דיילי: כלכלה אקולוגית, פרקים 17-18, סחר בין לאומי וגלובליזציה
יש לשכתב ערך זה - לכתוב את תוכן שני הפרקים ואז למחוק אותו
זהו איסוף של ההתייחסויות שלי ואלו שהיו במייל לפרקים הנ"ל, אני אשמח אם שאר חברי הפורום יוסיפו משלהם, יונתן.
תוכן |
התייחסות של יונתן במייל לכלל הפורום - 14.12
ראשית אומר כי שני הפרקים הללו מחדשים לי הרבה יותר מהפרקים האחרים שלמדנו (למעט אולי בלבדי-יריבי) ועושים את דיילי הרבה יותר רלוונטי מבחינתי. אני רוצה לפתח שתי נקודות כהתייחסות לפרקים: הראשונה היא יותר התייחסות לשיח עם הכנ"ק והשנייה היא פיתוח של הרעיון של יתרון יחסי-יתרון מוחלט למשק לאומי ולרעיון ההון.
אל מול הנ"ק
לאחר קריאת פרק 17 פניתי לספרי הכנ"ק שאצלי בבית כדי לחפש בהם התייחסויות לשני רעיונות מרכזיים שעלו: התמחות כיוצרת תלות ברמה הלאומית והבינ"ל ובעיית הזעזועים המשקיים הנוצרים עקב התמחות. אצל סמואלסון, במבוא לכלכלה, מצאתי התייחסות ברורה והכרה בקיום שתי הבעיות הללו:
"ברם, התמחות וחלוקת עבודה מעלים בעייה רצינית של תלות הדדית... ...אין זה מן הנמנע שההתמחות מנוונת בין אדם ומגדלת לבלרים חיוורים ונהגים גסי רוח... ... פשיטת רגל של בנק באוסטרליה עשוייה להמיט חרפת רעב ואף שואה על הילידים בפיג'י... ... הנאבה, אילו גם יכולנו, להחזיר את הגלגל אחורית ולשוב לחיים פשוטים ודלים יותר? או שמא נוכל לשמור על היתרונות של חלוקת עבודה ועם זה לעצב כלכלה שמתנע שבר ודיכאון?" (פרק ג' - כלכלת יוזמה קפיטליסטית מוערבת: התמחות ותלות הדדית)
"הפגם הרציני שבעקרון היתרון היחסי נעוץ בהנחותיו הסטטיות. תורה זו מתעלמת מכל קשיחותם של המחירים והשכר... ...היא מניחה בשעה שעובדים נפלטים מאחד הענפים הרי הם נקלטים מניה ובניה בענף אחר, שהוא יותר יעיל, ולעולם אינם נשארים מובטלים. אין לתמוה על כך שבימי השפל הגדול הייתה תורה מופשטה זו בזויה למדי, אך בזמן האחרון קרנה עולה מחדש. ואם נוכל לסמוך על הצלחת המזיגה הניאו-קלאסית ועל כושרה לשים קץ לאינפלציות ולמשברים... ... עתידה גם התורה הקלאסית השינה בדבר היתרון היחסי לשוב ולקבל חשיבות מעשית בעולמנו." (פרק ל"ב – מסחר בינ"ל ותורת היתרון היחסי: מסקנות והסתייגויות)
סמואלסון מציין פעמיים בעיות קשות בתיאוריה אותה הוא מביא, אך מייד לאחר מכן נמנע מלפתור אותן, להתייחס להשפעתן על היכולת לקבוע מדיניות או על חלקים אחרים בתיאוריה! חיפשתי הסתייגויות דומות בספר "מבוא לכלכלה" של נחוס גרוס בהוצאת האוניברסיטה העיברית ולהפתעתי (או שלא) לא נמצא להן כל זכר.
העניין מחדד נקודה ששמתי לב אליה בזמן האחרון. בספרי היסוד של הכנ"ק, בייחוד אצל סמואלסון ומעט אצל פרידמן, ישנן הסתייגויות חוזרות ומהותיות מחלקים שונים בתיאוריה הנ"ק. אך לעולם ההתסייגויות הללו נזנחות אחר פסקה, אינן מלוות בפתרון ואין כל התייחסות להשפעתן על תקופותם של חלקים אחרים בתיאוריה. אביא עוד כמה דוגמאות: על מוסר, חברה וכלכלה: "אולם תמונה זו של התחרות, המטה את הייצור כלפי היציאות הנמוכות ביותר... ...עדיין יתמהו רבים או זוהי השיטה האידאלית. ראשית כל, לפי שיטה זו הולכים המוצרים אחר רוב הדיעות, כלומר אחר רוב הכסף. החלב הדרוש לילד עני לבל יחד יימסר לכלבו של האיש העשיר. מדוע?... ...שאלות כאלה נוכל למצא כמעט בכל יותר בעיתונות, בציבור ובבתי הנבחרים. אבל, לאמיתו של דבר, אלו שאלות מוסריות החורגות מתחומי הכלכלה ומנגנוניה ומכוונות כולן לשאלה היסודית, אם רצוי בכלל שההכנסות יקבעו ע"י מאבק התחרות וע"י הברירה הטבעית בין בני אדם." (פרק ג' – כלכלת יוזמה קפיטליסטית מעורבת: מערכת המחירים)
על הרווח כסותר תחרות משוכללת ושוק משוכלל: "במקרה כזה [של תחרות משוכללת] אין שום יצרן זוכה בעודף לאורך זמן." (פרק כ"ה - תחרות בלתי משוכללת: צורות שונות של התחרות בלתי משוכללת) על תפוקה שולית פוחתת: "קיימת בכלכלה גם מגמה חלקית הנוגדת לחוק זה. בתהליכים חרושתיים רבים גדלה היעילות ככל שגדלים מימדי הייצור." (פרק ב' – בעיות היסוד של כל חברה כלכלית: סטייה מן הנושא: היתרונות שבגודל ובייצור המוני)
אצל פרידמן, על קניין: "מושג הקניין, כפי שהתפתח במשך מאוד שנים וכפי שהוא מופיע בספרי החוקים שלנו, נעשה במידה גדולה חלק מאיתנו עד שאנו נוטים לקבלו כמובן מאליו... ...האם בעלותי על קרקע מאפשרת לי למנוע מישהו אחר את הזכות לטוס מעל אדמתי?" (קפיטליזם וחירות, תפקיד הממשל בחברה חופשית: הממשל כמחוקק וכשופט)
בכל הכתיבה הנ"ק שאני מכיר אין ולא איזכור להסתייגויות הללו. התיאוריה מוצגת כריקה מפגמים והנחות שהונחו לצורך התווית המודלים נשכחות. אם אנו עוסקים גם בערעור התפיסה הנ"ק, יש לעשות שימוש בכל ההסתייגויות הללו אשר נעלמו מהדיון במהרה.
מסחר בינ"ל למשק הלאומי
הרעיון שהאפשרות לתנועת הון כופה סחר בינ"ל של יתרון מוחלט ולא יחסי, ולכן לא מוביל ליעילות פרטו אלא-אם המרוויחים מפצים את המפסידים הוא מצויין. אני לא יודע אם הוא של דיילי או שהוא מביא אותו ממקום אחר, בשבילי הוא חדש. אך כמו שלמדנו בחשיבה מערכתית: גבולות המערכת הם בעיני המתבונן. לכן אין סיבה לדעתי להגביל את הניתוח על תנועות הון-יעילות ופיצוי לרמה הבינ"ל. אחד מהרעיונות הבסיסיים של הכנ"ק הוא הגדלת הפריון, אחד האמצעים היסודיים להשגת הגדלה זו היא ההתמחות וחלוקת העבודה. כפי שראינו בדוגמה של דיילי וכפי שניתן לראות בספרות הנ"ק ההתמחות וחלוקת העבודה עקב יתרון יחסי מבטיחים עלייה בפריון לכלל הצדדים המעורבים. גם אם מוזכרות עלויות ההסבה והתחבורה והתלות ההדדית, לא מוזכרת ניידות ההון. תמיד בדוגמה שני גופים כלכלים (פירמות או משקי בית) מתמחים אולם אין תנועה של הון בינהם (לא משנה אם כגורמי ייצור או כסף, לייצוג ההון של ביכלר וניצן אתייחס אח"כ). ברגע שמאפשרים תנועת הון בין גופי הייצור אכן מתבטל הגיון ההשקעה לפי יתרון יחסי וההשקעה עוברת להיות ע"פ יתרון מוחלט. במצב כזה גוף הייצור הפחות יעיל יספוג הפסד השקעות ורווחתו (או הרווחה שהוא מעניק לבעליו) תקטן בעוד זו של היעיל תגדל. מצב זה של ירידה בתועלת סותר את רעיון החלוקה היעילה של הרווחה ע"י מנגנון השוק המחירים וההתמחות בכלכלה החופשית. תנועת ההון בין גופים מתמחים מתבצעת ברובה במגזר הפירמות. ההון שבו הן משתמשות מושאל להן תמורת חלק מרוחייהן (ריבית). לעומת זאת למשקי בית קשה לנייד הון בינם לבין עצמם. לכן עליית המוסדות הפיננסים היא תנאי חיוני לחלקות עבודה והתמחות בקנה מידה משמעותי. אם נבחן את העניין ע"פ תיאוריית ההון של ביכלר וניצן נראה שאכן, לפי הנאמר בתיאוריה, ההון מצביע על מי חזק ומי נדפק. המחזיקים בהון, הקפיטליסטים, מנצלים אותו כל פעם לשם הגדלת ההון מענף התעשייה החזק בזמן הרלוונטי. הון נודד אל מי שמצב המערכת החברתית-תעשייתית-פוליטית נוטה לטובתו ונמנע ממי שאינו במצב זה ולכן אינו מסוגל להפיק רווחים. מכאן אני מסיק כי אם ההתמחות וחלוקת העבודה ברמה הבינ"ל כאשר היא משולב עם אפשרות להנעת הון מובילה בהכרח לכלכלה לא מקיימת כך גם בתחום המשק הלאומי. התהייה שלי היא האם שינוי/ביטול/הגבלה של יכולת הנעת ההון בתוך משק לאומי יביא או יקדם באופן משמעותי כלכלה מקיימת?
דרור - 14.12
יונתן תודה יש לך את הספר של סמואלסון? הוא בעברית?
אם תסתכל בויקיפדיה תראה שהתחלתי מלחמונת קטנה בעניין שבנינתיים לא הגיע לשום מקום, בין היתר בגלל הקושי להגיד מי אמר מה- היות וברור לדוגמה שדיילי וגם דיויד קורטן - שגם מדבר על יתרון מול יחסי- לא המציאו את הביקורת הזאת (אגב להשלמות - קורטן מרחיב הרבה נקודות בהקשרים האלו שדיילי לא נוגע בהם, כך שרוב הפרקים האלו לא חידשו לי הרבה )
כמו כן, כדי לשים לב שלפעמים אין שום חדש בביקורת, אלא ביכולת שלה לשים ביקורות קודמות בתוך הקשר חדש ולצרף אותן למשמעות חדשה. כך הנקודות שסמואלסון מעלה כדי לצאת ידי חובה (?) או כדי לתת הסתייגויות, יכולות להיות נקודות לפיתוח בתאוריה דינמית.
שחר - 14.12
הי יונתן,
בנושא תנועות ההון בתוך ו-בין המדינות: דיילי מדבר מפורשות על כך שבתוך המדינה יש מנגנון פיצוי, הלא הוא מס הכנסה ומערכות רווחה, שדואגות לקחת מהחזקים ולפצות במשהו את החלשים. כמובן שאפשר להתווכח עד מחרתיים אם המנגנון עושה את מה שהוא אמור היה לעשות, אבל בכל מקרה יש כזה מנגנון, לכן הוא אמור להסדיר את בעיית היתרון המוחלט בתוך המדינות. מאידך, בין המדינות אין שום מנגנון כזה ולכן תנועות ההון יוצרת פגיעה אמיתית ומשמעותית בחלשים...
מה שלא הבנתי, זה את הקשר לכלכלה מקיימת. גם עם וגם בלי תנועות הון, אין מגבלות שיבטיחו שהכלכלה תהיה מקיימת... כך שלא ברורה לי ההערה שלך ("התהייה שלי היא האם שינוי/ביטול/הגבלה של יכולת הנעת ההון בתוך משק לאומי יביא או יקדם באופן משמעותי כלכלה מקיימת")
גם לא הבנתי את המשפט הבא: לעומת זאת למשקי בית קשה לנייד הון בינם לבין עצמם. לכן עליית המוסדות הפיננסים היא תנאי חיוני לחלקות עבודה והתמחות בקנה מידה משמעותי.
יונתן - 15.12
כוונתי הייתה כזו: דיילי מוכיח כי מעבר לייצור ע"פ יתרון יחסי מוביל בהכרח לכלכלה לא מקיימת. לכן השאלה היא האם הגבלה על תנועת הון היא תנאי מספיק/הכרחי לכלכלה מקיימת.
בנוגע למשקי הבית, כלכלה המבוססת כולה על משקי בית כמעט לא מאפשרת תנועת הון. המקרה שמשק בית אחד חוסך ע"מ לקנות תנור אפיה למכור אותו משק בית אחר הוא מורכב ולא יעיל. כאשר עוברים לארגון של פירמות, שהן גופים אשר כל תכליתם להכיל הון, נוצר משק שבו תנועת הון היא המצב הטבעי.
דרור - 17.12
נתן, אני ממש לא מבין אותך,
- דיילי טוען שהשוק העולמי עובר יותר יוותר ליתרון מוחלט ולא יחסי
- איפה הוא טוען ששוק כזה הוא בהכרח לא מקיים?
- ממה שאני מבין , עיקר מה שהוא אומר הוא שבמסחר עם תנועות הון שעובר ליתרון מוחלט, לא כל הצדדים נהנים
שחר 17.12
דילי טוען שב'גלובליזציה' אין למדינה את הכוח לאכוף חוקי הגנה - על הסביבה, על העובדים, וכד'. מאידך, ב'בינאום' (אינטרנשיונליזציה) יש למדינה יותר כוח ולכן הסביבה והאזרחים יפגעו פחות...
יונתן - 17.12
בנוסף לאלה (ששחר הסביר), ברגע שאפשר להניע הון הייצור ינוהל ע"פ יתרון מוחלט ולא יחסי. במידה ובתעשייה המנוהלת ע"י יתרון יחסי היה קיים גוף ייצור אשר יש לו יתרון יחסי בפעילויות ייצור מקיימות הן היו מתבצעות ע"י אותו הגוף ומוחלפות עם הגופים האחרים. כאשר אפשר להעביר הון הייצור נקבע רק לפי הרווח ולכן הכלכלה היא מוטה כלפי הרווח ולכן בד"כ לא מקיימת (כמובן שבמצב של אחרי שואה אקולוגית כלכלה מוטה כלפי הרווח יכולה להיות מקיימת). שאלת סדר הגודל:יתרון מוחלט, הנמדד במונחי כסף (הון) דוחף את התעשייה לעבוד בשיא היעילות הפיננסית, כלומר לייצר כמה שיותר. בנוסף לעניין חוקי הסביבה, מדינות הסובלות מנחיתות מוחלטת ייטו לפתח תעשייות יעילות ככל הניתן ולכן גם לרוב מזהמות מאוד כדי לצאת מהמשבצת של החיסרון המוחלט וכך תימנע מראש התפתחותם של חוקים סביבתיים. סחר במוצרי יסוד: אם יאופשר סחר חופשי במוצרי יסוד (מזון,מים וכו') יתחרו עניי העולם בעשירי העולם על המזון ועל גידולו. במצב זה יכולים להיווצר במדינות העניות שדות סויה עצומים להאכלת בהמות לעולם הראשון במקום לגידולים מגוונים המיועדים לצריכה פנימה של המדינה. בנוסף, תחרות ביתרון יחסי יגרום למדינות הענייות לייצא את מה שיקר בעולם המערבי אבל זול אצלן, אנשים ושלטון. ייצוא אנשים לובש צורה של מהגרי עבודה זולים במקרה הטוב ושל זונות ועבדים במקרה הרע. "יצוא" של שלטון הוא העמדת שירותי המנגנונים השלטונים של המדינה תמורת כסף: מקלטי מס, מקלטי הסגרה, דרכונים דיפלומטים וכו'.
