שינויים

עד שנת 2014 פעלה תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה על [[מזוט]]. מידי כמה ימים ביצעו פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מ[[חלקיקי פיח]].  

עד שנת 2014 פעלה תחנת הכוח של חברת החשמל בחיפה על [[מזוט]]. מידי כמה ימים ביצעו פעולת נישוף - הזרמת אוויר בלחץ אוויר גבוה בארובות התחנה כדי לנקות אותן מ[[חלקיקי פיח]].  

לדברי זהר לביא, מנהל מגזר סנסורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, פעולות הנישוף התבצעו רק בזמנים בהם יש רוח מזרחית. לפי צוות הצילום של תוכנית התעודה "העיר באפור" הם צילמו צג מחשב בחדר הבקרה בתחנה וראו כי בוצעה פעולת נישוף בתאריך 15.5.2006 בשעה 01:40 בלילה, ולפני נתוני המטאורולוגיה בחדר מזג האוויר של ערוץ 2 הרוח באותה שעה הייתה בכיוון צפון מערב, כך שהפיח שוחרר לעבר בתי התושבים.<ref name="RivlinMizrachi"/> החל משנת 2014 הוסבה תחנת הכוח בחיפה ל[[גז טבעי]] כך שכמות הפליטות של חומרים מזהמים הפוגעים בבריאות ירדה מאד, עיקר הפליטות כיום של התחנה הוא [[פחמן דו חמצני]] שהוא  [[גז חממה]].

לדברי זהר לביא, מנהל מגזר סנסורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, פעולות הנישוף התבצעו רק בזמנים בהם יש רוח מזרחית. לפי צוות הצילום של תוכנית התעודה "העיר באפור" הם צילמו צג מחשב בחדר הבקרה בתחנה וראו כי בוצעה פעולת נישוף בתאריך 15.5.2006 בשעה 01:40 בלילה, ולפני נתוני המטאורולוגיה בחדר מזג האוויר של ערוץ 2 הרוח באותה שעה הייתה בכיוון צפון מערב, כך שהפיח שוחרר לעבר בתי התושבים.<ref name="RivlinMizrachi"/> החל משנת 2014 הוסבה תחנת הכוח בחיפה ל[[גז טבעי]] כך שכמות הפליטות של חומרים מזהמים הפוגעים בבריאות ירדה מאוד, עיקר הפליטות כיום של התחנה הוא [[פחמן דו חמצני]] שהוא  [[גז חממה]].

===מפעל חוד מתכות===

===מפעל חוד מתכות===

במחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון, מבית החולים רמב"ם ומהמחלקה לרישום סרטן במשרד הבריאות, שפורסם בשנת 2012 נבדקה שכיחות תחלואת הסרטן בקרב ילדים עד גיל 19 בין השנים 1998–2007. לפי המחקר שכיחות מחלות הסרטן בקרב ילדים בחיפה היא נמוכה במקצת מהממוצע הארצי - 168 מקרים לעומת הממוצע בישראל שעומד על כ–172.3 מקרים למיליון ילדים. מחקר זה טען כי תחלואת הילדים גבוהה באיזור תל אביב (180) ואיזור המרכז (178) לעומת שאר חלקי הארץ. במחקר נבחנו 4,255 מקרים של סרטן ילדים שאובחנו באותו עשור. <ref name="haaretz_0415">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2617887 בחיפה חולים יותר בסרטן, אך תחלואת הילדים נמוכה] עידו אפרתי, הארץ, 20.04.2015</ref>

במחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מהטכניון, מבית החולים רמב"ם ומהמחלקה לרישום סרטן במשרד הבריאות, שפורסם בשנת 2012 נבדקה שכיחות תחלואת הסרטן בקרב ילדים עד גיל 19 בין השנים 1998–2007. לפי המחקר שכיחות מחלות הסרטן בקרב ילדים בחיפה היא נמוכה במקצת מהממוצע הארצי - 168 מקרים לעומת הממוצע בישראל שעומד על כ–172.3 מקרים למיליון ילדים. מחקר זה טען כי תחלואת הילדים גבוהה באיזור תל אביב (180) ואיזור המרכז (178) לעומת שאר חלקי הארץ. במחקר נבחנו 4,255 מקרים של סרטן ילדים שאובחנו באותו עשור. <ref name="haaretz_0415">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2617887 בחיפה חולים יותר בסרטן, אך תחלואת הילדים נמוכה] עידו אפרתי, הארץ, 20.04.2015</ref>

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה.<ref name= "AJCEP2013"/>  בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0-14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסטיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.<ref name="103fm">[http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GFKIFG&c41t4nzVQ=EIK זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה"] גיא זוהר, 20/04/2015, 103 FM</ref>

מחקר בהשתתפות פרופ' תמר פרץ ומיכה בר-חנה וחוקרים מאוניברסיטת הדסה, שפורסם בשנת 2013 בדק את עודף התחלואה של חולי סרטן בחיפה.<ref name= "AJCEP2013"/>  בין יתר השאלות במחקר שאלו החוקרים את השאלה הבאה - ילדים שחיו בתקופת המחקר בגיל 0-14, במהלך העשור הבא לחייהם מה קרה להם מבחינת התחלואה בסרטן. ממצאי המחקר היו שהסיכוי של ילדים שגדלו בחיפה היה יותר גבוה לעומת הילדים שגדלו בשאר הארץ. תמר פרץ הבהירה שלפי הנתונים יש עודף תחלואה במפרץ חיפה, אבל קשה להגיד מה עודף התחלואה בקרב ילדים בגלל שמספר החולים קטן ולכן התאמות סטטיסטיות הן לא מדוייקות. בראיון משנת 2015 הבהירה פרץ כי בעוד שמבחינה תאורטית עודף התחלואה יכול לנובע מגורמים אחרים, הסיכוי לכך נמוך מאוד, וכי גורם תחלואה מרכזי הוא זיהום סביבתי - זיהום אוויר חריג שיכול גם לאחר מכן להתגלגל לזיהום במזון ובמים.<ref name="103fm">[http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GFKIFG&c41t4nzVQ=EIK זיהום האוויר בחיפה - פרופ' תמר פרץ: "בחיפה יש נתון בולט של תחלואה בסרטן ריאה"] גיא זוהר, 20/04/2015, 103 FM</ref>

אונקולוגים ורופאי ילדים טענו בשנת 2015 כי אין כל הוכחה מדעית שקושרת בין הזיהום למחלה אצל ילדים המתגוררים באזור זה, או בכלל.<ref name="haaretz_0415"/> לעומת זאת טוען דו"ח "לראות את הנולד" של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] שיצא לאור בשנת 2009 כי מחקרים אפידמיולוגים מראים כי חשיפה של האב או האם ל[[נפט|תוצרי נפט]] מסויימים, תוצרי לוואי של שריפה, כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו-PAH עשויה להעלות בקרב ילדים את הסבירות לחלות ב[[לוקמיה]] ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית. בין החומרים הרעילים נכללים [[חומרי הדברה]], [[בנזן]], כהלים ותוצרי נפט. [[זיהום אוויר מתחבורה|פליטות מתחבורה]] עלולות לגרור גידולים במערכת העצבים, חומרי הדברה עלולים לגרור [[לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין]], [[בנזן]], ממסים כמו [[מתילן כלוריד]], [[טריכלורואתילן]], [[טטראכלורואתילן]], [[דיאוקסין|דיאוקסינים]] ו-ccl4 קשורים ל[[לוקמיה]]. מחברי הדו"ח, אלה נווה ו[[ג'ימי קריקון]], טענו כי מחלת סרטן בילדים היא מחלה נדירה וכי החומר המסרטן יכול להשפיע [[טרטוגן|בזמן ההריון]] ואף לפניו, וכי גילוי הסרטן יכול להתרחש גם לאחר גיל הילדות, ולכן יש קושי לנהל מחקרים הבודקים קשר בין חשיפה למזהמים (בדרך כלל קבוצת מזהמים הנפלטת לסביבה) לבין תחלואה בסרטן. הדו"ח מתייחס בין היתר למחקר שבוצע באנגליה על ידי  knox, ובדק את הקשר בין כתובת הלידה של ילדים בני 0-15 בין השנים 1953 ל-1980, ומצא ריכוזי של תחלואה בלוקמיה וסוגי סרטן נוספים ליד בתי זיקוק, מתקנים לאחסון נפט, מפעלים לייצור ותיקון רכבים, צרכנים תוצרי נפט כמו יצרני ממסיים, תרסיסי צבע, צבעים, דטרגנטים, וכו', עסקים המשתמשים בתנורים כמו ייצור פלדה, תחנות כוח, ייצור מלט ולבנים, בתי יציקה לאלומיניום ולמתכות אחרות. וכן שדות תעופה, נמלים, מסילות רכבת ואוטוסטרדות. המחקר מצא קשר בעיקר בהקשר של פליטת תעשיות הפולטות [[תרכובות אורגניות נדיפות]] שהן [[נפט|תוצרי נפט]], וכן תעשיות הפולטות עשן תנורים ומנועי בעירה פנימית. <ref name="phc2009">ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה  [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.09

אונקולוגים ורופאי ילדים טענו בשנת 2015 כי אין כל הוכחה מדעית שקושרת בין הזיהום למחלה אצל ילדים המתגוררים באזור זה, או בכלל.<ref name="haaretz_0415"/> לעומת זאת טוען דו"ח "לראות את הנולד" של [[הקואליציה לבריאות הציבור]] שיצא לאור בשנת 2009 כי מחקרים אפידמיולוגים מראים כי חשיפה של האב או האם ל[[נפט|תוצרי נפט]] מסויימים, תוצרי לוואי של שריפה, כמו [[דיוקסין|דיוקסינים]] ו-PAH עשויה להעלות בקרב ילדים את הסבירות לחלות ב[[לוקמיה]] ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית. בין החומרים הרעילים נכללים [[חומרי הדברה]], [[בנזן]], כהלים ותוצרי נפט. [[זיהום אוויר מתחבורה|פליטות מתחבורה]] עלולות לגרור גידולים במערכת העצבים, חומרי הדברה עלולים לגרור [[לימפומה שאינה ע"ש הודג'קין]], [[בנזן]], ממסים כמו [[מתילן כלוריד]], [[טריכלורואתילן]], [[טטראכלורואתילן]], [[דיאוקסין|דיאוקסינים]] ו-ccl4 קשורים ל[[לוקמיה]]. מחברי הדו"ח, אלה נווה ו[[ג'ימי קריקון]], טענו כי מחלת סרטן בילדים היא מחלה נדירה וכי החומר המסרטן יכול להשפיע [[טרטוגן|בזמן ההריון]] ואף לפניו, וכי גילוי הסרטן יכול להתרחש גם לאחר גיל הילדות, ולכן יש קושי לנהל מחקרים הבודקים קשר בין חשיפה למזהמים (בדרך כלל קבוצת מזהמים הנפלטת לסביבה) לבין תחלואה בסרטן. הדו"ח מתייחס בין היתר למחקר שבוצע באנגליה על ידי  knox, ובדק את הקשר בין כתובת הלידה של ילדים בני 0-15 בין השנים 1953 ל-1980, ומצא ריכוזי של תחלואה בלוקמיה וסוגי סרטן נוספים ליד בתי זיקוק, מתקנים לאחסון נפט, מפעלים לייצור ותיקון רכבים, צרכנים תוצרי נפט כמו יצרני ממסיים, תרסיסי צבע, צבעים, דטרגנטים, וכו', עסקים המשתמשים בתנורים כמו ייצור פלדה, תחנות כוח, ייצור מלט ולבנים, בתי יציקה לאלומיניום ולמתכות אחרות. וכן שדות תעופה, נמלים, מסילות רכבת ואוטוסטרדות. המחקר מצא קשר בעיקר בהקשר של פליטת תעשיות הפולטות [[תרכובות אורגניות נדיפות]] שהן [[נפט|תוצרי נפט]], וכן תעשיות הפולטות עשן תנורים ומנועי בעירה פנימית. <ref name="phc2009">ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה  [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.09