היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע (באנגלית: International Day of Women and Girls in Science) הוא מועד עולמי שחל ב-11 בפברואר, ומוכר על ידי ארגון האומות המאוחדות.

מדע ושוויון בין המגדרים נחשבים שני נושאים חיוניים עבור השגת מטרות הפיתוח הבינלאומיות שהוסכמו במסגרת דיוני האומות המאוחדות. כולל "אג'נדה 2030" לפיתוח בר קיימא. מאז שנות ה-2000 מדינות רבות קיימו מאמצים שונים כדי ליצור השראה, לעודד ולערב נשים ונערות במדע. עם זאת, נשים ונערות ממשיכות להיות מודרות מעיסוק במדע. לפי מחקר שבוצע ב-14 מדינות, הסיכויים של סטודנטית לסיים עם תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט הן 18%, 8% ו-2% בהתאמה, בעוד שהסיכוי עבור סטודנטים גברים הם 37%, 18% ו-6% - כלומר הסיכוי בתואר ראשון ושני הוא כפול, והסיכוי עבור תואר שלישי גדול פי 3 לעומת נשים. ‏[1]

כדי להשיג גישה מלאה ושווה לשיתוף של נשים ונערות במדע, וכדי להשיג עוד שוויון מגדרי והעצמה של נשים ונערות, האסיפה הכללית של האומות המאוחדות אימצה את החלטה A/RES/70/212 והכריזה כי -11 בפברואר הוא היום הבינלאומי של נשים ונערות במדע. ‏[1]

רקע - נשים במדע

הפליה מגדרית נגד נשים בכל הגילאים הרחיקה נשים מהשכלה, חינוך ומדע במשך תקופה ארוכה, ברוב התרבויות האנושיות. נשים נאלצו ונאלצות להיאבק על זכותן להשכלה מדעית ועל זכותן לעסוק במדע. במשך דורות הוטלו על נשים הגבלות שונות מכיוון שנטען שהן חסרות כישורים קוגניטיביים ורגשיים ויש בכך איום על יציבות החברה או הפרת "הסדר הטבעי".

יש מספר נשים בודדות שהצליחו להשתתף החל מראשית ההיסטוריה של המדע בפעילות המדעית ותרמו בפיתוח ענפי מדע חדשים, ניסויים ותצפיות פורצי דרך וניסוח תאוריות חדשות. אולם פעמים רבות מקומן של נשים בתגליות חשובות לא הוכר ויוחס לגברים.

על אף שחל שיפור ניכר במעמד האישה בכלל ובמעמדן של נשים בהשלכה ובמדע בפרט, גם במאה ה-21 טרם הושג שוויון בהשתתפות נשים במדע, אפילו בתוך מדינות מערביות. ניתן לראות זאת ביחס הכמותי בין חוקרים לחוקרות באקדמיה, במספר הנשים הפונות ללימודים בחלק מהתחומים המדעיים ובמספר זוכות פרס נובל. בכל אלה מקומן היחסי והכמותי של נשים הוא נמוך.

מיעוט נשים במדע פוגע לא רק באותן נשים שהתקדמות הקריירה המדעית שלהן נעצרה, אלא במדע עצמו. אם בקרב 50% מהאוכלוסייה יש קושי גדול להביא לידי ביטוי את הכישורים והיכולות הקיימים בו בתחום המחקר המדעי, יוצא המדע נפסד. דבר זה הוא חלק מהבעיה של פגיעה במריטוקרטיה כלומר גמול לכשרון - כאשר מקדמים אנשים פחות מוכשרים התוצאה היא הפסד לחברה כולה. בנוסף, פעילות של נשים במדע יכולה להביא ערך מוסף, הסתכלות מזווית אחרת ודרכי פעולה שונות, כך שהתרומה של הצטרפות יותר נשים למדע יכולה להיות לא רק כמותית אלא איכותית.

הפלייה נגד נשים במדע, וטענות לפיהן הנשים הן "נחותות מבחינה אינטלקטואלית", ויציאה של מדענים ואנשי תרבות נגד הפליה כזו נוגעת לאומץ אינטלקטואלי - היכולת של מדענים לצאת נגד מוסדות חברתיים רבי עוצמה ונגד הסדר החברתי ונורמות קיימות - ערך שנחגג במסגרת יום דרווין שחל ב-12 בפברואר.

דוגמאות לנשים במדע

בעת העתיקה

  • היפאטיה (ביוונית: Ὑπατία, חיה במאה ה-3 לפני הספירה), מתמטיקאית, פילוסופית ואסטרונומית יווניה ניאופלטונית, שפעלה באלכסנדריה שבמצרים. בין יצירותיה של היפאטיה, שאבדו כולן, פירוש לספרו של דיופנטוס, "אריתמטיקה", פירוש לספרו של אפולוניוס על החרוט, והערות על עבודתו של תלמי. בשנת 415 נרצחה היפאטיה כחלק ממאבק פוליטי -תרבותי.
  • אם המנזר הגרמניה, הילדגרד מבינגן (1098 - 17 בספטמבר 1179), כתבה על מספר נושאים מדעיים, כולל רפואה, בוטניקה ובעלי חיים.
  • דורוטה בוצ'ה, החזיקה בקתדרה לפילוסופיה ולרפואה באוניברסיטת בולוניה במשך 40 שנים מ-1390.

במאה ה-17 וה-18

  • מרגרט קוונדיש (1623-1673), דוכסית ניוקסל, לקחה חלק בוויכוחים המדעיים של תקופתה. אולם, אף על פי שהשתתפה בפגישות החברה המלכותית באנגליה, לא הייתה חברה רשמית בה. היא כתבה על מדע ופילוסופיה וביקרה את הדעה כי בני האדם ישלטו בטבע באמצעות המדע. קוונדיש פרסמה תצפיות בהן ביקרה את המדע הניסויי של בייקון ואת המיקרוסקופ.
  • מריה סיבילה מריאן (1624-1674) תרמה לייסוד הבוטניקה והזואולוגיה המודרניים. בגיל 30 גידלה זחלים וחקרה את הפיכתם לפרפרים. היא תיארה את חקירותיה בטבע בספר לימוד שכתבה. בספרה הראשון "ספר הפרחים החדש" השתמשה באיורים כדי לקטלג צמחים וחרקים. תקופה קצרה לאחר מות בעלה נסעה יחד עם בתה לפרמריבו. במסע זה צפו בחרקים, ציפורים, זוחלים ודו-חיים. לאחר כשנתיים חזרו לאמסטרדם ושם פרסמה את "מטמורפוזה של חרקים בסורינאם". ספר זה "גילה לאירופים בפעם הראשונה את המגוון המדהים של יער הגשם".
  • מריה גָאֶטנה אַנְיֶיזי הייתה מתמטיקאית ופילוסופית איטלקייה שחיה במאה ה-18, היא הייתה הראשונה לחבר ספר שעסק בחשבון אינטגרלי ובחשבון דיפרנציאלי גם יחד. חברה של כבוד באוניברסיטת בולוניה. את ארבעת העשורים האחרונים לחייה הקדישה ללימודי תאולוגיה (בעיקר פאטרולוגיה) וכן לצדקה וסיוע לעניים ובהמשך סיוע לחולים, לאחר שהפכה את ביתה לבית חולים. על שמה של אנייזי נקראים מכתש על נוגה, אסטרואיד, ועקומה בשם "עקומת אנייזי" או "המכשפה של אנייזי". בערים מילנו, מונצה ומשאגו (Masciago) שבאיטליה נקראו רחובות על שמה במלאת מאה שנים לפטירתה.
  • קרוליין הרשל (1750-1848) הייתה אסטרונומית ממוצא יהודי-גרמני. היא עבדה עם אחיה וסייעה לו בקריירה באסטרונומיה. הרשל נחשבת לאחת המדעניות הראשונות שזכו להכרה בפני עצמן. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה קיצבה שנתית מבית המלוכה האנגלי עבור עבודה מדעית. תגליותיה בשנים 1783–1797 כללו גילוי גלקסיית לווין של אנדרומדה ושמונה כוכבי שביט. הרשל ערכה קטלוג של כל גופי השמיים שהיו ידועים עד כה. הקטלוג התבסס על קטלוג של ג'ון פלמסטיד אשר היה בשימוש באותה תקופה. היא הוסיפה לו רשימת תצפיות של כוכבים, רשימת טעויות, ורשימה של מאות כוכבים שלא הופיעו בו. הרשל קיבלה מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה על עבודתה, כבוד לו לא זכתה אף אישה נוספת עד 1996. על שמה נקראו, פרט לשביט שגילתה, אסטרואיד "281 לוצרטיה" ומכתש על הירח "מכתש ק. הרשל".

במאה ה-19

  • מרי סמוויל מדענית הסקוטית שחיה במאה ה-19, עסקה בחקירת תופעת המגנטיות. היא הציגה את מאמרה 'התכונות המגנטיות של קרניים סגולות בספקטרום השמש' בפני החברה המלכותית ב-1826. בכך הייתה לאישה השנייה שעשתה זאת. היא חיברה טקסטים במתמטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה וגאוגרפיה וקידמה חינוך לנשים. ב-1835 סמוויל וקרוליין הרשל היו הנשים הראשונות אשר נבחרו לחברה האסטרונומית המלכותית.
  • עדה לאבלייס, מתמטיקאית אנגליה מהמאה ה-19, תלמידתה של סמוויל. היא התכתבה עם צ'ארלס בבג' בנוגע ליישומים למנוע האנליטי שלו. בהערותיה לתרגום מאמרו של לואיג'י מנברה חזתה יישומים למנוע זה כמחשב רב-תכליתי אשר כולל למשל גם יכולת הלחנה. היא נחשבת למתכנתת הראשונה. לאבלייס מתה בגיל 36 לאחר הקזות דם מרובות של רופאיה בעקבות מחלתה. על שמה נחגג "יום עדה לאבלייס" לציון והערכה של הצלחותיהן של נשים במדע ובטכנולוגיה.
  • סופי ז'רמן היתה מתמטיקאית צרפתייה במאה ה-19. היא לא התקבלה ללימודים גבוהים בשל מינה. בשל כן נרשמה למכון הפוליטכני בפריז בשם בדוי. היא התכתבה עם גאוס בנושאים מתורת המספרים. על מכתביה חתמה בשם בדוי עקב חששה שמכתב מאשה לא יזכה ליחס רציני. מאוחר יותר חשפה את זהותה וזכתה ליחס אוהד מצידו. עבודתה הוצגה בפני האקדמיה הצרפתית למדעים על ידי לז'נדר מכיוון שהאקדמיה מנעה מנשים להופיע בפניה. ז'רמן תרמה, בין היתר, לתורת האלסטיות ולתורת המספרים, בה תיארה את המושג של ראשוני ז'רמן והוכיחה את המשפט האחרון של פרמה עבור ראשוניים אלו.
  • פלורנס נייטינגייל הקימה ב-1860 בית ספר לאחיות בלונדון ולאחר מכן במקומות נוספים. היא הייתה חלוצה בבריאות הציבור ובסטטיסטיקה.
  • אליזבט גרט אנדרסון הייתה הבריטית הראשונה אשר השיגה הסמכה ברפואה ב-1865. יחד עם נשים נוספות הקימה את בית הספר לרפואה לנשים בלונדון ב-1874.
  • אני סקוט דיל מונדר הייתה חלוצה בצילום אסטרונומי ובעיקר של כתמי שמש. היא הייתה בוגרת מתמטיקה של גירטון קולג', הקולג' הראשון לנשים באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1890 נשכרה כעוזרת לאדוארד וולטר מונדר, ראש מחלקת השמש במצפה גריניץ'. הם עבדו יחד, צפו בכתמי שמש ושיפרו את טכניקת הצילומים. הם נישאו ב-1895. כישוריה המתמטיים של אני אפשרו לנתח נתונים שמונדר אסף במשך שנים. מונדר תכננה מצלמה ניידת בעלת עדשה של 35 מ"מ. ב-1898 נסעה להודו וצילמה לראשונה את הילת השמש במהלך ליקוי חמה. ניתוח הנתונים של כתמי השמש וסערה גאומגנטית אפשר להראות שאזורים מסוימים של פני השמש הם המקור לסערות גאומגנטיות ושהשמש איננה קורנת בצורה אחידה (כפי שסבר ויליאם תומסון).

במאה ה-20

במהלך המאה ה-20 בוצעה התקדמות גדולה בשילוב נשים במדע, כך שקשה יותר לסכם את תרומת כל הנשים למדע במאה זו. במחצית הראשונה של המאה ה-20 קיבלו נשים 4 פרסי נובל (שניים למארי קירי בכימיה ופיזיקה, עוד אחד לאירן ז'וליו-קיריב בכימיה, ולגרטי תרזה קורי בתחום הרפואה). במחצית השנייה של המאה ה-20 נשים קיבלו 7 פרסי נובל - רבות מהן בתחום הרפואה.

  • מארי קירי נולדה ב-1867 בוורשה. מכיוון שלא הותר לה ללמוד באוניברסיטה, עבדה במשך מספר שנים כמורה. בשנת 1891, כשהייתה בת 24 עברה לפריז בצרפת, ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון. היא הייתה לאשה הראשונה שלימדה במוסד. בסורבון פגשה את המרצה פייר קירי ונישאה לו. בשנת 1903 קבלה קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל פרס נובל לפיזיקה, "בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל". בכך הייתה לאשה הראשונה שזכתה בפרס נובל. שמונה שנים אחר-כך זכתה מארי קירי בפרס נובל לכימיה. הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום. בצעד יוצא דופן לא רשמה קירי פטנט על תהליך בידוד הרדיום, ובכך אפשרה לקהילה המדעית מחקר חופשי. קירי הייתה לראשונה שקיבלה שני פרסי נובל ובנוסף לה רק עוד מדען אחד זכה לפרס נובל בתחומים שונים. בתה, אירן ז'וליו-קירי, זכתה גם היא בפרס נובל בכימיה (יחד עם בעלה פרדריק ז'וליו-קירי) בשנת 1935. בשנת 1995 הועבר ארונה של מארי קירי לפנתאון של פריז, האשה הראשונה שזכתה לכבוד זה.
  • ליזה מייטנר הייתה פיזיקאית אוסטרית ממוצא יהודי שהתמחתה בפיזיקה גרעינית ורדיואקטיביות. מייטנר למדה באוניברסיטת וינה ולאחר שקיבלה דוקטורט ב-1906 עברה לברלין, שם עבדה בצמוד לכימאי אוטו האן במשך כשלושים שנה. השניים שילבו את תחומי המחקר שלהם, פיזיקה וכימיה, וחקרו את תופעת הרדיואקטיביות. ב-1918 זיהו את האיזוטופ של היסוד הכימי פרוטקטיניום (מספר אטומי 91); אולם רק ב-1923 הצליחה מייטנר לגלות את הגורם ליצירת האיזוטופ, במקביל לפייר אוז'ה הצרפתי, אשר על שמו נקראה התופעה (אפקט אוז'ה, 1925). מייטנר הייתה הראשונה להבין כי גרעין האטום יכול להתפצל לחלקים קטנים יותר. למרות עבודתה המשותפת עם אוטו האן הוא זכה לבדו בפרס נובל לכימיה. היסוד הכימי מייטנריום (מספר אטומי 109) נקרא על שמה.
  • אמי אמליֶה נֶתֶר הייתה מתמטיקאית ופיזיקאית יהודייה שחייתה ופעלה בגרמניה. ב-1904, כאשר אוניברסיטת ארלנגן החלה לקבל נשים ללימודים, נרשמה נתר ללימודי מתמטיקה. היא קיבלה תואר דוקטור ב-1907 בהנחיית פאול גורדן, ובנתה לעצמה שם בעבודותיה בתורת השמורות הפולינומיות. היא לימדה מספר שנים באוניברסיטאות מדרג שני והעמיקה במיזוג שיטתו הקונקרטית של גורדן בתחום השמורות, עם שיטתו המופשטת יותר של דויד הילברט, שהפכה תחת ידה לכלי רב עוצמה. ב-1915 הזמינו אותה הילברט ופליקס קליין לבוא לגטינגן. באותה שנה גילתה את אחד העקרונות החשובים בפיזיקה תאורטית: השקילות בין סימטריות וחוקי שימור, הקרויה "משפט נתר". בהיותה אישה, סירבה האוניברסיטה לאפשר לה ללמד, עד שהילברט עצמו נאלץ לפרסם תחת שמו את הקורסים שהעבירה. על-כך אמר הילברט בזעף: "אינני רואה כיצד מין המועמד עשוי לשמש כנגדו בקבלתו למשרת מרצה. אחרי הכל, סנאט האוניברסיטה איננו בית מרחץ". נתר התקבלה לבסוף לסגל האוניברסיטה בשנת 1919. במותה ספד לה אלברט איינשטיין הספד מפורסם.

במאה ה-21

עד 2015 נשים קיבלו שמונה פרסי נובל בתחומים מדעיים, רובן בתחום הרפואה. שמונת הזוכות הן:

  • לינדה באק, פרס נובל ברפואה ב-2004, על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח
  • פרנסואז בארה-סינוסי, פרס נובל ברפואה ב-2008, על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס
  • אליזבת בלקברן, פרס נובל ברפואה ב-2009, על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז
  • קרול גריידר, פרס נובל ברפואה ב-2009, על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז
  • עדה יונת, פרס נובל בכימיה ב-2009, על מחקר לתרומת להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום
  • אלינור אוסטרום, פרס נובל בכלכלה 2009, על מחקרים בתחום הניהול הכלכלי וארגון של שיתופי פעולה.
  • מיי-בריט מוסר, פרס נובל ברפואה לשנת 2014, על זיהוי התאים היוצרים את מערכת המיקום במוח
  • טו יויו, פרס נובל ברפואה לשנת 2015, על טיפול חדש נגד מלריה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע, ארגון האומות המאוחדות