שינויים

הביקורת המתועדת על [[חברות התרופות]] הובילה להתפתחות תאוריות קונספירציה עליהן, כאשר הבולטת ביותר מתוכן היא התנגדות לחיסונים. בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.  

הביקורת המתועדת על [[חברות התרופות]] הובילה להתפתחות תאוריות קונספירציה עליהן, כאשר הבולטת ביותר מתוכן היא התנגדות לחיסונים. בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.  

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת) לבין [[אוטיזם]]. תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב 1998 וכביכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה. כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דוידסון, 28 בפברואר, 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת) לבין [[אוטיזם]]. תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב-1998 וכביכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה. כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דוידסון, 28 בפברואר, 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}

הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר ב[[מזימה לדלדול אוכלוסין|מזימה מערבית לדילול האוכלוסייה]] בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.  

הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר ב[[מזימה לדלדול אוכלוסין|מזימה מערבית לדילול האוכלוסייה]] בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה.