ברוס רפפורט

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוך (ברוס) רפפורט היה מיליונר המוצג על ידי ביכלר וניצן כסוחר נשק ונפט בעולם השלישי, מקורב לשמעון פרס, לתעשיות הנשק בארץ ולסוכנויות בטחון של ארצות הברית וישראל. נפטר בשנת 2010.

על פי ביכלר וניצן רפפורט היה מעורבת בעסקאות סיבוביות שחלקן קשור למשרד הביטחון, ובסופו של דבר הפך למיליונר בעל קשרים מיוחדים באליטה הפוליטית -צבאית של ישראל.

רפפורט החל את עסקיו לאחר שהמפקח על מטבע -החוץ באוצר ב-1953, יעקב ברין (לימים מייצגם של משפחת ברונפמן בישראל, שהיו בין השאר בעלי רשת שופרסל), העניק לו באישור אשכול וספיר, זיכיון לחיסול חובות הממשלה לפירמות זרות. הזיכיון הוענק הן לרפפורט והן לפאול קולק, אחיו של טדי קולק שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

קשרים בפוליטיקה

  • ביכלר וניצן טוענים כי רפפורט היה מקורב לפרס עוד בשנות ה-50.
  • ביכלר וניצן - רפפורט ביצע לעתים שירותים למען ´המוסד´ וה´סי. איי. אי.'
  • ביכלר וניצן - היה מהתורמים חשובים ל´אל"ף ´ (´אזרחים למען פרס´)
  • ביכלר וניצן - רפפורט ´תרם ´ סכומים גבוהים לראשי מפלגות השלטון בישראל;
  • רפפורט נחשב למקורב של שמעון פרס, ובאפריל 2006 נקשר שמו לטענות לסכומי כסף חריגים שהועברו לפרס במסגרת מסע הפריימריז שלו מול עמיר פרץ.

פרשת צינור הנפט של בכטל

  • על פי ביכלר וניצן, פנה אל רפפורט וויליאם קייסי, שהיה אז ראש הסי.איי. אי., בנושא צינור הנפט מעירק לעקבה של חברת בכטל. היה צורך להבטיח ערבויות לסדאם חוסיין, שישראל לא תחבל בצינור – אם תתנהל מלחמה בינה לבין אחת מהמדינות, אשר צינור הנפט מיועד לעבור בשטחן.

רפפורט היה מקורב בעיקר לשמעון פרס, שבדיוק באותה עת היה ראש ממשלת ´הליכוד הלאומי´. קירבה זאת סייעה בידו להביא מכתב חתום בידי פרס, המבטיח שישראל לא תתקוף את הצינור. וכך נרקמה עסקה של דמי -חסות בסכום של 650 מיליון דולר; עשרה אחוזים ממנה, כלומר 65 מיליון דולר, היו אמורים להגיע למפלגת ´העבודה´ – וחלק מהם היו מיועדים לקרן הבחירות של פרס.

כדי להבטיח את העסקה, הציע פרס להקפיא בחשבון -בנק 400 מיליון דולר מכספי הסיוע הצבאי לישראל, כדמי ערבות. רפפורט שכר את שירותיו של השתדלן בוב וואלץ´, כדי שישיג את תמיכת הממשל האמריקני בעסקה; וואלץ´ השיג את הסכמתם של אדווין מיז התובע -הכללי של הממשל, ושל רוברט מקפרליין היועץ לביטחון לאומי.

בעקבות זאת שיגר פרס לאדווין מיז מכתב, שבו נכתב בין השאר: " . . . מר מיז היקר. אני עוקב בעניין רב אחר פרוייקט הצינור מעירק לירדן כאפשרות של תמריץ כלכלי לארץ סוערת זאת. ככל הנראה עשויה ערבות ישראלית לסייע לסלול את הדרך לבניית הצינור הזה. אעשה כמיטב יכולתי לסייע, אבל נדרש מאיתנו שיקול דעת זהיר. אהיה בארה"ב באמצע אוקטובר ובכוונתי לשוחח על הנושא עם ג´ורג´ שולץ אותו אני מוקיר מאוד . בהתחשב בזמן הקצר שאשהה בוושינגטון אני מאמין שיהיה זה לתועלת רבה אם ידווח לג´ורג´ לפני כן. ביקשתי מידידי ברוס רפפורט ובוב וואלץ ´ להביא לידיעתך את כל הסיפור ואני סומך על שיקול דעתך באשר לדרך הטובה ביותר לטפל בנושא. על החתום שמעון פרס, ירושלים. " . . . 19.9.1985 (מצוטט אצל פרנקל, : 1991 עמ´ . ) 32

מה שנותר, היה למצוא סוכנות אמריקנית ממשלתית, רצוי שתהיה קטנה ולא ידועה בציבור, שתבצע את העברת דמי החסות אל פרס; וזאת נמצאה בדמותה של ) OPIC ´חברה להשקעות -חוץ פרטיות ´ ) . אלא שפקידי ´אופיק´, שלא הבינו את טיב העסקה, התחילו לשאול שאלות ונענו בקוצר - רוח על ידי מקפרליין: " . . . הביטחון הלאומי הוא העסק שלנו . אתם תעסקו בעסקים שלכם . . . " ( קוקברן, : 1992 עמ´ .) 321

בסופו של דבר, העסקה לא יצאה לפועל, בין השאר, משום שפקידי ´אופיק´ התנגדו לה; וכאשר מקפרליין הוחלף בסוף 1985 באדמירל ג´ון פוינדקסטר, היא הלכה לעולמה. חרף בקשתו של פרס, כי יושמדו המסמכים – הפרשה התגלתה בדרך מקרה, תוך כדי חקירה פלילית שנערכה על עסקי השוחד המסועפים שעשו אדווין מיז ובוב וואלץ´. 124 החקירה בפרשה זו נתקלה בקשיים, משום שמלבד המכתב לא היו עדויות נוספות לכוונות שוחד. פרס סירב להעיד או למסור עדות כלשהי בפרשה, ומנהלי ´בכטל´ בממשל נשמו לרווחה. בישראל, באופן טבעי, לא טרח איש לחקור בפרשה שבה היו מעורבים ראש הממשלה וידידו המיליונר.

לפי ביכלר וניצן רפפורט היה אמור להרוויח בעסקה כשני מיליארד דולר – 26 ולהפריש עמלה למפלגת ´העבודה´, שפרס עמד בראשה. 27

ניסיון למכירת פז

רפפורט הוא ידידם ותורמם של עסקנים מכל מפלגות הקואליציה. בשנת 1984 היה מועמד רציני לזכות בפירמת הדלק ´פז ´ במחיר מוזל. שני אישים שהיו מעורבים במכירת ´פז´ לרפפורט היו ידידו יצחק מודעי לשעבר שר האנרגיה מטעם ´הליכוד´, ודוד שוהם לשעבר יו"ר ´בנק כללי´ של רוטשילד. שוהם מונה על ידי מודעי, כאשר היה שר האוצר בממשלת ´הליכוד הלאומי ´ של פרס, לעמוד בראש הוועדה למכירת חברות ממשלתיות. מי שיצג את רפפורט בעסקת ´פז´ היה חבר הכנסת משה שחל, בעל משרד גדול של עורכי-דין, שהפך יותר מאוחר לשר האנרגיה.

שבעלי -עניין מתחרים מיהרו להדליף לעיתונים, כי נציגו הפיננסי של רפפורט בישראל הוא דוד שוהם. מה שטירפד סופית את העסקה בדבר העברת ´פז ´ לידיו של רפפורט היה פירסום העובדה, שבזמן היותו המחליט על מכירת ´פז ´ מטעם הממשלה, טס דוד שוהם ברחבי העולם על חשבונו של רפפורט.

שוהם לא הבין על מה המהומה, ואמר בתגובה: " ...לטוס על חשבון רפפורט, זה כמו לנסוע בטרמפ . . . " ( הארץ , . ) 5. 2. 88

לעיתונאים אחרים הוא הסביר: " . . . אנחנו ארץ קטנה ולכל אחד ממילא יש הרבה ידידים . . . " ( כספים . ) 1. 2. 88

ראו גם

קישורים חיצוניים