אינה בהכרח משפרת את תנאי העובדים והיא יכולה להרע אותם.  
    
מקרה דומה אם כי פחות קיצוני התרחש במקרה של עובדים במסעדות. אם בעבר נדרשו טבחים מקצועיים, הכנסת מיכון ו[[מזון מהיר]] הביאו לכך שיש צורך רק בעובדים לא מקצועיים שקל להחליף אותם כמו עובדים של [[מקדונלד'ס]] שמתפעלים מכונות מורכבות, ועובדים לרוב ב[[שכר מינימום]].  
 
מקרה דומה אם כי פחות קיצוני התרחש במקרה של עובדים במסעדות. אם בעבר נדרשו טבחים מקצועיים, הכנסת מיכון ו[[מזון מהיר]] הביאו לכך שיש צורך רק בעובדים לא מקצועיים שקל להחליף אותם כמו עובדים של [[מקדונלד'ס]] שמתפעלים מכונות מורכבות, ועובדים לרוב ב[[שכר מינימום]].  

תפריט ניווט